דו"ח טכנולוגי
הדברים שמארק צוקרברג לא רוצה שתקראו
הרשת החברתית מצנזרת דיווחים מביכים למפלגה הדמוקרטית, מועמד רפובליקני מתפטר בגלל טרולים, וסטודנטים בתאילנד משתמשים במדיה חברתית כדי לשבש את ניסיון הצבא לכפות חוקה
להיכן נעלמו הלינקים
פייסבוק היא מעצמת תקשורת, ואם היה ספק בכך הגיע ניסיון ההפיכה בטורקיה, במהלכו היא דחקה את רגלי הטלוויזיה. אבל הבעיה היא שאנחנו עדיין מתייחסים אליה כאל רשת חברתית לא מזיקה, ולא כאל מעצמת התקשורת שהיא. פייסבוק היא כנראה הגוף המשפיע ביותר תקשורתית, על כל פנים בעולם המערבי; אבל אין עליה כמעט שום פיקוח. גם כשהיא נוקטת בצנזורה פוליטית מובהקת.
אחד הסיפורים הגדולים ביותר בארה"ב בימים האחרונים הוא ההדלפה של מיילים של הנהגת המפלגה הדמוקרטית, שמעידים שהיא פעלה לטובת קלינטון ונגד סנדרס. המיילים האלה מקלקלים לקלינטון עכשיו את ועידת המפלגה שלה, ויו"ר ה-DNC כבר התפטרה ואף נאלצה להודיע שלא תגיע לוועידה, מחשש לקריאות בוז מסיביות. אבל פייסבוק לא רוצה שתקראו את המיילים.
הם הופיעו בארכיון של וויקיליקס – אבל משתמשי פייסבוק שניסו לשתף אותם גילו שהם לא יכולים. פייסבוק חסמה את הקישורים הללו. זה עורר זעם מסוים. בשלב מסוים פייסבוק הודתה שהיא אכן חסמה את הקישורים, אבל לא הסבירה למה. זמן מה לאחר מכן, החסימה הוסרה.
חוקרים הצמידו לפייסבוק את הכינוי "פייסבוקיסטן" כבר לפני שנים, כדי לציין את הקלות שבה היא מסירה תוכן: אם עצבנת מישהו עקשן, כנראה שהתוכן שלך יוסר. לא משנה שהוא לא עבר על שום כללים. התוצאה היא שאם יש בלוק פוליטי נחוש, הוא יכול לסתום את הפה ליריבים שלו. בפעמים קודמות, פייסבוק הסירה סרטון שבו נראתה אישה מתארת את רגעיו האחרונים של בן זוגה שנורה ללא סיבה על ידי שוטרים ומחקה שידורים שהראו את הרגעים שאחרי הפיגוע ביום הבסטיליה. פייסבוק התיימרה פעם לייצג את מה שהחברים שלכם משתפים; יותר ויותר היא ערוץ שידור מצונזר, שכללי הצנזורה בו לא ברורים. וכיוון שעם כוח גדול באה אחריות גדולה, הגיע הזמן לדרוש ממנה הסברים.
לא יכול יותר
בזמן שהמפלגה הדמוקרטית צריכה להתמודד עם פעולה מחושבת של האקרים שגנבו מידע מביך ורגיש שלה, גם הצד השני לא לגמרי נהנה מהחיים. במקרה שעל פניו נראה ראשון מסוגו, הודיע בכיר רפובליקני מאילינוי, חבר בית המחוקקים של המדינה, על התפטרותו משום שהוא לא יכול להתמודד יותר עם הטרולים.
יש להתייחס לטענה בזהירות, ואף אחד לא צריך להיות מופתע אם בעוד 48 שעות יגיעו ההוכחות שהסנאטור המכובד הפר חלק נכבד מ"ערכי המשפחה" שעליהם נאם פעם אחר פעם, אבל בינתיים בואו נתייחס לדברים כפי שהם. במכתב ההתפטרות שהגיש שלשום (א'), כותב רון סנדק שהוא מצא את עצמו מותקף פעם אחר פעם על ידי חשבונות של מתחזים בפייסבוק ובטוויטר.
לדבריו, הוא ניסה מאז 4 ביולי להסיר את החשבונות הללו, שצצו שוב ושוב, עד למצב שבו הוא עצמו, משתמש פעיל במדיה החברתית, סגר את החשבונות שלו והגיש תלונה במשטרה. לדבריו זה לא עזר.
פוליטיקאים תמיד היו צריכים להתמודד עם אנשים שתקפו אותם ואת אישיותם. לרוב, עם זאת, האנשים הללו היו ידועים. גם כאשר הם השתמשו בשמות בדויים. הפעם, זה יכול להיות כל אדם, מכל סיבה. אם ההטרלות הללו יימשכו, אנחנו נקבל פוליטיקאים עם עור כל כך עבה שהם לא יצליחו לשמוע מגאפון שנמצא מחוץ לישיבת ממשלה. לא בטוח שאנחנו רוצים להגיע לשם.
הרשת נגד ההפיכה הצבאית
בתאילנד תפס הצבא את השלטון לפני כשנתיים, ועכשיו הוא מנסה להעביר חוקת דמיקולו שתקבע את עליונות הצבא על המוסדות האזרחיים. פעילים דמוקרטיים במדינה מנסים לארגן התנגדות לחוקה באמצעות המדיה החברתית.
בתאילנד חיים כ-67 מיליוני בני אדם, שמחציתם מחוברים לרשת ולרבים מתושביה יש יותר מטלפון אחד. משאל העם על החוקה החדשה אמור להיערך באוגוסט. הפעילים יודעים שאם הם יצאו לרחוב הם ייעצרו מיד – הצבא מפעיל חוק שאוסר על השתתפות בקמפיין ערב משאל עם, חוק שנושא עמו עשר שנות מאסר ושלא מפריע לצבא לערוך קמפיין משלו בעד הצעת החוקה.
אבל בעוד שיציאה לרחוב עשויה לגרור עשר שנות מאסר, שימוש ברשת לא מטריד את החונטה יותר מדי – וזה בפני עצמו צריך להטריד את תומכי הדמוקרטיה. הם עושים כמיטב יכולתם כדי לשכנע כמה שיותר אנשים שלא לתת לצבא לנצח. מה יקרה אם הצבא יפסיד במשאל העם? שאלה טובה. ברור שהוא יאבד הרבה מהלגיטימיות שלו; לא ברור עד כמה זה ירתיע אותו.
קצרצרים
1. ורייזון קנתה אתמול את יאהו ב-4.8 מיליארדי דולרים והסיפור הזה, של הטיטאניק שמסרבת לשקוע כבר שמונה שנים, יורד סוף סוף ממסכינו. אז, אגב, המחיר שמיקרוסופט הציעה עבור יאהו היה בערך פי עשרה. ואחרי שכל המנהלים קיבלו את מצנח הזהב שלהם, והמשקיעים הסתלקו עם מה שנשאר, נותרו העובדים. פעם היה סטארט-אפ צילום צעיר ומבריק בשם פליקר, שהיה סוג של רשת חברתית בהתהוות של צלמים. יאהו קנתה אותו ומאז, כרגיל, הכל החל לדעוך. עובדי פליקר לא יודעים מה יהיה איתם עכשיו, אבל שום דבר חשוב או מלהיב לא קרה שם כבר עשור. הדינוזאור הסגול דרס הכל.
2. טוויטר יוצאת, שוב, בקמפיין שמיועד להסביר מה השירות שלה בעצם, מה שאומר שהקמפיינים עד כה לא כל כך הצליחו. אם אתה משתמש פעיל בטוויטר, אז הקמפיינים האלה לא בשבילך. הקמפיין החדש מיועד לשכנע משתמשים שאתה לא חייב להיות משתמש פעיל בטוויטר – הוא יכול להיות רק מקור חדשות מתפרצות עבורך. זו לדעתי הפעם הראשונה שטוויטר משקיעה מאמץ במשיכת משתמשים פסיביים – עד כה היא העדיפה אותם פעילים יותר. בסיס המשתמשים של טוויטר יציב, אבל בוול סטריט לא אוהבים יציבות ומעדיפים לדבר על קיפאון. אז צריך להביא חדשים, איכשהו.
3. אני מניח שזה היה צפוי: אפליקציות דייטינג למשתמשי פוקימון גו; יש כבר שתיים מהן בסביבה. אחת מהן דורשת ממך 20 דולרים עבור התענוג לנסות לתפוס משתמש פוקימון אחר. האחרת היא חינמית, מזכירה את טינדר, ולא דורשת אפילו שתהיה לך אפליקציית פוקימון. במילים אחרות, זו אפליקציה שמאפשרת גם לאנשים שמתלהבים ממשתמשי פוקימון לנסות לצאת איתם לדייט.
4. ובידיעת פוקימון סימפטית פחות, אישה קנדית שכחה שהיא נמצאת מצפון לגבול האמריקאי ופתחה באש מרובה אוויר כשהיא על גג לעבר קהל של שחקני פוקימון גו שהתכנסו בכיכר למטה, שם ככל הנראה היה מכון פוקימונים. היא ירתה ארבעה קליעים, ונעצרה מיד לאחר מכן. אין נפגעים והרקע להתקפה לא ברור.