בג"ץ: לא ייערך שימוע נוסף על תעריפי השימוש בתשתית HOT

בסוף שנת 2014 חתם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן על תקנות השוק הסיטונאי שבמסגרתן יגבו בזק ו-HOT דמי שימוש ממתחרותיהן על השימוש בתשתיות הפיזיות שלהן, שאותן יוכלו החברות המתחרות למכור אותן לציבור במחיר קמעונאי. עם זאת, בעת פרסום התקנות פורסמו תעריפי שימוש רק לבזק, כאשר משרד התקשורת הטיל על HOT לקבוע מחירים בעצמה. HOT, שאינה מעוניינת לאפשר למתחרות אחרות 'לרכוב' על התשתיות שלה, העבירה למשרד התקשורת תעריפי שימוש נמוכים ממה שקבע המשרד לבזק בתחום הטלפוניה. לעומת זאת קבעה HOT תעריפים גבוהים לאינטרנט, במטרה לייצר תמריץ שלילי מהמתחרות לרכוב עליה, שכן מחירי האינטרנט שהציעה אינם אטרקטיביים והן יעדיפו לרכוב על תשתיות בזק.

משרד התקשורת החליט לקבל את התעריפים שהציעה HOT, אולם באופן חלקי. המשרד החליט לאמץ את המחירים שהציעה בתחום הטלפוניה, אך החליט להוריד את מחירי האינטרנט על מנת להפוך אותה לאטרקטיבית יותר. ב-HOT טענו שהמחירים שאימץ המשרד אינם רלוונטיים, משום שהצעות המחירים שהעבירו שזורות אחת בשנייה ולכן יש לשנות אותן.

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ומנכ"לית HOT טל גרנות גולדשטיין צילומים: אוראל כהן, רמי זרנגר

במשרד התקשורת סירבו לדרישת HOT, ובכדי לעכב את יישום הרפורמה החברה החליטה להגיש עתירה לבג"ץ, שכאמור, נדחתה. HOT טענה בעתירתה כי "משרד התקשורת מחייב גוף פרטי לאפשר למתחריה לעשות שימוש ברשת התקשורת שהקימה ברחבי המדינה, במשך שנים ארוכות ובהשקעת עתק מכיסה הפרטי, במחירים שיקבע המשרד, מבלי להעניק לה שימוש משני בנושא זה, דבר שעלול לגרום לה להפסדים ניכרים ולאובדן לקוחות שיעברו למתחרים". עוד נטען, שקביעת המחירים הינה בגדר "מהלך מורכב מבחינה עסקית, כלכלית, תפעולית, הנדסית ומשפטית הכולל תחשיבים מורכבים - דבר המחייב דו-שיח מלא בין HOT למשרד התקשורת בכדי ללבן את כל הפרטים והטענות".

למרות זאת החליטו שופטי בית המשפט העליון, אסתר חיות, יצחק עמית ואורי שוהם, כי דין העתירה להידחות משום שאין חובה להעניק זכות טיעון ולקיים שימוע נוסף לאחר שניתנו ל-HOT הזדמנויות רבות לשטוח בפני משרד התקשורת את טיעוניהם. בהכרעת ההחלטה נכתב: "בנסיבות אלה, לא מצאנו כל בסיס לדרישה לקיים לעותרת שימוע משני או משלים, דבר שאינו מתחייב מהדין ואינו מתבקש מבחינת שיקולי הצדק והחשש לפגיעה בלתי מידתית בעותרת".