דו"ח טכנולוגי
המשקיעים הסינים מעדיפים שרובוטים ינהלו את הכסף שלהם
אפליקציות יעוץ פיננסי צוברות משתמשים בסין, איך נתפסו השוטרים המלוכלכים בפרשת דרך המשי, ותוכנת מעקב רשת עלולה להחשב לכלי האזנת סתר
ללכת ליועץ? למה?
יש להודות שהקטע הזה נכתב במידה מסוימת של שמחה לאיד: במשך שנים אמרו לנו שתוך כמה זמן רובוטים יחליפו את העיתונאים. בינתיים זה קרה רק בעיתונות הספורט, אבל במשך השנים האלה כל מיני אנשי פיננסים צחקו עלינו בזמן שהם סופרים כסף. טוב, כסף לספור עדיין אין, אבל מי צוחק עכשיו?
בסין, המוני משקיעים קטנים משאירים את היועצים הפיננסים במשרדים המפונפנים שלהם ומתקינים אפליקציות השקעה. הרובוטים, כך מדווחים משקיעים מרוצים, עושים עבודה טובה לא פחות מהיועצים – והם לא לוקחים עמלות.
מחקרים כבר הראו שמנהלי קרנות השקעה משיגים תוצאות גרועות מעט משהיה המשקיע משיג אם היה משליך מטבע. הרובוטים לא יהיו גרועים יותר – והם יאפשרו למשקיע החרד לומר לעצמו שהוא לא חי בעולם כאוטי שבו דברים הם עץ או פאלי, כי יש בכל זאת איזשהו אלגוריתם שאמר לו במה להשקיע.
על פי ההערכות בסין, עד שנת 2020 שוק המשקיעים באמצעות רובוטים צפוי לעמוד על כ-905 מיליארדים, והנה ההפתעה הבאמת לא נעימה לעמיתינו בחליפות: השיעור של השקעות באמצעות רובוטים באותה שנה צפוי להיות כפול. אולי הגיע הזמן לאמן מחדש את השרירים ההומניים שלכם, כי בניחוש המכונות יהיו כנראה טובות יותר.
המלחמה הרווחית בסמים
ההצלחה הגדולה ביותר של הרשויות בארה"ב במלחמה בסחר מקוון של סמים היתה הפלת הרשת של דרך המשי. הם עצרו את רוס אולבריכט, המייסד והמפעיל, כשהוא מחזיק את הלפטופ שלו, חטפו אותו מידיו – ומשם הכל התמוטט.
אחת התוצאות הפחות צפויות של החקירה נגד דרך המשי ואולבריכט היתה חשיפתם של שני סוכנים פדרליים שניצלו את מעמדם כדי לסחוט את אולבריכט ולגנוב כספים מדרך המשי. הבולט שבהם, קרל פורס, ניצל את מעמדו כדי למכור לאולבריכט מידע מזויף על הפעילות של הרשויות נגדו תמורת ביטקוינים טובים. בזהות אחרת, הוא גם ניסה לסחוט אותו.
באוקטובר 2013, אחרי מעצרו של אולבריכט, פורס היה לחוץ. הוא נתקע עם ערימה גדולה של ביטקוינים שקיבל מאולבריכט, והוא ידע שביטקוין הוא אחד המטבעות הפחות יעילים אם אתה קרימינל: הוא משאיר שובל מתועד של כל העברה. אתה יכול לרכוש ביטקוין, אתה יכול לקבל אותו או למכור אותו - ההמרה שלו לכסף אמיתי תמיד יוצרת בעיות. והוא ידע שהחוקרים שתפסו את המחשב של אולבריכט יגיעו בסופו של דבר אל כל הביטקוינים שהוא שילם. הוא ניסה להפטר מהם במהירות באחת הבורסות, ופתח שם משתמש שנקרא על שם הזהות הבדויה שלו. היועץ המשפטי של הבורסה, עיתונאי לשעבר, היה חשדן, ופורס התוודה שהוא בעצם סוכן פדרלי ושזו זהות בדויה.
כשהוא ניסה להפטר מסכום גדול מדי, החשדות התעוררו שוב. החוקרים, בינתיים, החלו לעבור על המיילים של אולבריכט ולנסות לברר מי בעצם האכיל אותו במידע. מכאן הדרך היתה קצרה. בדרך, להפתעתם של החוקרים, נחשף סוכן פדרלי שני שביצע פוילע שטיקים בכסף של דרך המשי. שני העבריינים היו מאותה יחידה, בבולטימור.
לא מהימים המוצלחים למוניטין של יחידות אכיפת החוק.
בנית תוכנת ריגול? יתכן שאתה עבריין
בית משפט פדרלי לערעורים מצא שאדם שהתקשורת שלו יורטה על ידי תוכנת ריגול רשאי לתבוע את החברה שייצרה את התוכנה, משום שהיא הפרה את הזכויות שלו בניגוד לחוק האזנות הסתר.
התובע הוא חווייר לואיז, שקיים יחסים עם אישה ששמה לא ידוע. בעלה של האישה, שחשד בה בבגידה, השתמש בתוכנה של Awareness Technologies כדי ליירט את המיילים והמסרונים בינה ובין לואיז, ואחר כך השתמש במידע הזה כדי לנצח בתביעת גירושין.
לואיז האשים את החברה בכך שהיא ביצעה לו בפועל האזנת סתר. החברה טענה, מצידה, שהיא לא אחראית לשימוש שמבצעים הלקוחות שלה בתוכנה שלה, ושאם לואיז חושב שהוא נפגע, שיתבע אותם. עורך הדין של לואיז שכנע את רוב השופטים (שניים מתוך שלושה) שמשום שהמידע של לואיז נשמר על השרתים של Awareness, היא היתה שותפה בפועל להאזנה. שופטת שלישית לא קיבלה את הטענה הזו, ועכשיו כולם מחכים למשפט הראיות עצמו. הצפי: חברות שמוכרות ציוד כזה ידרשו מעתה מהלקוח לשמור את המידע שלו על שרתים משלו, ובכך יפטרו את עצמן מכל שמץ של אחריות לפלישה שבוצעה בכלים שפיתחו לחייהם של אנשים אחרים.
קצרצרים
1. זה רק הולך ומסתבך: כלי הפריצה של ה-NSA שנחשפו לאחרונה השתמשו בפרצה לא ידועה בחומת האש של סיסקו, מהנפוצות בעולם, והחברה הודתה אמש (ג') שהפרצות הללו קיימות בכל הגרסאות של חומת האש שלה. הפרצה מצריכה שליטה במחשב שכבר יש לו גישה לחומת האש – או התקנה לא נכונה שלה. מצד שני, ל-NSA יש צוותים שלמים שהשתלטות על מחשב שמחובר לרשת הם המטרה שלהם. סיסקו, שהודיעה שמדובר בפרצת אבטחה בדירוג גבוה, טרם הוציאה טלאי לפריצה.
2. חברת המוניות שמכחישה שהיא חברת מוניות, אובר, תובעת את רשות התעבורה של לונדון, משום שזו קבעה נוהל חדש שעל פיו, נהגי מוניות ילידי מדינות זרות יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים לקרוא אנגלית. התקנה צפויה להיכנס לתוקפה בתחילת אוקטובר. אובר טוענת שהדבר יפגע בנהגים שלה, שאולי יודעים לדבר אנגלית אבל לא בהכרח יודעים לקרוא. הציניקנים יאמרו שנהג מונית שלא יודע לקרוא יתקשה לנווט בעיר ששלטיה כתובים באנגלית, ויהיה לכל היותר המשך אנושי לתוכנת הניווט שלו; בעלי הזיכרון ייזכרו שאובר נלחמה תמיד בכל ניסיון לאלץ אותה לעמוד במחוייבות של חברות מוניות רגילות לבעלי מוגבלויות, במקרה הנוכחי חרשים.
3. כשלא הולך, לא הולך: אחרי שורה של תאונות בארה"ב (ביניהן אחת קטלנית), ותאונה בסין, רכב של טסלה התלקח בצרפת. אולי התקנאו שם באפל, שמדי פעם מוציאה טלפון שהופך לזיקוק. זו לא הפעם הראשונה שהמכוניות של אלון מאסק מתלקחות; לפני שלוש שנים המניות של טסלה התרסקו בגלל שורה של התלקחויות כאלה. ברכב היו שלושה נוסעים ועובד טסלה; הנהג הוציא את הרכב לבדיקת ניסיון. לכל המעורבים שלום. מטסלה נמסר שהרכב הודיע מראש לנוסעיו שהוא עומד להתלקח, כך שלכולם היה זמן להיחלץ.
4. ובזמן שהשאיפות של אלון מאסק מתלקחות, עיריית הלסינקי עושה נסיון ראשון באוטובוסים עצמוניים. בינתיים רק שניים, אבל אם הניסוי יצליח – ובעיר תולים בו תקוות גדולות – יגיעו עוד. בינתיים מדובר בכלים שמסוגלים לשאת תשעה אנשים בלבד, כלומר יותר מיניבוסים מאוטובוסים, ונעים במהירות של כתשעה קילומטרים בשעה – כמעט המהירות של הרכבת הקלה. נעקוב ונעדכן בתקווה.
5. לפני מספר שבועות כתבנו כאן על הניסיון של אפל למתג מחדש את האייפד כסוג של מחשב, וציינו שהיא גנבה את הרעיון של מישהו אחר, במקרה הזה מיקרוסופט והסרפס. מיקרוסופט הגיבה בפרסומת ארסית משלה, שציינה שהסרפס הוא אכן מחשב, ושהאייפד הוא בסך הכל הטאבלט הישן, רק שעכשיו מוכרים אותו עם מקלדת. כלומר, עדיין כלי צריכה ולא כלי יצירה.