התעשיה האווירית בוחנת השקעה בחברות סטארט-אפ

התעשיה האווירית בוחנת השקעה בחברות סטארט-אפ ישראליות, כך נודע ל"כלכליסט". ההחלטה של התעשיה האווירית היא חלק ממאמץ כולל של החברה להיכנס לתחום החדשנות.

בשלב הראשון חברה החברה למאיץ החברות Strburst המתמחה בתחום הבטחון ותעופה. זהו שיתוף פעולה ראשון מסוגו של התעשיה האווירית, וסטארברסט מהווה שותף אסטרטגי. שיתוף הפעולה נועד לפתוח את דלתות התעשייה האווירית לטכנולוגיות חדשניות, ולהרחיב מיזמים משותפים עם חברות סטארט-אפ ועם גופים מובילים ברחבי העולם.

סטארברסט פעיל בשלוש יבשות ומאגד כ-300 סטארט-אפים ו-26 חברות גדולות ביניהן טיטאנים כלוקהיד-מרטין, בואינג, איירבוס, ג'נרל אלקטריק, ריית'און ות'אלס.

משקיעים בסייבר, ביטחון ואירוספייס

מודל העבודה מתבסס על שותפות של התעשייה האווירית בבחירת החברות שייכנסו למאיץ וסקירה של חברות ההזנק שכבר מצויות בו, לאיתור הזדמנויות שונות. פעילות זו כוללת מנטורינג, שיתופי פעולה טכנולוגיים ותעשייתיים והשקעות בהון. החברה תחפש מיזמים בתחומי הסייבר, התקשורת המאובטחת, הביטחון ותחומים נוספים שנוגעים לפעילויותיה.

הכסף הוא לא העניין

בשיחה עם "כלכליסט" אמר צבי מעין, סמנכ"ל פיתוח עסקי וחברות בנות בתעשייה האווירית: "לא היינו שחקן משמעותי ולא היו לנו חממות או מאיצים, אבל יש לנו מחקר ופיתוח משלנו. אנחנו מובילים שינוי תפיסה להיפתח לחברות סטארט-אפ בארץ ובחו"ל".

"בשונה ממאיצים אחרים המחפשים חברות בתחילת הדרך, אנחנו מחפשים חברות בשלב מתקדם יותר, עם מוצר, שיש להן משרדים ופעילות", הוסיף. "המודל של המאיץ הוא שאנחנו נותנים לחברות האלו סיוע וייעוץ אצלן. לנוכח הרגישות הביטחונית שלנו, קשה לנו לארח כאן חברות". התעשייה האווירית תיתן למיזמים להשתמש בתשתיות המתקדמות שלה, תלווה את הפיתוח הטכנולוגי, תבצע ואלידציה למוצרים, תבצע הטמעה במערכותיה למוצרים מתאימים ותסייע ליזמים להאיץ ולשפר את הפיתוח שלהם.

"בכל אחת מהחברות הללו, אם נראה שאנו רוצים להעמיק את שיתוף הפעולה נבחן מודל של השקעה - אם באמצעות תשתיות ועבודה ואם באמצעות השקעה באקוויטי", סיפר מעין. "האסטרטגיה שלנו היא להתחיל בשלב הראשון ללא השקעת אקוויטי אלא הזמנת עבודה. השקעת אקוויטי היא אצלנו ברמה של אופציות בגלל היותנו חברה ממשלתית. אנחנו לא מתחרים בקרנות הון הסיכון, הכסף הוא לא העניין. לנו חשוב לקחת מיזמים לרמה הגלובלית. נאפשר השקעה של עד 10 מיליון דולר".

לדברי מעין, שינויים שנערכו לאחרונה ברשות החברות הממשלתיות פתח את האפשרות להשקיע בסטארט-אפים. "החיסרון של המסלול הקודם היה בלוח הזמנים שלא מאפשר להגיב בזמן, כי מסלול האישורים ביורוקרטי וארוך. לכן הרשות יצאה בחוזר ונפתח מסלול דינמי להשקעה ישירה ללא מסלול ארוך. הוא עדיין לא תחרותי מספיק לגיוס כסף בעולם הקרנות, אבל קיים ולכן הכניסה לתהליך של ליווי מיזם פותח ערוץ של משקיע אסטרטגי שלא כפוף לסבבים השונים ונותן החלטת השקעה מושכלת".