ירידה של 23% בהשקעות ראשוניות בחברות סטארט-אפ במהלך 2016

מספר ההשקעות הראשונות ב-2016 עמד על 341, ירידה של 23% מ-440 השקעות בשנה הקודמת. כך עולה מדו"ח של חברת המחקר IVC, בשיתוף עם משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ושות' (APM). הדו"ח מנתח השקעות ראשונות של קרנות הון סיכון בישראל בחמש השנים האחרונות, ומציג את דירוג קרנות הון הסיכון הפעילות ביותר בישראל לשנת 2016.

על פי הדו"ח, מרבית הקרנות שהיו פעילות בהשקעות ראשוניות בחברות היו קרנות קטנות אשר מבצעות השקעות של מאות אלפי דולרים בשלבי גיוס ראשוניים. לראש רשימת הקרנות הפעילות ביותר לשנת 2016 הגיעו שלוש קרנות הון סיכון, שביצעו כל אחת שמונה השקעות ראשונות בשנת 2016: UpWest Labs - קרן מיקרו המנהלת כ- 9 מיליון דולר, סינגולריטים - המנהלת 152 מיליון דולר בשלוש קרנות, ושתי קרנות של OurCrowd, בהן 20 מיליון דולר . שלושתן דורגו גם בטבלת הקרנות הפעילות בשנת 2015, אולם היקפי ההשקעות הראשונות שלהן ב- 2016 היו שונים. UpWest Labs דורגה במקום השני ב- 2015 עם 12 השקעות ראשונות וסינגולריטים דורגה בראש הרשימה עם 14 השקעות ראשונות שבוצעו ב- 2015, בהשוואה לשמונה ההשקעות הראשונות שעשו כל אחת ב- 2016. שינויים אלו הם נגזרת של תופעה כוללת של ירידה במספר ההשקעות הראשונות בשנת 2016, בה קרנות הון סיכון התמקדו במידה רבה בהשקעה בתיק ההשקעות הקיים, תוך כדי הסטת מאמצים להשקעות המשך.

עו"ד יונתן אלטמן. יו"ר עמית פולק מטלון ושות' צילום: אייל טואג

ב-2016 ביצעו קרנות הון סיכון ישראליות 146 השקעות ראשונות, המשקפות ירידה של 30% בהשוואה ל- 210 השקעות ראשונות שבוצעו על ידן ב-2015. במקביל, השקעות ראשונות של קרנות זרות ירדו ב-32%, מ-231 השקעות ב-,2015 ל-195 עסקאות חדשות ב-2016. הנתונים משקפים הן ירידה במספר קרנות ההון סיכון שיזמו השקעות ראשונות מלכתחילה, כמו גם ירידה במספר ההשקעות שראשונות לקרן בממוצע, בקרנות הישראליות והזרות גם יחד, ל- 2.5 ו- 1.5 (בהתאמה), מתחת לממוצע ההשקעות הראשונות לקרן בחמש השנים האחרונות .

יונתן אלטמן, יו"ר עמית פולק מטלון ושות', טוען כי "הדו"ח הינו "תעודת בגרות" לשוק ההייטק הישראלי. "הירידה במספר העסקאות ב-2016 לעומת 2015 בארץ דומה למה שאנו רואים בשוק האמריקאי - למרות כמות עסקאות נמוכה יותר, ההיקפים רחבים יותר. גם המשקיעים הזרים וגם המשקיעים הישראלים השקיעו בתמיכה בחברות לא רק בשלבי הפיתוח אלא בחברות שהוכיחו מוצר עובד ומודל עסקי ברור, והשקיעו בתהליכי צמיחה של החברות במונחים של שיווק ומכירות וחדירה לשווקים. זה ללא ספק גם מציב בפני הקרנות צורך לייצר ערך לחברות במגוון רחב ושונה של נושאים שיצריכו חשיבה והשקעה".

דו"ח רוב קרנות הון הסיכון המדורגות בדו"ח הקרנות הפעילות בשנת 2016 ביצעו השקעות מגוונות, החל מסבבי סיד ועד סבבים מאוחרים, וגם המחויבות של חלק מהקרנות לאסטרטגיית השקעה בשלב ספציפי לא בהכרח השפיעה על מיקומן בדירוג. כך, למשל, אפשר למצוא במקום הרביעי בדירוג את וינטאג', קרן ההשקעות בשלבים מאוחרים, את טרה, קרן ההשקעות בשלבי סיד, כמו גם ארבע קרנות נוספות אשר השקיעו כל אחת חמש השקעות ראשונות במהלך שנת 2016.

קובי שימנה. מנכ"ל IVC צילום: עמית שעל

קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC אומר כי "קרנות שונות נוקטות באסטרטגיות שונות להשקעה בשוק הישראלי. יש קרנות שמתמחות בשלב מסוים – מוקדם או מאוחר בדרך כלל – בעוד קרנות אחרות מפזרות את ההשקעות שלהן על פני שלבים שונים. יחד עם זאת, לא כל מי שמצהיר על עצמו כמשקיע בשלב מסוים, בהכרח עושה השקעות ראשונות רק באותו השלב", הוא אומר. "אחד המאפיינים הייחודיים של שוק ההייטק הישראלי הוא, בין השאר, העובדה שהסבבים כאן לא בהכרח עונים על התבנית המקובלת בתחום ההון סיכון. מחד, אנחנו רואים חברות שמדלגות על סבבי סיד ומגייסות סבב A בשלב מוקדם יחסית, ומאידך, אנחנו רואים גם חברות שמשהות את הגיוס ומגיעות לסבב A בשלבים מאוחרים יותר, כשהן יכולות לגייס סכום משמעותי יותר. השורה התחתונה היא, שלמעט עובדת היותו ראשון, אין דבר כזה 'סבב A טיפוסי' בישראל, כמו שיש בארה"ב למשל, והקרנות הפעילות ביותר מתאימות את עצמן לסביבה המקומית במקום להיצמד להצהרות", מסכם שימנה.

ניתוח של הסבבים בהן בוצעו ההשקעות הראשונות של קרנות הון הסיכון מראה כי סבבי A הם היחידים שצמחו ב-2016 לעומת 2015, עם עלייה של 14% מ- 136 השקעות בשנת 2015 ל-155 השקעות ראשונות שבוצעו במהלך שנת 2016. זאת לעומת ירידה של 43% בכמות ההשקעות בסבבי סיד, וצניחה של 46% בהשקעות ראשונות בסבבי B. אפילו סבבים מאוחרים יותר (סבבי C ומעלה) הסתכמו בירידות של 18% במספר ההשקעות הראשונות שבוצעו בשנת 2016.

יונתן אלטמן מציין כי "ניתן לראות מהנתונים כי המשקיעים באופן כללי, השקיעו פחות בחברות סיד ולפיכך נטו להקטין את הסיכון. אין לדעת אם מגמה זו תמשך, שכן 2016 היתה שנה של תהפוכות פוליטיות וחברתיות שנתנו אותותיהם בשווקים והשפיעו על כולנו בתהליכי קבלת החלטות אם באופן מודע ואם באופן לא מודע. יש לחכות ולהמתין לרבעון הראשון והשני של 2017 ולהבין אם מדובר במגמה".