מעצמת הטכנולוגיה הבאה: מיליארד סינים עם מעבד גדול

לא עוד בדים, תבלינים, צעצועים שבירים וחיקויים זולים: המשטר בסין שואף לשנות את אופי הכלכלה המקומית ומכוון הכי גבוה שאפשר. המדינה שמוצבה במאה שעברה כרצפת הייצור ואתר הטמנת האשפה של העולם המערבי מנסה לעבור ממעמד של אומת פועלים לנותנת הטון בתחומי המדע והטכנולוגיה, שיגדילו עוד יותר את זרימת ההון הזר.

הממשל הסיני והעומד בראשו שי ג'ינפינג מובילים זה כשנתיים תוכניות לאומיות, בסיוע ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, להעברת מוקדי הכוח במדינה. כך, מבקשים קברניטי הכלכלה השנייה בגודלה בעולם להתאים את החברה להתקדמות הטכנולוגית ולהמיר את היתרון של כוח אדם זול באומה של המצאות, הייטק ומחקר פורץ דרך; מאמץ מורכב הדורש ניווט עדין של מעצמה בינלאומית המונה יותר מ-1.4 מיליארד איש.

הענק הסיני התעורר איור: יונתן פופר

שאיפות ההתפתחות הסיניות, המוניטין המפוקפק של המדינה בתחום הפטנטים ושיקולי חוב וביטחון לאומי אמריקאיים עומדים ברקע מלחמת הסחר המאיימת לפרוץ בין סין לארה"ב. אך בשעה שהצדדים מצהירים על הקשחת מכסים ומסים ביבוא סחורות כפלדה ואלומיניום לצורכי ייצור ותשתיות, המשטר הסיני מתאמץ לצמצם את התלות בטכנולוגיות המערב.

שבבים ומעבדים

הטבות מס מפליגות והשקעה של 150 מיליארד דולר

בסוף החודש שעבר הכריז הממשל הסיני על שורה של הטבות מס משמעותיות שנועדו לעודד הקמת מפעלים לייצור שבבים במדינה. מרכיביהם של השבבים עשויים לגרום לכך שיש שיקשרו ביניהם לבין המאבק בתחום המתכות, אך בסין רואים בהם חלק ממהלך נרחב הרבה יותר. העברת מוקדי הייצור בתחום המעבדים לגבולות המדינה נתפס בממשל כצעד חשוב גם עבור התקדמות התעשייה המקומית נוסף לייצוב מעמדה בתחום ברמה הגיאופוליטית.

ייצור רכיבי מכשירים במפעל סיני צילום: בלומברג

דו"ח של פירמת הנהלת החשבונות PwC מעלה כי נכון לסוף 2016 מפעלים בסין היו אחראים ל-14.2% מיכולת ייצור השבבים העולמית. נתון זה הוא תוצאה של הליך מתמשך להגדלת כושר הייצור במדינה. מעבר להסתמכות התעשייה הסינית על ייצור עצמי של שבבי מחשב, המשמשים במערכות פשוטות כמורכבות, התוכנית תאפשר להכשיר יותר פועלים בתחום זה על חשבון תעשיות מסורתיות כטקסטיל, פחם, מתכת ופלסטיקה. בנוסף, המהלך יצמצם את התלות של סין במעבדים מתוצרת זרה, שמגיעים ברובם מיפן, קוריאה הדרומית וארה"ב.

לפעילות ייצור המעבדים של סין יש גם ערך מוסף לא מבוטל: הגדלת פעילותה ושיפור המוניטין שלה בתחום והפיכתה לספקית מובילה בו תעצים את התלות של חברות הטכנולוגיה הזרות בשירותיה. אם המדינה תצליח להעביר חברות בינלאומיות כמו אפל, סמסונג, LG, אמזון וגוגל להתבסס על מעבדים סיניים במכשיריהן, היא תגדר בכך את הייצור הסיני.

לצורך הגשמת השאיפות בתחום המעבדים הקים הממשל הסיני קרן שתגייס 32 מיליארד דולר לפיתוח חברות מקומיות בתחום הסיליקון. בנוסף, המדינה תעניק פטור מלא ממס חברות למשך חמש שנים לגופים שישקיעו לפחות 2.4 מיליארד דולר בייצור שבבים במדינה בארכיטקטורות של 65 ננומטר ומטה. חברות שייצרו שבבים גדולים יותר (עד 130 ננוטמטר) ייזכו לפטור ממס לשנתיים אך יהיו פטורות מהשקעת מינימום.

מעבדת ייצור שבבים צילום: TSMC

לפי בלומברג, הממשל הסיני מתכוון להשקיע בעשור הקרוב 150 מיליארד דולר כדי להגיע ליכולת ייצור שבבים עצמאית מלאה ולנתק את התלות ביצרנים חיצוניים, שמוכרים כיום למדינה שבבים ב-200 מיליארד דולר בשנה.

AI ורובוטיקה

תוכנית תלת-שלבית לכיבוש השוק עד 2030

תחום נוסף ומהותי עוד יותר מבחינת הממשל הסיני הוא פיתוח הבינה המלאכותית והיכולות שנגזרות ממנה, בהן ביג דאטה, רובוטיקה ורפואה מתקדמת. התוכנית הלאומית הסינית להפיכת סין למעצמה המובילה בעולם בטכנולוגיית ה-AI עד 2030 נחשפה לראשונה ב"ניו יורק טיימס" ביולי אשתקד.

התוכנית חוזה כי שוק ה-AI הסיני יגיע בשנת היעד ל-150 מיליארד דולר בשנה, ונוקבת בשלושה שלבי מפתח שבאמצעותם תדביק סין את הפער הטכנולוגי שפתחו מובילות התחום הנוכחיות ארה"ב ובריטניה.

מתקדמים בזירת הבינה המלאכותית צילום: שאטרסטוק

השלב הראשון בתוכנית, שצפוי להסתיים ב-2020, עוסק בטיפוח חשיבה מחודשת בתחום ה-AI וכינון סטנדרטים, אתיקה ומדיניות לאומית וחוקית לשימושים השונים של הטכנולוגיה. כחלק מהמהלך יעודד הממשל שיח אקדמי בנושא והכשרת מומחים שיתוו את התפתחות הענף.

מאגרי המידע העצומים שמתחזק המשטר האוטוריטרי הסיני על אזרחיו ועל זרועות השלטון השונות מספקים לו יתרון גדול בהליך פיתוח הבינה המלאכותית. תוכנת המחשב נדרשת לכמויות אדירות של נתונים כדי ללמוד ולתרגל ביצוע משימות נקודתיות, החל מניהול תשתיות תחבורה, דרך ביצוע משימות ביטחוניות וניהול השקעות ועד לביצוע ניתוחים ללא רופא. מבחינה זו, החשיבות הנמוכה שמעניק המשטר הסיני לפרטיות בהשוואה למערב מהווה עבורו ועבור המפתחים יתרון גדול.

כך, בשנה שעברה רובוט שפיתחו מדענים סיניים ביצע בהצלחה ניתוח להתקנת שתלי שיניים במטופלים בלי התערבות רופא אנושי, במסגרת מה שהוגדר כניתוח הרובוטי המלא הראשון בעולם. מהלך זה ופריצות דרך רפואיות נוספות, דוגמת ניתוח מהפכני בעמוד השדרה שהשיב למטופל את השליטה באיברים משותקים, נהנים גם מהגישה המקלה בסין לחיי אדם.

גישה זו באה לידי ביטוי גם בשיתופי פעולה בין חוקרים אמריקאים לסינים לצורך ניסויים בתחומים כשינוי גנום באנשים חיים לריפוי סרטן או כתיבת גנים של עוברים. חוקרים בארה"ב שמתקשים לקבל אישורים לניסויים בבני אדם או בשלבי עוברות חוברים לעמיתים בסין להאצת הליך הפיתוח, ולעתים אפילו כדי לבצע את הניסויים שנאסר עליהם לערוך בארצם.

הקפיצה הטכנולוגית של סין: לפחד מהאנשים, לא מהרובוטים השלטון הסיני מקדם קפיצה גדולה קדימה בתחומי השבבים, ה-AI, הרובוטיקה והתוכנה; מדינת מפלגה שרוצה להיות מעצמה טכנולוגית בכל מחיר - מה כבר יכול להשתבש? אופיר דור, בייג'ינג, 2 תגובות לכתבה המלאה 

טכנולוגיית פיננסים

ביטוח מבוסס בינה מלאכותית ותשלומים אלקטרוניים

בשעה שסין נאבקת להדביק את הפער מול המערב בתחומי הבינה המלאכותית והשבבים, בכל הקשור לתחום הפינטק היא כבר מובילה בהפרש ניכר. שיעורים ניכרים מאוכלוסיית המדינה משתמשים כבר היום באמצעי תשלום אלקטרוניים כמו שעונים חכמים, צמידים, שרשראות, טבעות וכמובן סמארטפונים, בעוד לקוחות המערב עדיין נאחזים בכרטיסי אשראי. נתונים של חברת המחקר iResearch מראים כי תשלומי המובייל בסין הסתכמו ב-2016 ב-5.5 טריליון דולר, בהשוואה ל-112 מיליארד דולר בלבד באותה תקופה בארה"ב.

אך ההתפתחות הסינית בתחום טכנולוגיית הפיננסים מרחיקה לכת הרבה יותר וכוללת שילוב אלגוריתמים בניהול השקעות וקרנות, ופעילות ביטוח. חברת הביטוח המקומית ZhongAn מציעה ללקוחות פוליסות ביטוח שחוברו באמצעות תוכנת בינה מלאכותית בהתבסס על ניתוח ביג דאטה. נכון ל-2017 הפוליסות נרכשו בידי 600 מיליון לקוחות, שסייעו להפוך את ZhongAn להנפקת הביטוח הטכנולוגית הראשונה תוך גיוס 1.5 מיליארד דולר בבורסת הונג קונג לפי שווי חברה של 10 מיליארד דולר.

משחקי וידאו

אחיזה ב-72% משוק שכבר עקף את עולם הקולנוע

המותגים הסיניים וואווי ושיאומי קנו לעצמם מוניטין מכובד בקרב צרכני הסמארטפונים המערביים, בשעה שלנובו צברה לעצמה אוהדים בשוק המחשבים הניידים ועליבאבא שנייה רק לאמזון בעולם הקמעונאות המקוון. אך חברות הטכנולוגיה מהמזרח שואפות להתפשט גם לתחומים נוספים, ושמות עין במיוחד על תחום משחקי הווידאו.

מחשב גיימרים מתוצרת שיאומי צילום: Xiaomi

מחקר שערכה קרן ההון סיכון אוטומיקו הראה כי תעשיית המשחקים הניבה ב-2016 הכנסות של 100 מיליארד דולר - פי שלושה מתעשיית הסרטים באותה שנה. כרבע מהכנסות אלו הגיעו מסין, שנחשבת למנוע הצמיחה העיקרי של תעשייה המוערכת ב-600 מיליון גיימרים. חברות המשחקים הסיניות, ובראשן ענקית המובייל והרשת טנסנט, מהוות כ-72% מערכו של שוק הגיימינג הנסחר הבינלאומי, המוערך ב-338 מיליארד דולר.

אירוע גיימינג בארצות הברית; גם סין מתחזקת בתחום צילום: MCV Pacific

כל אלה, מתעשיית השבבים ועד עולמות הגיימינג, דרך הביג דאטה ובהובלת פיתוח הבינה המלאכותית, נועדו לספק לסין תצרף שיצמצם את תלותה במערב ויקנה לה עליונות טכנולוגית על היריבה האמריקאית. פיתוח ההשכלה והמחקר האקדמי בשילוב עם יבוא חוקרים ומוסדות לימוד מערביים (כמו הטכניון שחנך בדצמבר האחרון שלוחה בעיר שנטאו בדרום סין) נועדו לתמרץ את המהפכה.

יזמים, חוקרים, חברות ומשקיעים מוצאים בגב האיתן שמציע הממשל הסיני ובנכונות האוכלוסייה המקומית לאימוץ מוקדם של פיתוחים קרקע מבטיחה לחדשנות. ודאי בשעה שממשלות המערב מבקשות להצר את רגלי ענקיות הטכנולוגיה, לגרום להן להקפיד יותר על פרטיות המשתמשים ולהגביר את השוויון בחלוקת הרווחים.

החלטת המשטר הסיני להפוך למעצמה המובילה בתחום הבינה המלאכותית, במקביל לסירוב להמשיך לקלוט ולהטמין זבל ממדינות המערב, מטווה את הכיוון שאליו צועדת המעצמה. בממשל הבינו שהמחיר הנמוך של הידיים העובדות שהציעה המדינה כבר לא רלבנטי בעולם שצועד לכיוון אוטומציה ורובוטיקה. במקום זאת הוא מתכוון לטפח מוחות שיעניקו לו את הפריצה הבאה, בלי לשקול אפילו לרגע להקל במשהו את המעקב אחריהם.