צנזורה ישראלית על ציוץ אמריקאי

מאחורי הציוץ עומד ריצ'ארד סילברסטיין, אזרח ובלוגר אמריקאי הידוע בכתיבתו הביקורתית נגד ישראל. במאי האחרון פרסם סילברסטיין בבלוגו האישי, Tikun Olam, פוסט על חקירה פלילית, שנסגרה ביוני מחוסר ראיות, ושבה היתה מעורבת קטינה. במקביל הוא קידם את הפוסט באמצעות ציוץ בטוויטר, שכלל את עיקרי הפרשה וכן את העובדה שמוטל עליה צו איסור פרסום בישראל.

אף שתיק החקירה נסגר, צו איסור הפרסום שאוסר לזהות את המעורבים בפרשה או לדווח על פרטיה, נותר על כנו. במקביל, החוק הישראלי אוסר לפרסם כל פרט מזהה של קטין שמעורב באירוע פלילי. ואולם, הגבלות אלו לא אמורות לכאורה לחול על סילברסטיין, שפועל מארה"ב, או על טוויטר, חברה אמריקאית.

ריצ'רד סילברסטיין

לפי סילברסטיין, בשבוע שעבר הוא קיבל פנייה מטוויטר שבה התבקש לצנזר את הציוץ. "אמרתי לטוויטר שאני לא אעשה את זה מכיוון שמדובר בפרסום אמת שמבוסס על התקשורת הישראלית", כותב סילברסטיין בבלוג שלו.

חרף זאת, ביום שישי קיבל סילברסטיין הודעה מטוויטר שלפיה הציוץ נחסם בישראל. נכון לעכשיו גולשים שינסו לצפות בציוץ המדובר מכתובת IP שמשויכת לספקית אינטרנט ישראלי יקבלו רק הודעה שלפיה התוכן נחסם בישראל. מנגד, הציוץ מוצג כרגיל בעבור גולשים מחו"ל או כאלו שעושים שימוש בתוכנה המשנה את כתובת ה־IP שלהם.

בשיחה עם "כלכליסט" אישר סילברסטיין את פרטי המקרה, "אני נמצא בהליכים לשכירת עורך דין על מנת לראות האם אני יכול להשמיע את קולי בנושא", אמר.

לטוויטר יש מדיניות מוצהרת שבמסגרתה היא נענית לבקשות של גורמי ממשל במדינות שונות לחסום תוכן שפרסומו מפר חוקים מקומיים. "אם אנחנו מקבלים פנייה תקינה ובהיקף מתאים מרשות מוסמכת, ייתכן שיהיה צורך לחסום גישה לתוכן מסוים במדינה מסוימת", מסבירה החברה.

לדברי עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, לבקשות שכאלו אין שום תוקף משפטי. "זה כמו לבוא לבן אדם שנסע 140 קמ"ש בגרמניה, ולהגיד לו 'חבר יקר, עברת את המהירות החוקית בישראל, הנה דו"ח תנועה'. זה מה שהם עשו כאן. סילברסטיין לא תושב ישראל, אין לו שום זיקה לפה. אנחנו פוגעים בריבונות של מדינות אחרות".

באיגוד האינטרנט הישראלי הופתעו לשמוע שטוויטר נענתה לבקשת הפרקליטות. "כעיקרון, אמריקאים נותנים עדיפות לעקרונות של חופש ביטוי על ערכים מתנגשים אחרים", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן, "טוויטר אינה חייבת לנהוג כך, אך ייתכן שבמקרה הזה יש לה אינטרסים עסקיים בישראל. בנוסף, נראה שהם מאמצים את הגישה שמאפיינת התנהלות של גופים גלובליים אחרים לפיה אם מדובר בהפרה של החוק המקומי, הם מכבדים אותו".

במשרד המשפטים חולקים על כך: "במקרה המוזכר, לצד צו איסור פרסום קיים איסור סטטוטורי לפרסם כל פרט העלול לחשוף את הקטינה", נמסר מהמשרד. "בהתאם לכך, פנתה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, כמקובל, אל ספקית השירות הרלוונטית על מנת למזער את הפגיעה בקטינה. לתפיסתנו, אין מדובר בהפרות מחוץ לישראל בלבד, אלא מדובר בעבירה רב־מקומית, שנעברת למעשה גם בישראל וגם במקומות בהם מתבצע הפרסום. זו התפיסה המקובלת בעולם לגבי סמכות שיפוט באינטרנט. מרבית הספקיות מצהירות בעצמן כי הן מצייתות לצווים מדינתיים".

תגובת טוויטר לא התקבלה.