ההייטק הישראלי מציג: החזית הדיגיטלית בקרב על זיכרון השואה

את האירוע יזם אבירם גרינברג, מומחה שיווק דיגיטל. לדבריו, יש מספר מצומצם מאוד של פרויקטים בתחום שימור השואה כיום, אשר רלוונטיים לקהל צעיר ובינלאומי: העניין בשואה הולך ודועך, בעוד המכחישים מתחזקים ונעשים קולניים ופעילים יותר בערוצים חברתיים, אתרים ייעודיים ואפיקי תוכן מגוונים. מחקר שביצעה חברת סימילרווב בשנה האחרונה הראה כי חיפושי גוגל של נושאים הנוגעים לשואה מביאים את המשתמשים בעיקר לוויקיפדיה ולמילונים למיניהם. מדובר בתוכן טכני ומושגי ולא חווייתי או סיפורי, מה שמקשה על אנשים להתחבר ולהזדהות. הדבר נכון גם במדינות כפולין וגרמניה, בהן רגישות גבוהה לתכני השואה. דווקא בארה"ב רוב התוצאות מפנות לתכנים חווייתיים, הודות למוזיאונים המפעילים תכני דיגיטל מתקדמים מאוד, סרטוני יוטיוב ועוד.

במרכז האירוע עמד פאנל אנשי תוכן, טכנולוגיה ואקדמיה שהציגו את האתגרים הגדולים ביותר בהנחלת זכרון השואה לדור הצעיר בישראל ובעולם כולו.

מהפך בתפיסת השואה

ד"ר גילה אורן, ראש ההתמחות בפרסום ושיווק דיגיטלי במכללה למנהל, הציגה בפאנל גישה לא שגרתית לשימור זכר השואה בעידן ההכחשה ואבדן העניין העולמי: להתייחס אל הזיכרון כמותג, אותו חובה להטמיע אצל הדור הצעיר בערוצים ובכלים שהוא מבין ואוהב. בנוסף, אמרה שככל שהמותג יהיה חזק יותר, כך יהיה קל יותר להגן עליו מפני מכחישים למיניהם.

כל חברי הפאנל הסכימו כי יש להבין שהתצורה הנוכחית של הוראת השואה בארץ ובעולם, לפיה יש יום אחד בו מועמס הציבור בתכני שואה, אינה אפקטיבית; שהתצורה הקלאסית של תמונות מטושטשות ו"לכל איש יש שם" אינה תופסת מחוץ לישראל. לטענתם, עלינו להיפטר מחרדת הקודש בה אנו נוהגים בשואה בדרך כלל. תפיסה זו היא אקסקלוסיבית ומרחיקה ואינה אפקטיבית בהתמודדות עם מכחישי שואה, שעבורם ערוצי התוכן פתוחים ופעילים כל יום, כל היום. כדי לשמר את תודעת השואה, עלינו לעסוק כל השנה בהצגת תכניה בפורמט דיגיטלי איכותי, שואב ואינטראקטיבי.

התמונות נוגעות בליבנו, אך העולם אדיש. אושוויץ בירקנאו

בהמשך האירוע, דנו המשתתפים באתגרים נוספים בשימור זיכרון השואה: תיעוד והעלאת החומר הקיים לרשת, הנגשת תכני השואה לקהל בעולם ומלחמת חורמה במכחישי השואה. להלן הדוברים ופועליהם:

חיבור דיגיטלי ואמנותי בין הקהל והניצולים

יוסי מטיאס, סגן נשיא בגוגל ישראל וראש מרכז המו"פ של החברה בארץ, הציג את פעילות ענקית הטכנולוגיה בתחום דיגיטציית תכני השואה וחשיפתם לעולם הרחב. גוגל החלה בשיתוף פעולה עם מרכז יד ושם לפני כשמונה שנים, במטרה להעלות את ארכיון התמונות של המרכז לרשת ולאחר מכן גם כדי לפרסם סרטוני שואה ביוטיוב. בתחילה תקבלה היוזמה בספקנות: מנהלי המרכז לא ראו איך פרסום סרטוני זיכרון באתר בו יש סרטוני חתולים וריק אסטלי יועיל לתודעת השואה. ואולם, לאחר שהסרטונים זכו לעניין עצום ולמספר גדול של צפיות, הוחלט להעלות עוד תוכן לרשת בשיתוף גוגל.

יוסי מטיאס, סגן נשיא גוגל ישראל. לימינו, מארגן האירוע אבירם גרינברג צילום: ניצן סדן

ירון דויטשר, ראש אגף הדיגיטל בספרייה הלאומית בירושלים, הציג בפאנל את פעילות המרכז. בידיו ארכיון עצום של מסמכים שמקורם בקהילות אירופה ומתארים את אורח חייהן לפני הכיבוש הנאצי ולאחריו. דויטשר וצוותו מוצאים סיפורים אנושיים נוגעים ומעניינים וחושפים אותם בטוויטר ובפלטפורמות חברתיות אחרות. למשל, סיפורו של יהודי ששלף את הספר "בדמי ימיה" מאת ש"י עגנון משריפת הספרים הגדולה בברלין והסתיר אותו בבגדיו במשך כל המלחמה עד שעלה ארצה ;אז נסע לירושלים, דפק על דלתו של עגנון והגיש לו את הספר באמרו "הספר הזה שמר עלי חי". סיפורים שכאלה, המציגים את הזווית האישית של ניצולי השואה ונספיה, נתפסים כאפקטיביים יותר בחיבור בין הקהל והנושא.

פאנל האירוע צילום: ניצן סדן

חברת MyHeritage העוסקת במחקר גנאולוגי, ביצעה מספר פרויקטים במטרה להנציח את זיכרון השואה ולאחד משפחות. רועי מנדל, התחקירן הראשי של החברה, הציג באירוע פרויקט שביצע והחל בבמאית אמריקאית ממוצא יווני שחיפשה צאצאי למשפחה שמשפחתה הצילה בקורפו - רק על בסיס שם פרטי. לאחר מחקר מאומץ אותרו המצילים – ועמם, סיפורי הצלה של יהודים נוספים מקהילת קורפו. החיבור הבין-קהילתי, סבורים במיי הריטג', הוא גשר בין עבר והווה, שמחזק את זיכרון ותודעת השואה בקרב עמי העולם.

אלעד וינגרד הוא תסריטאי אשר כתב את הסרט האמנותי Another Planet. יוצרי הסרט אספו פרויקטים מרחבי העולם שמשחזרים את מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו בתצורות דיגיטליות שונות ולמטרות שונות - ומחברים לפרויקטים עדויות של ניצולי שואה ששרדו את מחנה המוות.

מתוך הסרט Another Planet

בין היתר, מצאו היוצרים גרסאות משחקי מחשב, שחזור של מטס חיל האוויר הישראלי מעל למחנה, מעצב פולני שבנה חלל VR של אושוויץ כדי למכור אותו למוזיאונים ועוד. לראיית וינגרד, השילוב של תכני שואה תיעודיים ואמנותיים בפורמט דיגיטלי מגוון יוכל למשוך קהלים חדשים לנושא וללמד אותם על הנושא.

הבוט שסותם את הפה למכחישי השואה

ד' הוא רב-סרן בקבע בחיל התקשוב, אשר נלחם בזמנו החופשי במכחישי שואה. הוא אסף וניתח אינספור ציוצים והצליח לבנות מודל המורכב מ-60 טענות שונות של מכחישי שואה. לאחר מכן, בנה אוסף תגובות נקודתי לכל טענה וחיבר אליו בוט שמסוגל להגיב אוטומטית למכחישי השואה ברשת החברתית. ד' גייס כמה מהחיילים שלו לשתף פעולה - אף הם, בזמנם החופשי. כיום הוא משפר את הבוט שלו, מחפש מפתחים שיוכלו לסייע ולתרום שעות פיתוח ומנסה לבנות תגובות יעילות ויצירתיות יותר.

קובי ברק הוא סטארט-אפיסט שנתקל יום אחד בכתבה החושפת כי כששואלים בגוגל "האם השואה התרחשה", התוצאות המובילות כולן שייכות לאתרים אנטישמיים המכחישים אותה. הוא ושותפ אסף פזו הקימו באותו היום אתר בשם DidTheHolocaustHappen – וגייסו עשרות כותבים, עורכים, היסטוריונים ואנשי אקדמיה אחרים כדי לייצר עבורו תוכן איכותי. בכך, הצליחו לבנות אשכול SEO חזק מספיק כדי להשתלט על תוצאות החיפוש ולדחוק מהעמודים המובילים את מכחישי השואה. האתר מהווה פורטל מקצועי לתכנים בנושא השואה עבור סקרנים וחוקרים כאחד.

האתר שהקים קובי ברק צילום מסך: didtheholocausthappen

האירוע הסתיים בקבוצות חשיבה, שבוצעו בהובלת מנטורים, יזמים, אנשי שיווק ודיגיטל - אשר חשבו ביחד עם המשתתפים על מיזמי חיבור בין קהילות דור שלישי בגרמניה ובישראל, מיצגים למוזיאוני שואה, קמפיינים וכלים לשיפור הוראת השואה.