הישראלי הבכיר ביותר באפל: "ישראל תרמה מהותית לזיהוי הפנים באייפון"

"אנחנו פתוחים לבצע עוד רכישות בישראל אם יש חברות שעומדות בתנאים שמתאימים לנו. בכל מקרה אנחנו שוכרים היום הרבה עובדים בישראל, גם בלי קשר למיזוגים ורכישות קרובים". כך אומר בראיון ל"כלכליסט" ג'וני סרוג'י, סגן נשיא בכיר באפל העולמית, והישראלי הבכיר בחברה. סרוג'י, יליד ואדי ניסנס בחיפה שלמד בטכניון, מדווח ישירות למנכ"ל אפל טים קוק ואחראי על כל פעילות הסיליקון של החברה – פעילות הפיתוח של השבבים שנמצאים במכשירים השונים שלה.

הוא גם האיש ששכנע את אפל לבצע את הצעד האסטרטגי של הקמתו בישראל של מרכז פיתוח משמעותי מחוץ לעמק הסיליקון. הסיבה העיקרית לכך היתה המומחיות הרבה שיש בישראל בתחום הסיליקון שעליו אחראי סרוג'י. הצעד הראשון שלו להקמת המרכז היה המינוי של אהרון אהרון, לשעבר מנהל הפיתוח בצורן ומי שהיה מרצה של סרוג'י בקורסים למדעי המחשב בטכניון, לתפקיד מנכ"ל אפל ישראל הראשון.

העולם התחתון של אפל: מה מסתתר במעבדות המרתף בהרצליה משרדי ענקית הטכנולוגיה בהרצליה פיתוח משתרעים על פני ארבע קומות עם חלל עצום, אבל עיקר העניין מתרחש במרתפים מאיר אורבך, 34 תגובות לכתבה המלאה 

איך אתה תופס את חלקה של אפל ישראל במערך הכולל של החברה?

"הצוות בישראל הוא מרכיב חשוב בצוות ההנדסה הכולל של אפל בארצות הברית ובכלל. הם תורמים למכשירים שלנו בהרבה דרכים. הצוות בישראל מעורב משמעותית במעבד המרכזי החדש שלנו שיושב בכל המכשירים החדשים. יש לנו את השבב החדש A11BIONIC (השבב המרכזי במכשיר האייפון X החדש ) שלישראל יש תרומה משמעותית מאוד לפיתוחו. ישראל מאוד מרכזית בפיתוח היכולות שלנו שמשלבות טכנולוגיות WIFI ו־Bluetooth ומשתלבות בשעון החכם שלנו. חלק מהותי בפעילות בישראל הוא תחום האחסון בכל המכשירים שלנו ויש לה השפעה משמעותית על יכולות המצלמה".

אפל ישראל מיועדת להישאר לטווח ארוך?

"שכרתי את אהרון אהרון לקראת סוף 2011 ולאחר כמה חודשים רכשנו את אנוביט. מאז גדלנו מאחד ליותר מ־900 עובדים וזה מראה לך על החשיבות האסטרטגית של הצוות בישראל לאפל. לא היינו מתחילים פעילות כאן אם זו לא היתה מחויבות לטווח ארוך. אנחנו לא עושים דברים לשנה או שנתיים. הדברים שעושים בישראל הם חלק משמעותי בכל מכשיר של אפל בעולם. אנחנו תלויים בצוות בישראל שיספק את הסחורה ואם הם לא עומדים בזה זו בעיה. כמו שרואים במעבדות שלנו, אנחנו לוקחים כל דבר לכדי שלמות. כי אנחנו רוצים לספק טכנולוגיות שמבדלות אותנו מאחרים ומעשירות את החיים של אנשים. כשאתה קונה מכשיר של אפל, בין אם זה שעון, אייפד, מק או טלפון זה הכי טוב שאתה יכול לקבל ואנחנו מאמינים בזה. הצוות בישראל הוא חלק מחשיבה זו של מצוינות ושלמות לטווח ארוך ולכן אנחנו כאן לטווח ארוך. אנחנו עדיין רוצים לגדול ושוכרים כאן אנשים כל הזמן".

סרוג'י. "הצוות בישראל הוא חלק מחשיבה של מצוינות ושלמות שנועדה לספק טכנולוגיות שמעשירות את החיים של אנשים. לכן אנחנו בישראל לטווח ארוך" צילום: אוראל כהן

"לא יכול לחזות אם נרכוש בעתיד חברה אחת או חמש"

אפל רכשה בתחילת 2012 את חברת טכנולוגיית האחסון אנוביט מהרצליה. סכום הרכישה של החברה הישראלית עמד על כ־400 מיליון דולר ובעקבות הרכישה קיבלה הענקית מקופרטינו לא רק נוכחות חזקה בישראל עם צוות פיתוח מתקדם אלא גם יכולות חשובות בתחום האחסון. אפל נחשבת לצרכנית שבבי הפלאש הגדולה ביותר מבין יצרניות האלקטרוניקה. היא היתה מעוניינת בשיפור תפקוד רכיבי הפלאש ואמינותם, ולכן רכשה את אנוביט שפיתחה טכנולוגיה מבוססת עיבוד אותות לניהול רישום ומחיקת זכרונות פלאש מסוג NAND, הנפוץ במכשירים ניידים. בדיעבד מתברר שהראייה של אפל היתה הרבה יותר ארוכת טווח והחברה הישראלית הפכה להיות לאחד המרכיבים המשמעותיים באחסון של מכשירי אפל. בהמשך השלימה אפל בישראל שתי רכישות קטנות ורכישה משמעותית נוספת של חברת טכנולוגיית התלת מימד פריימסנס.

אפל רוצה לרכוש עוד חברות בישראל?

"אני לא יכול לחזות אם נרכוש בעתיד חברה אחת, שתיים או חמש, אבל אני רוצה להציג לך את הגישה הכוללת שלנו לרכישות ומיזוגים. הסיבה שאנחנו קונים חברה היא שחייבת להיות לה טכנולוגיה מדהימה שמבדלת אותה מאחרות, טכנולוגיה שעוזרת לנו לתת ערך חדש למשתמש, צוות טוב במיוחד והנהלה חזקה מאוד. אם יש חברה שעומדת בתנאים האלו אנחנו רוכשים אותה. אנחנו לא עושים רכישות לפי מספר העובדים בחברה. זה לא משנה לנו אם יש בחברה 10 עובדים או אלף עובדים. אנחנו לא מבצעים רכישות ככלי להשגת צוותים של עובדים נוספים במהירות. עבורנו רכישות זו דרך להגיע לטכנולוגיות חדשניות או למשהו שאתה יכול להתחיל איתו, ואז כשזה באפל אתה יכול לחבר את זה עם טכנולוגיות אחרות שיש לנו. אנחנו הבעלים של כל המערכת, אמצעי הזיהוי (ID), התוכנה, החומרה, הסוללה, הסיליקון. אנחנו יכולים לעשות ברכישה שימוש בכל המערכת שלנו ולהפוך כך את הרכישה למשמעותית יותר. אין עבורנו הבדל בין ישראל למדינות אחרות. אנחנו רוכשים רק מהסיבות האלו ולא משנה לנו באיזו מדינה נמצאת החברה. כשאנחנו מבצעים את הרכישה אנחנו משלבים אותה במהירות אצלנו ויוצרים לה ערך מוסף".

אייפון X. "זיהוי הפנים מאובטח ביותר" צילום: איי אף פי

"הוספת משקפיים או מגדל זקן? נלמד להכיר אותך"

הרכישה של פריימסנס ב־2013 היתה מפתיעה מאוד לנוכח העובדה שלחברה הישראלית שעמדה מאחורי הקינקט של מיקרוסופט היה צפוי עתיד ורוד לנוכח הצלחתה העצומה עם מיקרוסופט והאקסבוקס. אבל לאחר ההצלחה הזו לא השכילה החברה הישראלית לפתח שווקים נוספים והרכישה על ידי אפל בכ־325 מיליון דולר היתה עבורה חבל הצלה. עבור אפל היתה זו רכישה אסטרטגית לטווח ארוך, בעיקר בזכות יכולות התלת־ממד המתקדמות, צוות עובדים מקצועי ושורת הפטנטים שהיו רשומים על שמה של פריימסנס.

היו הערכות שהרכישה של פריימסנס היתה בעלת תרומה משמעותית לזיהוי הפנים באייפון X החדש. מה אתה יכול לספר לנו על זה?

"בכל רכישה שאנחנו עושים אנחנו משלבים את החברה במהירות האפשרית אצלנו ומנסים ליצור עבורה ערך מוסף. אנחנו לא מתייחסים באופן ספציפי איך כל רכישה תרמה או תורמת לפעילות או למכשירים שלנו. הסיבה העיקרית לכך היא שהעבודה אצלנו מאוד שיתופית בין הרבה צוותים. לכל מכשיר, טכנולוגיה או שבב יש צוותים בכל העולם והצוות של פריימסנס שרכשנו הוא חלק מהצוות של המצלמה, שכולל צוותים נוספים בארצות הברית וחלקים אחרים בעולם. כל אלה תרמו באופן משמעותי לחוויית המשתמש שחשובה לנו מאוד ואחת מהן היא בתחום של זיהוי הפנים".

משרדי אפל בהרצליה צילום: אוראל כהן

היו הרבה ביקורות אוהדות לאייפון 10 אבל לצידן היו הרבה תגובות שליליות על בעייתיות זיהוי הפנים. מה דעתך על זה?

"אני לא יודע על איזה שמועות אתה מדבר אבל אני יודע שכשאפל מוציאה טכנולוגיה היא עובדת, וכנ"ל גם זיהוי פנים שיש לנו בטלפון. קשה לי להתייחס לשמועות האלה שאומרות שיש תנאים שבהם זה לא עובד אבל לדעתי זו הדרך להסתכל על זה: כשאפל הוציאה החוצה את טכנולוגיית זיהוי הפנים היא נבחנה בכל דרך אפשרית. קח לדוגמה את נושא תשומת הלב של המשתמש לצורך הזיהוי. אם אני לא נמצא בתשומת לב מלאה למכשיר, כלומר מסתכל אליו עם הפנים שלי ישירות, אין זיהוי. אתה צריך להיות שמח על זה כי תאר לך שיש לך את הטלפון ואני עובר בצד ואני יכול ליצור זיוף של זה. זיהוי הפנים של אפל הוא המהיר והמאובטח ביותר שיש בתעשייה. אם זה לא עובד יש לכך סיבה שלא קשורה אלינו. הדבר הנוסף הוא שאנחנו לומדים ומאמצים תכונות חדשות, אם אתה שם משקפיים או מגדל זקן, ואנחנו לומדים להכיר אותך".

לצד זיהוי הפנים שילבה אפל בטלפונים שלה גם יכולות מתקדמות של תמיכה במציאות רבודה (AR). טכנולוגיה זו, שעד כה היתה נחלתם של מקצוענים בלבד, איפשרה לחברה להפוך אותה נגישה להמונים ובעיקר למפתחים וחברות שיפתחו יישומים חדשים על בסיס הטכנולוגיה של החברה.

"אנחנו מאוד נרגשים משילוב ה־AR בכל הטלפונים החדשים שלנו והנה הדבר היפה בכל זה. מכיוון שאנחנו הבעלים של כל התהליך: מערכת ההפעלה, הסיליקון, החומרה ולמעשה הכל, אנחנו יכולים להתאים את השבב בדיוק לצרכים שלנו ולצרכי מערכת ההפעלה שלנו ולא לשום יצרן או צורך אחר. אין לנו דאגות בנוגע למערכות הפעלה אחרות ולכן אנחנו מתאימים את הטלפונים בצורה האידיאלית לצרכי הלקוחות שלנו בדרך היעילה ביותר. ומדוע זה כה חשוב? אפליקציות של AR ואחרות צריכות כוח מחשוב גדול במיוחד, אבל אם הסוללה ויכולת העיבוד של הטלפון מגבילים אותך, יש לך בעיה. אם תשתמש ב־AR ותגמור את הסוללה בשעה זה בעייתי, לכן אנחנו מחפשים את הדרך שבה המערכות יעבדו בצורה היעילה והחסכונית ביותר לצרכים של המשתמש כדי שממש תוכל להשתמש בה ולא תיגמר לך הסוללה לאחר שעה. זו הסיבה המרכזית שאנחנו הבעלים של הסיליקון שלנו".

אהרון אהרון. "מאחד הפכנו ל־900 איש" צילום: עמית שעל

"השבבים הם כמו הילדים שלי"

לפני שהצטרף לאפל עבד סרוג'י, בעל תואר שני במדעי המחשב מהטכניון, במעבדות החומרה של IBM בחיפה אליהן הצטרף ב־1990. לאחר מכן עבר לאינטל חיפה, משם עזב לארה"ב לעבודה בחברת אינטל באוסטין, טקסס, שם עבד עד שחזר ל־IBM בשנת 2005.

הפריצה של סרוג'י באפל היתה מהירה יחסית. הוא הצטרף לחברה בשנת 2008, ומונה לתפקיד מנהל פיתוח במחלקת השבבים. בתפקיד זה שימש עד שנת 2011, אז מונה למנהל הפיתוח בתחום ה־VLSI, תפקיד ניהולי בכיר העוסק בשילוב של כל הרכיבים אלקטרונים ממוזערים המפותחים באפל ליצירת שבב הכולל רכיבים רבים. באוגוסט 2014 מונה לסגן נשיא לתחום החומרה. ב־2015 זכה לקידום המשמעותי האחרון שלו כאשר התמנה לתפקיד סגן נשיא בכיר לטכנולוגיית חומרה. הקידום הגיע גם בזכות העובדה שסרוג'י וצוותו הצליחו לפתח במהירות שיא מעבד ייעודי לאייפד פרו החדש של החברה שהושק ב־2015 ואיפשר לאפל להציג את הטאבלט במועד.

בכירי אפל, כולל סרוג'י, מדגישים את חשיבות השליטה בכמה שיותר רכיבים במכשירים של אפל. שליטה זו אומרת הרבה פעמים דחיקה של חברות אחרות שנהנו מהכנסות עתק מאפל. אחת החברות שאמורות להיפגע בעתיד מצעד כזה היא יצרנית השבבים לטלפונים ניידים קוואלקום, שאיתה אפל נמצאת גם במאבק פטנטים עיקש.

האם אפל רוצה להיות חברה שמספקת את כל הצרכים שלה בעצמה?

"יש איזון עדין בין לעשות הכל בעצמך לבין לדאוג שכל מה שנכנס למכשירים שלנו הוא הכי טוב שאפשר להשיג. זה לא אותו הדבר, אנחנו מסתכלים על האיזון בין הדברים. יש מגבלה על מה שאנחנו יכולים לייצר בעצמנו. אפל היא חברה שמאוד ממוקדת ורוצה לעשות רק מה שהיא טובה בו. אנחנו עובדים עם הרבה שותפים כדי שיספקו לנו את הטוב ביותר ואנחנו עובדים בצמוד לאותם שותפים כדי שהם יספקו לנו את הרמה הגבוהה ביותר שאותה אנחנו דורשים. אנחנו נשלב טכנולוגיות ובחלק גדול אלה יהיו טכנולוגיות של חברות שנקנה, וחלק נעשה בעצמנו וכמו שאתה רואה החלק שאנחנו עושים בעצמנו גדל בכל פעם".

יש כיום הרבה רעש בתחום השבבים. ברוקדום רוצה לקנות את קוואלקום ואינטל עובדת עם המתחרה הגדולה שלה. איך אתה מבין את כל השינויים האלה?

"אני חושב שזו תקופה מאוד מרגשת. חברות עושות בחירות לפי מפת הדרכים והצרכים שלהן ועל זה אני לא יכול להגיב. אני לא מגיב על שותפיות וחברות אחרות אבל אתה רואה מגמה של קונסולידציה בשווקים האלה של הסיליקון והשבבים, אנחנו עובדים עם הרבה חברות. אנחנו רוצים לוודא שאנחנו יכולים להוציא את הטכנולוגיות הטובות ביותר למכשירים שלנו, לא משנה אם זה שלנו או של אחרים. אנחנו מסתגלים לכל שינוי בתעשייה במהירות. הסיליקון מאוד לא סולח כאשר עובדים על סיליקון. מהשלב של החשיבה על שבב ועד ההוצאה שלו החוצה עוברות כמה שנים והצוות שלי תמיד חושב קדימה – מבחינתי השבבים הם כמו הילדים שלי – ואתה יכול להבין שהצוות שלי עובד כבר על הילדים שייצאו בשנת 2020".

לפי שלוש שנים כבר חשבתם על AR, והצלחתם להקדים את זמנכם.

"אתה מהמר כשאתה מתכנן שבב לשנים קדימה. המיוחד באפל הוא שמכיוון שאנחנו הבעלים של כל המערכת יש לנו ידע טוב יותר מיצרני שבבים אחרים לגבי מה אנחנו צריכים. אם אתה עושה טעות בתכנון הסיליקון זה יעלה לך הרבה לתקן ולכן כאשר אנחנו שוכרים אנשים אנחנו שוכרים את האנשים הכי טובים. בישראל אנחנו רוצים רק את הטוב ביותר מבחינת מהנדסים, למנוע טעויות ואם יש טעויות אז צריך לדעת איך אתה מתקן אותן במהירות".

מעבדות אפל בהרצליה. "בודקים עומסים על המכשירים" צילום: אוראל כהן