האיחוד האירופי מאיים על חברות הטכנולוגיה במקל, טראמפ מציע גזר
ארה"ב רוצה להיות מקלט המס החדש: גם בארה"ב וגם באירופה מבינים כי עליהם לפעול במהירות כדי לדרוש את המס על רווחי העתק של החברות, כל מדינה בדרכה
ההפחתה הדרמטית במס החברות שמציע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ — מ־35% ל־15% — לא ריגשה יותר מדי את מגזר הטכנולוגיה בשל עובדה אחת: הן כבר משלמות מסים נמוכים במיוחד, אם בכלל.
אפל, למשל, רושמת באירלנד כ־65% מהרווחים שלה בשיעורי מס אפסיים בתמורה להשקעה בתשתיות ולמשרות שהיא מייצרת במדינה. כבישים תמורת מסים. כשאפל זומנה לשימוע בפני הקונגרס האמריקאי ב־2013 על מה שהקונגרס כינה "התחמקות ממסים", נשאל מנכ"ל החברה טים קוק אילו חובות מסים יש עליה באירלנד. הוא השיב ש"אין לה". אפל, שטענה שהיא משלמת את המסים הנדרשים ממנה לפי חוק, קראה לחקירת הקונגרס "רדיפה". ג'וזף שטיגליץ, זוכה פרס נובל לכלכלה, קרא לשיטה של אפל "תרמית".
- אפילו הגורו הכלכלי של הימין האמריקאי לא מבין מה טראמפ עושה
- תוכנית המסים בארה"ב: הכדור במגרש של גבעת הקפיטול
- "הרפורמה של טראמפ היא חדשות מעולות לחברות הישראליות הפועלות בארה"ב"
אבל אפל לא לבד. חברות טכנולוגיה רבות נוקטות שיטות דומות כדי לחמוק מעול מס החברות בארה"ב. מיקרוסופט למשל התמקמה ליד אפל באירלנד, גוגל בבריטניה ואמזון בבלגיה. את הרווחים הן רושמות שם — ושומרות שם. אפל, מיקרוסופט, סיסקו, אורקל וגוגל לבדן כלאו נכון לסוף 2016 505 מיליארד דולר ברווחים. , אז איזו סיבה יש להן להחזיר את רישום המסים לארה"ב בעקבות הרפורמה שטראמפ מציע? התשובה היא לא מאהבת מרדכי, אלא משנאת המן.
דונלד טראמפ צילום: שאטרסטוק, אם סי טי
אחרי קול הזעקה שהקים הממשל האמריקאי ב־2013, באיחוד האירופי הבינו לפתע כי החברה הגדולה ביותר בעולם לפי שווי שוק לא משלמת מסים על רוב הרווחים שלה. לא רק לארה"ב, אלא לאף מדינה. בתגובה הקים האיחוד צוות לבחינת תשלומי המס (ובעיקר היעדרם) של מאות חברות זרות ברחבי אירופה.
הראשונה לפתוח את הכיס היתה אלפאבית של גוגל. ענקית החיפוש דיווחה בבריטניה על רווחים של 18 מיליארד דולר במשך כעשור - ושילמה במצטבר רק 18 מיליון דולר מס. אחרי שהדבר נחשף, הוסכם כי גוגל תשלם לבריטניה מסים רטרואקטיביים בהיקף של 150 מיליון דולר.
לפני כחצי שנה הושלמה חקירה דומה על אפל, ובעקבותיה הוחלט כי החברה תשלם לאירלנד מסים רטרואקטיביים בהיקף של 13 מיליארד יורו. משרד האוצר האמריקאי הגיב להחלטה זו בבוטות וציין כי "האיחוד חורג מסמכויותיו ועליו להפסיק, אחרת נשקול תגובות פוטנציאליות". כעת מבינים גם באירופה וגם בארה"ב כי עליהם לפעול במהירות כדי לדרוש את המס על רווחי העתק של החברות. האיחוד נותן את המקל, וטראמפ את הגזר.
ישנה נקודה אחת ברפורמה שמציעה צ'ופר ברור לחברות הטכנולוגיה - הטלת מס תחרותי חד־פעמי אם ישיבו את הרווחים הכלואים לחופי ארה"ב. השמועות מדברות על מס בגובה 10%. בממשל מצפים כי החברות ישקיעו את הרווחים בחזרה בכלכלה האמריקאית.
עבור החברות משמעות הדבר היא בעיקר שחרור מיליארדי דולרים לעשות בהם כרצונן. ב־2004, בפעם הקודמת שבה הונהגה מדיניות כזו בארה"ב, כינה אותה הסנאט "מדיניות מס כושלת". בדיקה של בית הנבחרים גילתה כי רוב החברות השתמשו בהון כדי להשקיע מעבר לים, לחלק דיבידנדים ולנפח את שכר הבכירים.
