עבדות מודרנית

ואכן, לא חלף שבוע מאז חשיפת פרטי ההסדר, שעדיין טעון אישור בית משפט, וכבר הוגשו נגד אובר שתי תביעות ייצוגיות חדשות, רחבות יותר ומסוכנות יותר, שבבסיסן דרישה דומה. לתוצאות התביעות ולמאבק סביב שאלת מעמדם של נהגי אובר יהיו השלכות רחבות היקף לא רק על המודל העסקי של אובר עצמה, אלא על ההנחה שעומדת בבסיס פעילותן של אפליקציות רבות אחרות, השלכות שיכולות לעצב את עתיד התעסוקה עמוק אל תוך המאה ה־21.

נהגי הקבלן של אובר. זו לא קדמה איור: יונתן פופר

אובר אוהבת להציג את עצמה כחלק מעולם הכלכלה השיתופית, זה שמתבסס על התפיסה שלאדם יש רכוש או שירותים בחזקתו שעומדים לעתים ללא שימוש, ויכולים להיות זמינים לצרכנים אחרים תמורת תשלום. מחזיק הרכוש זוכה לתשלום עבור נכס שאחרת לא היה משתמש בו, והרוכש זוכה לשימוש בנכס במחיר נמוך שאינו מצריך את רכישתו. דוגמה מובהקת לכך היא שירות airbnb, שמאפשר למשתמשים להשכיר לתיירים חדרים פנויים בדירתם או את הדירה במלואה במקרה של נסיעה.

אובר רוצה להיתפס כמקבילה של airbnb בתחום הרכב, כאפליקציה שמאפשרת למקסם את השימוש בכלי רכב קיימים כתחליף לרכישת כלי רכב לשימוש אישי. לפי תפיסה זו, הנהגים אינם עובדים אלא עצמאים שמאפשרים למשתמשים אחרים גישה לרכבם. אלא שבפועל אובר היא אפליקציית הזמנת נסיעות בתשלום, מעין מקבילה של מוניות בלי החלק המעצבן של תקנות תחבורה ומחירונים שמסדירים את עבודתם של נהגי מוניות. אובר קובעת את המחיר ואת כללי העבודה בה, ויכולה לבחור מי יורשה לעבוד איתה ומי לא. הנהגים חופשיים לבחור מתי וכמה לעבוד עם אובר או עם אחת ממתחרותיה, אבל כפופים לחוקים הנוקשים שקבעה החברה ויש להם מעט מאוד חופש פעולה בכל הנוגע לצורת העבודה.

צי עצום ללא תחזוקה

אובר למעשה יצרה צי עצום של נהגי כלי רכב שהיא לא מתחזקת אך כפופים להחלטותיה והפכה בעצם לחברת התחבורה הציבורית הגדולה בעולם. בדרך היא שברה מנגנונים שנבנו לאורך עשרות שנים ושעל אף הבעייתיות הרבה שבהם סיפקו רשת ביטחון והגנה לנהגים ולנוסעים כאחד, ויצרה שוק פרוץ שמאופיין מחד במחירים נמוכים שמקשים על נהגים להתפרנס, ומאידך ברמות בטיחות נמוכות שמסכנות את הנוסעים.

מנכ"ל אובר טראוויס קלאניק. 100 מיליון דולר בלי היענות לדרישות צילום: בלומברג

מודל הפעולה הזה לא ייחודי לאובר. סטארט־אפים רבים נוספים, בעיקר בארה"ב, פועלים באופן דומה: אספקת שירותים באמצעות רשת עובדים שמוגדרים כקבלנים עצמאיים ולא כעובדי החברה. בעוד החברות הללו רוצות שנתייחס אליהן כלא יותר ממתווכות בין מציע שירות עצמאי לצרכן, הכללים הנוקשים שהן קובעות הופכים אותן לנותנות השירות בפועל.

בנקודה זו שאלת מעמד הפרטים שמספקים את השירות הופכת לקריטית. לחברות יש יתרון עצום בהגדרת הפרטים כעצמאים, בעיקר בכל הנוגע לעלויות, גמישות ומהירות צמיחה. מנגד, ההגדרה כקבלנים עצמאיים מונעת מאותם פרטים זכויות סוציאליות והופכת אותם לפיונים של החברה, שיכולה לחסום את פעילותם ולעתים לגדוע בכך לחלוטין את מקור פרנסתם.

מאבק בכל החזיתות

חוקי העבודה המודרניים נוצרו בעקבות מאבקים ארוכי שנים ולא פעם עקובים מדם, והם מגנים על עובדים שכירים מפני שרירות לבו של המעסיק ומספקים להם תנאים סוציאליים שעולים למעסיק לא מעט כסף. המאמצים של אובר לעקוף את החוקים האלו יכולים ליצור גלי הדף שיתפשטו לתעשיות נוספות ויערערו את הסדרי העבודה שמקובלים בשוק באופן שיפגע קשות במעמד העובדים.

עם מיליארדי דולרים בהשקעות ומעט מאוד הוצאות תפעוליות יומיומיות ביחס לגודלה, לאובר יש הרצון והמשאבים להביא לשינוי שכזה והיא מתכוונת לפעול למענו בכל החזיתות האפשרית — החל מאולם בית המשפט ועד לבית המחוקקים ומסדרונות השלטון (רק השבוע התבשרנו שהיא ו־airbnb הקימו גוף לובינג חדש שנועד לקדם את מטרותיהן מול רגולטורים). השאלה הגדולה היא אם תתעורר תגובת נגד חזקה מספיק כדי לבלום אותה.