5 חברות שרוצות להיות אובר הבאה

ענפי הרכב והתחבורה המיושנים משוועים לחדשנות טכנולוגית ועסקית: מכוניות פרטיות הן יקרות לרכישה ותחזוקה, לרוב הן עומדות חלק ניכר מהזמן ללא שימוש, זוללות דלק ומזהמות את הסביבה, גוררות את בעליהן למוסך ומאלצות אותם להיתקע בפקקים. מנגד, התחבורה הציבורית במקומות רבים מוגבלת, פרימיטיבית ויקרה.

שורה של ענקיות טכנולוגיה וחברות סטארט־אפ הצליחו למצוא בשנים האחרונות דרכים יצירתיות לנער ענפי משנה שונים של התחום, החל מאובר, ליפט וגט שהמציאו מחדש את ענף המוניות, ווייז ששינתה את האופן בו אנחנו מנווטים בכביש, חברות שמסייעות לנהגים ונוסעים לחלוק נסיעות כמו BlaBlaCar הצרפתית ועד חברות כמו טסלה, גוגל ואפל שמנסות להפוך את הרכב האוטונומי למציאות. עד שזה יקרה, כדאי להכיר את הסטארט־אפים הבאים שרוצים לשנות את האופן שבו אנחנו שוכרים מכוניות ולעזור לבעלי רכבים להפוך את המכונית למקור הכנסה.

Waivecar

לשכור רכב בחינם, ההכנסות הן מפרסום

לחברת WaiveCar הקליפורנית, שהחלה לפעול בפברואר במתכונת מצומצמת בלוס אנג'לס, יש מודל עסקי יוצא דופן: היא מחזיקה בצי מכוניות חשמליות (שברולט ספארק) להשכרה במיקומים שונים בעיר ומוצעות להשכרה שעתית באמצעות אפליקציית מובייל, בדומה למה שמציעות זיפקאר בארה"ב וקאר2גו בישראל. בהבדל אחד חשוב: המכוניות של WaiveCar ניתנות לשעתיים הראשונות בחינם ולאחר מכן ב־6 דולר לשעה לעומת זיפקאר לדוגמה שגובה 10 דולר ויותר לשעה בתוספת דמי מנוי חודשיים, דמי רישום ועלויות נוספות.

כיצד זה אפשרי? את ההכנסה העיקרית שלה מתכננת החברה להשיג באמצעות הצבת לוחות מודעות אלקטרוניים ניידים על גג הרכבים, שיציגו פרסומות המותאמות לסביבה שבה הרכב נמצא בכל רגע נתון, דבר שיאפשר למכור את שטח הפרסום הן לתאגידים גדולים והן לעסקים מקומיים קטנים. לטענת מייסד החברה איזאק דויטש, המחסור בשטחי פרסום חוצות בערים רבות יאפשר לתמחר את הלוחות הניידים של WaiveCar באופן תחרותי, מצד אחד, ולייצר מספיק הכנסות כדי לעמוד בעלויות האחזקה של הרכבים ולהישאר עם רווח, מצד שני.

צי המכוניות של WaiveCar קטן עדיין וכולל 20 רכבים בלבד, אבל החברה גייסה לאחרונה מימון בהיקף של 1.5 מיליון דולר והיא מתכננת להרחיב אותו ל־400 מכוניות עד סוף השנה. "השקנו את החברה בשיתוף עם חברת הביטוח הרפואי אוסקר, שהיא כרגע המפרסם העיקרי שלנו, אבל אנחנו מקבלים פניות מתחומים נוספים כמו אולפני סרטים שמחפשים דרכים גמישות יותר לקדם סרטים חדשים בשכונות ספציפיות או חברות בתחום הטיפוח והקוסמטיקה", אמר דויטש ל"כלכליסט". ההכנסה, לדבריו, עומדת על ממוצע של 6,000 דולר לחודש מכל מכונית.

Wrapify

להפוך את הרכב ללוח מודעות

חברה נוספת שמצאה דרך מעניינת לחבר בין פרסום למכונית הפרטית היא Wrapify, שמציעה לבעלי רכבים שמוכנים לחלוק את פרטי הנסיעות שלהם עם מפרסמים ולהרוויח כסף מבלי לעשות כמעט כלום.

Wrapify משלבת בין הרעיון הוותיק של עיטוף הרכב במעטפת פלסטית דקיקה שצבועה בלוגו, בגרפיקה ובסלוגנים של מפרסמים שונים, עם טכנולוגיית מעקב המיקום שמשולבת בכל סמארטפון ומאפשרת לדעת כמה ק"מ הרכב נסע בכל יום והיכן. הנהג מקבל תשלום בהתאם להיקף הנסיעות בחודש ומידת ההתאמה של היעדים לצורכי המפרסם, שנע בין 66 ל־113 דולר לשבוע לנהג שעושה 40 ק"מ ביום, למשל, ויכול להגיע גם ל־450 דולר לנסיעה יומית של 100 ק"מ. האפליקציה לא משמשת רק למעקב אחר מיקום הנהגים כדי לנתח את אפקטיביות הקמפיין, אלא משמשת ככלי שמאפשר למפרסמים לנתב אותו באופן יצירתי, למשל להציע לנהגים בונוסים מיוחדים אם יחנו את הרכב במיקומים מסוימים או יתקבצו ב"להקה" שנעה ביחד על הכביש. החברה, שהוקמה בשנה שעברה בסן דייגו, גייסה עד כה 2.5 מיליון דולר, ולדבריה נרשמו לשירות כ־10,000 נהגים.

Skurt

הליך השכרת רכב שלם בקליק

סטארט־אפ נוסף שפועל מלוס אנג'לס ורוצה להפוך את תהליך השימוש ברכב שכור לפשוט הרבה יותר הוא Skurt. מתקינים את האפליקציה של החברה (זמינה כרגע לאייפון בלבד), סורקים בשימוש הראשון את הברקוד שעל רישיון הנהיגה (שנפוץ ברישיונות אמריקאיים), ומבצעים חיפוש מכונית בזמן ובמקום הדרושים. לאחר מציאת הרכב וביצוע התשלום, החברה שולחת אותו אל המשתמש וגם אוספת אותו בסיום השימוש, בעלות של 30 דולר, או מספקת שירות הסעות שייקח את המשתמש אליו כאשר האיסוף הוא משדה התעופה.

סקורט משתפת פעולה עם חברות השכרה קטנות, שמספקות ביחד כ-5,000 כלי רכב באזור לוס אנג'לס, כאשר החברה מתכננת להתרחב בקרוב לערים נוספות. באוקטובר היא גייסה 1.3 מיליון דולר מקרן אפפרונט ומשורה של אנג'לים בולטים.

השירות של Skurt. כל הליך ההזמנה של הרכב השכור מתבצע מהמובייל

Getaround

להיות airbnb של הרכבים

לא מעט חברות ניסו לפצח בשנים האחרונות את הנוסחה שתאפשר ליישם את רעיונות כלכלת השיתוף בתחום הרכב, אבל מדובר במשימה לא פשוטה. חברה אחת שאולי תהיה הראשונה להצליח בכך היא Getaround של היזמים ג'סיקה סקורפיו, סם זייד ואליוט קרו, שגייסה עד כה 40 מיליון דולר ממשקיעים כמו מאריסה מאייר, אשטון קוצ'ר ומייק ארינגטון והגיעה ל־300 אלף משתמשים רשומים ול־2,000 איש ברחבי ארה"ב שמשכירים את הרכב שלהם לשוכרים מזדמנים ומרוויחים כ־6,000 דולר בשנה בממוצע.

הרעיון פשוט: אם יש לכם רכב שעומד בחנייה ללא שימוש, אתם יכולים להשכיר אותו ולהרוויח כסף, ואפילו לנסות להפוך את זה לעסק זעיר. המשכיר קובע את התעריף השעתי ודואג לסגור את העסקאות ולטפל בסידורי המסירה וההחזרה, כאשר החברה דואגת לגבות את התשלום, מספקת ביטוח ושירותי גרירה וחילוץ ומטפלת מול השוכר בסוגיות כמו דו"חות חניה ותנועה, בתמורה לעמלה של 40%.

מתוך האפליקציה של Getaround. כלכלת השיתוף בתחום הרכב

ReachNow

לנהוג בב.מ.וו, לשלם לפי דקה

שחקנית נוספת בתחום ההשכרות לטווח קצר היא ב.מ.וו, שהחלה להפעיל בסיאטל שירות בשם ReachNow, שמוגדר כ"שיתוף מכוניות בגרסת הפרימיום", כצעד ראשון לקראת התרחבות לערים נוספות בארה"ב. החברה מחזיקה צי של 370 רכבים מדגמי ב.מ.וו 3, i3s ומיני קופר ומציעה אותם להשכרה באמצעות אפליקציה.

השירות מעתיק לשוק האמריקאי את המודל של מיזם DriveNow שהחברה מפעילה בכמה ערים באירופה מאז 2011 בשיתוף חברת השכרת הרכב SIXT. במקרה של ReachNow מדובר בשיתוף פעולה עם פלטפורמת שיתוף הרכבים RideCell, שמספקת את הפתרון הטכנולוגי כאשר ב.מ.וו מטפלת בעצמה בצד התפעולי. המניע העסקי מאחורי שני המיזמים, על פי הצהרות החברה, כפול: מצד אחד לגוון את מקורות ההכנסה שלה ולהיערך לעתיד בו יותר ויותר אנשים מעדיפים לוותר על אחזקת רכב פרטי לטובת שימוש זמני במכוניות, ומצד שני כאמצעי קידום מכירות לרכביה, כזה שאמור להביא מספר גדול ככל האפשר של קונים פוטנציאליים להתנסות בנהיגה בהם, ולהגביר את הנוכחות שלהם במרחב העירוני.

החידוש העיקרי הוא התמחור, שמתבצע לפי דקה. המחיר אינו זול ועומד על 41 סנט לדקה במהלך נסיעה ו־30 סנט לדקה בחניה, בהתאם למיתוג כשירות פרימיום, אבל הוא עשוי להשתלם בנסיעות קצרות במיוחד או כתחליף למונית.