גוגל הוציאה כחצי מיליארד דולר על שתדלנות באירופה מאז 2015

גוגל הוציאה סכום של כ-450 מיליון דולר על שתדלנות (לובינג), שינוי תדמית ויחסי ציבור באירופה במהלך השנתיים האחרונות. כך עולה מתחקיר של "הניו יורק טיימס" שפורסם אתמול (ג'). המספרים חושבו על בסיס דוחותיה הכספיים וכן על פי הערכות של התעשייה.

העלייה החדה הזו בהוצאות של החברה על פעילות תדמית נובעת ככל הנראה מהצרות הרגולטוריות שלה מול הרשויות האירופיות. האיחוד פתח במספר חקירות נגד גוגל ואף נמצא בהליך משפטי מתקדם באחד המקרים. החברה מואשמת בעבירה על חוקי ההגבלים העסקיים, העלמת מס והימנעות מהגנה על מידע פרטי של אזרחי היבשת, כפי שדורשים החוקים המקומיים.

צילום: גוגל

על מנת לשפר את תדמיתה, גוגל אף שכרה את שירותיו של אלוף אולימפי בריטי בחתירה לשעבר, מאט בריטין, שמונה למנהל התפעול של אירופה, אפריקה והמזרח התיכון.

הוצאותיה של גוגל בתחום התדמית לא מסתמכות רק על שתדלנות ישירה אלא גם על תמיכה בשלל פעילויות ופרויקטים ברחבי אירופה. החברה נוהגת לממן פרויקטים שונים, בעיקר מתחום התרבות. בין התערוכות ניתן לציין, למשל, תערוכה בפורמט של מציאות וירטואלית במוזיאון בלגי של אמן מפורסם מהרנסאנס, מימון שנתי מלא של השתלמויות בתחום הדיגיטל עבור מורי תיכון באירלנד או הקמת קרן למימון סיוע עבור כלי תקשורת אירופאים שמעוניינים להקים אתרי אינטרנט. כל אלה נועדו לסייע בשיפור שמה הטוב מול הרשויות ומול מובילי דעה באירופה.

עם זאת, החברה לא נמנעת גם מפעילות לובינג ישירה. היא הוציאה על כך כ-4.2 מיליון דולר ב-2014, פי שלושה מבעבר, כך על פי נתוני האיחוד האירופי. מספרים אלו מעמידים אותה בעשירייה הראשונה של הוצאות שתדלנות באירופה. רק מיקרוסופט מוציאה יותר מגוגל בתחום הטכנולוגיה, והיריבה של גוגל ספגה כבר את נחת זרועו של הרגולטור האירופי במהלך שנות ה-90.

צילום: בלומברג

יש לציין שהוצאותיה של גוגל על לובינג באירופה מתגמדות לעומת הוצאותיה המקבילות בוושינגטון, שהסתכמ ב-17 מיליון דולר בתקופה המקבילה. באירופה, לעומת זאת, לא רואים בעין יפה את הניסיון של גוגל להתחבב על המקומיים דרך פעולות שיציגו אותה כ"כוח חיובי", כך הסביר חבר הפרלמנט האירופי, רמון טרמוסה, שמתנגד באופן תקיף לאופי פעולותיה של גוגל ביבשת.

דוגמה להיקף ההשקעה של גוגל אפשר למצוא בקרן של 167 מיליון דולר שהקימה על מנת לסייע ליצרני תוכן וכלי תקשורת להתאים את עצמם לעידן הדיגיטלי. כך מימנה הקרן ניסוי של מערכת צילום ב-360 מעלות עבור ערוץ יורו ניוז, אחד מערוצי החדשות הגדולים ביבשת, בהיקף של כחצי מיליון דולר.

פעולות נוספות שהחברה ביצעה: השקעה ובנייה של חללי עבודה משותפים לסטארט-אפיסטים ויזמים צעירים בלונדון, מדריד וערים נוספות; תקציב של 75 מיליון דולר שהוענק לתוכנית להכשרה של כ-2 מיליון אזרחים אירופאים בתחום המסחר האלקטרוני והשיווק המקוון, כל זאת בהתבסס על הכלים של גוגל כמובן.

כמובן שבחברת המקומיות רואים בעין יפה לרוב את העזרה והמימון שגוגל מספקת להם. רובן גם מבינות היטב את המוטיבציה מאחורי העזרה הנדיבה, אך לא כולם מוכנים לשחק את המשחק. בצרפת ניסתה גוגל להקים מכון "תרבות" שיועד לסייע למוסדות מקומיים בתחום לבצע את המעבר לדיגיטל, אירוע הפתיחה שאליו הוזמן שר התרבות המקומי זכה להתעלמות גורפת מצידו.

בישראל, החברה מיוצגת בכנסת על ידי חברת הלובינג פוליסי של טל אלוביץ. אולם היקפי ההשקעה שלה בפעילות לובי מקומית אינם ידועים. כנראה שהפעילות של הכנסת לא נתפסת כמאיימת מספיק, אחרת גוגל בוודאי הייתה שולחת נציג למפגש ועדת המדע והטכנולוגיה שקיימה אמש (ג') דיון בתחום הגנת הפרטיות ברשת ושאליו הוזמנו נציגי גוגל ופייסבוק, אך אלה משום מה לא הופיעו לדיון החשוב.