להייטק הישראלי נדרש דם חדש

המאבק העיקש שמנהלים היום בכירי אפל, מיקרוסופט, אלפאבית ואמזון במדיניות ההגירה החדשה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היא עבורם מלחמת קיום. הם מבינים שעצירת זרם המהגרים לא רק תשית עליהם משכורות גבוהות עבור עובדים, אלא גם תפגע בזרם החדשנות שנובע מיכולתה של התעשייה לקלוט קהל מגוון של אנשים בעלי דעות ורעיונות שונים.

מנכ"לי מיקרוסופט ואפל בפגישה עם הנשיא טראמפ צילום: אם סי טי

ישראל, שאוהבת לכנות את עצמה אומת הסטארט-אפ, הפכה בינתיים לגן עדן משל עצמו לחדשנות וליזמות. בוגרי יחידות צבאיות כ־8200 וחיל האוויר ומהנדסים שמוכשרים באוניברסיטאות המקומיות יצרו תעשייה עם קצב השקעות של מיליארד דולר בחודש - קצב שמעמיד את ישראל בחמישיה הראשונה של המדינות בתחום. צורת הסיוע הממשלתי למחקר טכנולוגי באמצעות המדען הראשי (כיום רשות החדשנות) הפכה למודל בינלאומי, וקרנות היוזמה של ממשלת ישראל, שהניחו את התשתית לתעשיית הון הסיכון המקומית, הועתקו למדינות זרות כמו קוריאה הדרומית.

המשק צריך יזמים זרים איור: ערן מנדל

רקע רשות החדשנות בחרה 12 חברות לקליטת יזמים זרים הגורמים שנבחרו יסייעו ליזמים החדשים להכיר את האקוסיסטם הישראלי, במסגרת תוכנית שתאפשר להם לקבל ויזת עבודה לחמש שנים. בין היתר, נבחרו טק פור גוד, מנהלת עיר עולם, סמוראי אינקיובייט ועמותת גבהים מאיר אורבך לכתבה המלאה 

אך בשנים האחרונות משהו בחגיגת החדשנות בציון החל לחרוק. זרם העולים החדשים, שהגיעו בעיקר ממדינות חבר העמים, והביאו לישראל כמות עצומה של ידע וחדשנות, התמעט עד שהפך לזרזיף. הצטרפותם של חרדים וערבים לתעשייה מתקדמת באיטיות ותרומתם לחדשנות המקומית בשלב זה שולית. החדשנות הישראלית החלה להתאבן ולהיסגר לחשיבה חדשה ושונה, שלא מגיעה משורות הצבא או האקדמיה המקומית.

אין זה אומר חלילה שתעשיית ההייטק המקומית נעצרה. גם היום עוד קיים בישראל מספר עצום של חברות וסטארט-אפים, כולל נוכחות מרשימה בתחום הסייבר, שבו יש לישראל דומיננטיות רבה. אך נראה כי החדשנות המקורית והבריאה - זו שהולידה רעיונות מקוריים ומרגשים כמו הפיירוול, הדיסק און קי או Waze - נחלשה. במקום זאת, נדמה שהיזמים בישראל רודפים אחרי טרנדים משתנים. לפני מספר שנים הטרנד היה טכנולוגיות זיהוי תנועה וחישה, שהוליד חברות כמו פריימסנס שסיפקה טכנולוגיה למצלמת הקינקט של מיקרוסופט, אך לבסוף נמכרה לאפל בסכום של 350 מיליון דולר - נמוך בהרבה מהציפיות המוקדמות. היום זהו תחום הרכב האוטונומי, שמרכז פעילות ענפה של חברות סטארט-אפ צעירות וחדשות. חברות הסטארט-אפ נדמות כמעתיקות זו מזו עד שהן מתאחדות זו עם זו, וישראל נותרת צמאה לדם חדש שיביא רעיונות טריים ומרעננים.

רשות החדשנות ביצעה השבוע צעד משמעותי ראשון בניסיון להזרים דם טרי למערכת, עם בחירת 12 מרכזים חדשים שיאפשרו ליזמים זרים להקים פה מיזמים טכנולוגיים. בישראל שוררת תפיסה ששוללת מכל וכל הבאת עובדים זרים, חשיבה שמעידה בעיקר על צרות אופקים ועל חשש מפגיעה בתעשייה המקומית. אך החשש הזה מיותר. שילוב יזמים זרים בחברות המקומיות, ובהמשך אולי גם מהנדסים ומתכנתים זרים, לא רק יאפשר להשלים את המחסור בכוח אדם אלא גם לרענן את היצע הרעיונות שסובל ממחסור בהיזון חוזר מהעולם החיצון.

אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות לחדשנות צילום: אוראל כהן

אמנם חברות ישראליות רבות מקימות לעצמן מרכזי פעילות מעבר לים, בעיקר בארה"ב, ובכך יוצרות עבור עצמן סוג של גיוון תרבותי. אך בפועל, מרבית העובדים שנשכרים לעבודה שם אינם בעלי חזון טכנולוגי או רעב יזמי אלא יותר בעלי מומחיות שיווקית, ניהולית או מכירתית, שבעבר היו חסרים להייטק הישראלי. הבאת יזמים חדשים שיש להם ידע והיכרות בתחומים חדשים שעד כה לא זכו לתשומת לב רבה בישראל, בצרכנות או חינוך למשל, יכולה רק להשביח את היצע הידע המקומי.

כמובן שליבוא כוח אנושי זר יש גם סכנות, כמו שיש בהזרמה של כל פעילות שאינה מפוקחת ומנוהלת בצורה הנכונה. אך אופן הפעולה הנוכחי של רשות החדשנות מעיד על חשיבה נכונה. במקום לפתוח בהבאה מסיבית של מאות מהנדסים ומתכנתים, הרשות בחרה להביא בשלב ראשון רק יזמים. אך גם בדרג זה חשוב לבחור בפינצטה אנשים שלא רק יהנו מהאקוסיסטם של ההייטק המקומי אלא גם ידעו לתרום לתעשייה המקומית בידע וחשיבה חדשה.