לא זמינה: הפספוס של ooVoo והאקזיט של Viber

חברת הסטארט־אפ אובו (ooVoo) בעלת השורשים הישראלים החלה את חייה עם הבטחה לווידיאו צ'ט קבוצתי, תכונה לא מאוד נפוצה בעת השקת הגירסה הראשונה של האפליקציה אי אז ב־2007. השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי החברה סוגרת את פעילותה בישראל ומפטרת את כל 70 העובדים שהעסיקה במרכז הפיתוח בתל אביב.

אובו היא סיפור עצוב למדי, חברה שהיתה חלוצת דרך בתחילת דרכה, אך למרות האיכות הטכנולוגית הגבוהה שלה לא הצליחה לממש את הפוטנציאל בתור פלטפורמת הודעות וידיאו פופולרית ולא השכילה להימכר בזמן, בניגוד לחברות אחרות שפעלו בתחומה, דוגמת וייבר (Viber) בעלת השורשים הישראליים אף היא.

וייבר, שהחלה את חייה ב־2010, עוסקת בתחומים משיקים לאלה של אובו: מסרים מידיים עם תמיכה חזקה בשיחות קוליות והודעות וידיאו לעומת אפליקציית הודעות וידיאו באיכות גבוהה. למרות הטכנולוגיה האיכותית של אובו היא לא הצליחה להתחרות בסקייפ, מסנג'ר של פייסבוק או פייסטיים של אפל. החברה, שהתחילה את ימיה על גבי דסקטופים, נכנסה מוקדם יחסית לתחום המובייל והוציאה אפליקציות לאייפון ובהמשך למכשירי אנדרואיד ב־2011–2010. אלא שבמעבר הזה לא השכילה אובו לנצל את הפלטפורמה החדשה כפי שעשתה וייבר.

צילום: אפי שריר

וייבר - כמו ווטסאפ - השתמשה במספר הטלפון הקיים של המשתמש כדי לאתר אנשי קשר קיימים ולעודד תקשורת באמצעותה. אובו מצדה המשיכה להסתמך על חשבונות משתמש ייחודיים לשירות, שיוכלו לתקשר עם קהל המשתמשים הקיים שלה במחשבים שולחניים. בסקייפ, אגב, נקטו בגישה דומה לאובו. הבדל זה בין גישה שמבכרת את חשבונות העולם הישן על פני ניצול הפלטפורמה של הטלפון הסלולרי סייעה בין היתר לעלייתה של ווטסאפ ולדעיכתה היחסית של סקייפ.

בניגוד לאובו, וייבר גם ידעה לנצל את המומנטום. החברה שייסד טלמון מרקו ניצלה את הגאות בתחום המסרים המידיים ושיחות הווידיאו לפני שנתיים, ונמכרה לרקוטן היפנית ב־900 מיליון דולר סמוך לעסקת הענק של ווטסאפ ופייסבוק. שנתיים קודם לכן הספיקה מיקרוסופט לרכוש את סקייפ ב־8.5 מיליארד דולר. החברות שנותרו פעילות בתחום נאלצו להסתפק בשאריות משתמשים וחסרו רוכשות פוטנציאליות. אובו אולי עדיין איכותית ובעלת סיכוי להימכר, אבל ישראל כבר לא תהנה מזה.