מאקרו טכנולוגי
חיתוך גורלי: שירותי הטלוויזיה המקוונים מציבים בפני הצופה בחירה קשה
שירותים חדשים מציעים לצופים האמריקאים לוותר על הטלוויזיה לטובת חבילות ערוצים רזות בצפייה מקוונת, אבל התוצאה היא בחירה בין תכנים או הוצאה כבדה
1. בחירה. שירותים חדשים מציעים לאמריקאים להתנתק מהטלוויזיה ולעבור לצפות בערוצים באינטרנט: במקום מודל ה־VOD המוכר לצופים משווקת חבילה רזה של 25–50 ערוצים שכל משתמש ייבחר בהתאם לצרכיו והעדפותיו. Sling, הולו, דיירקט TV וסוני מציעות לרכוש חבילת מסוג זה בטווח מחירים של 40–20 דולר, תלוי בהיקף החבילה.
משחקי הכס. HBO לא חולקת את התוכן צילום: HBO
2. שפע. עד לפני מספר שנים רכישת מבחר עצום של ערוצים היתה אמריקאית כמו המבורגר כפול עם גבינה. אף חברה לא העלתה על דעתה להציע לצרכן לוותר על הצ'יפס ולבחור במספר ערוצים מצומצם, אבל אז הגיעה נטפליקס ושינתה את הרגלי הצפייה. במקום לעקוב אחר מספר גדול של סדרות במקביל ובזמן אמת צופים רבים עברו למודל של בינג': צפייה רצופה בסדרה אחת מתחילתה ועד סופה או עד שנמאס. מה שמגיע קודם.
3. הגבלה. אבל מהפכה וקוץ בה: רשתות הטלוויזיה מפחדות שהצופים יחתכו את הכבל ולכן מציעות לשירותים החדשים מבחר מוגבל של תכנים לשידור. כך, CBS החליטה שלא לשחרר את הסדרות החדשות והמדוברות שלה בחבילות המקוונות החדשות, אלא להציע אותן רק ללקוחות שירכשו מנוי חודשי נפרד בעלות 6 דולר לאפליקציה שלה.
4. גיבוי. יותר מכך, השירותים אולי חדשים אבל החברות שעומדות מאחוריהם ותיקות מאוד. סלינג נמצאת בבעלות חברת שידורי הלוויין Dish, דיירקט TV היא חברת־בת של AT&T שרכשה לאחרונה את טיים וורנר והולו נשלטת בידי דיסני, פוקס וקומקאסט. למעשה, ללא הגב של החברות הגדולות ספק אם השירותים החדשים היו מצליחים לחתום על הסכמי שיתוף תוכן עם רשתות התוכן הגדולות.
דרדוויל של נטפליקס. צופה לא ממוקד
5. לבטים. בסופו של דבר החבילות הרזות מאלצות את הצופים לבצע בחירות קשות. מי שרוצה לצפות בעונה החדשה של "נרקוס" יצטרך לשלם לנטפליקס ואם הוא חובב גם את "משחקי הכס" הוא לא יוכל לבטל את המנוי של ל־HBO Now. במקום להסתפק במנוי אחד, צופה ממוקד פחות יידרש ככל הנראה לשלם ביוקר למספר שירותים במקביל, או להידחף חזרה לכיוון שידורים פיראטיים.
