טראמפ חוסם את עסקת ברודקום-קוואלקום עקב "סיבות בטחוניות"
בשבוע שעבר נודע שגורמים במשרד האוצר האמריקאי חוששים מהשלכות העסקה על התחרות האסטרטגית בין סין וארה"ב בתחום רשתות הדור החמישי - זירה שחיונית להתפתחות תחומים כרכב אוטונומי, בינה מלאכותית, אינטרנט הדברים ויישומי מובייל עתידיים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הורה לעצור את העסקה הגדולה ביותר בתחום ההייטק: אמש (ב') פרסם צו נשיאותי לקוואלקום לבטל את המו"מ למיזוג עם ברודקום, מסיבות של ביטחון לאומי אמריקאי.
- "סביר שבקרוב פירמות ה-BIG 4 ינפיקו מטבע דיגיטלי משותף"
- GemMe הישראלית מנפיקה מטבע וירטואלי המגובה באבנים יקרות
- בריבית של למעלה מ-6%: טבע גייסה 4.55 מיליארד דולר
בתגובה, מסרה ברודקום שהיא בוחנת את פרטי ההוראה, אך מתנגדת נחרצות לקביעת הנשיא. בפועל, אין הרבה שתוכל לעשות אם יישאר הנשיא איתן בהתנגדותו.
בשבוע שעבר נודע שגורמים במשרד האוצר האמריקאי חוששים מהשלכות העסקה על התחרות האסטרטגית בין סין וארה"ב בתחום רשתות הדור החמישי - זירה שחיונית להתפתחות תחומים כרכב אוטונומי, בינה מלאכותית, אינטרנט הדברים ויישומי מובייל עתידיים. החששות הובעו במכתב שהועבר לדירקטוריון קוואלקום, בו התבקש לדחות ישיבה בה תכנן לדון בהצעת ברודקום האחרונה - ולהמתין לבדיקה של הוועדה הפדרלית לבחינת השקעות זרות.
סכנה ביטחונית או כלכלית?
ברודקום וקוואלקום, שתי ענקיות שבבים בתחומי התקשורת והמובייל, חולשות על נתח משמעותי משווקים אלה (קוואלקום, למשל, מפתחת את רוב מעבדי סמארטפוני העילית בשוק). בנובמבר 2017 נודע שברודקום מנסה להשתלט על החברה, בהצעת רכישה של 105 מיליארד דולר ועוד ספיגת חוב של 25 מיליארד; קוואלקום דחתה את הניסיון, בטענה שההצעה אינה משקפת את שוויה האמיתי ובתוך כך, ניסתה לקנות בעצמה את חברת השבבים NXP - מה שיכל להטיס מעלה את שוויה. מאז הספיקה ברודקום לשדרג את הצעתה, שעומדת כיום על 121 מיליארד דולר וספיגת חוב.
השלמת מיזוג שכזה ייצור את חברת השבבים הגדולה והחזקה ביותר בעולם, שתוכל לחלוש על תחומי שבבי המובייל, התקשורת והרשתות באופן שאינו מידתי ולא ברור כיצד ישפיע על התחרות העולמית.
הוראת טראמפ - מהלך שאינו תואם את מדיניותה הקפיטליסטית של ארה"ב - מתייחסת גם לעסקה וגם למינוי הדירקטורים של ברודקום במועצת המנהלים של קוולאקום; הבית הלבן פסל את כל 15 המועמדים למינוי, מאותם טעמי ביטחון.
ברודקום אינה חברה סינית או מקושרת למדינות שעוינות לארה"ב - ולמעשה, רשומה כחברה אמריקאית. אך ארה"ב חוששת שהחברה הממוזגת תעתיק את מערכי הייצור של קוואלקום למזרח הרחוק - מה שיכול להשפיע הן על התעסוקה בארה"ב והן על יכולתו של הבית הלבן להשפיע על הטכנולוגיה המפותחת במכלולי הייצור.
על אף שורת טענות נוקבות של ארה"ב בדבר סיוען של חברות סיניות לממשלה הקומוניסטית במבצעי ריגול למיניהם, ארה"ב עצמה נתפסה בהתקנת רכיבי מעקב בציוד תקשורת של יצרניות אמריקאיות - מידע שמקורו במדליף העל אדוארד סנודן.