דו"ח טכנולוגי
מה עושים כשהממשלה מטילה מס על פורנו ופייסבוק?
שלטונות אוגנדה מניעים תוכנית לגביית מס ייעודי ממשתמשי רשתות חברתיות ומתמודדים עם זעם הציבור, דאע"ש מתקשה למצוא פיתרון למכת פייק ניוז שפגעה בה, כמה עולות גניבות מידע לארגונים ואיזה תחום עניין החליטה פייסבוק לצנזר בעצמה
פייסבוק ושאר מפעילות שירותי האינטרנט החברתיים אלופות בתרגילי מס; הן עושות כסף בכל העולם, אך מתחמקות בצלופחיות מתשלום מס מלא. איך יכולות מדינות להרוויח כסף מפעילותן?
ממשלת אוגנדה מצאה פיתרון מבריק ומזעזע כאחד: מס מדיה חברתית. לראיית השלטון, פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ, וייבר וסקייפ הן תשתיות תקשורת - אך בניגוד לכלים אחרים, אין לה יכולת לשלוט בתוכן או להרוויח מן השימוש. ולכן נבנתה תוכנית חדשה שתגבה כמה גרושים מכל יוזר, דרך חשבון הסלולר שלו.
כמו כל משטר דכאני, מנמקת הממשלה את הצעד הזה כמלחמה בחוסר המוסריות שברשת; לטענתה, הרשתות החברתיות הן כר פורה לרכילות, הפקרות מינית והומוסקסואליות. במסגרת התוכנית, יחויבו משתמשים גם להתקין במכשיריהם כלי שיסנן ויצנזר פורנו ותכנים אחרים שהממשלה לא מסמפטת.
מצד הממשלה, זה צעד גאוני: היא רוצה יותר כסף, אבל לא להיראות עשקנית, ולכן טיפסה על עץ המוסר: חלק ניכר בציבור האוגנדי מחזיק בדעות שמרניות, ויתחבר בקלות לקמפיין המלחמה ברכילות ותכני המין. סוגיית ההומוסקסואליה היא עניין טעון מאוד במדינה, בה חלים על להט"בים מגבלות חוקיות קשות ומדכאות - שהקהל הרחב תומך בהן ברובו. חלק אחר בציבור לא מפרגן למיזם הזה: מהומות פרצו בקמפלה, בירת המדינה - אותן דיכאה המשטרה בגז מדמיע ואף בירי חי (לא ידוע בשלב זה על הרוגים).
יש רק גורם אחד ששונא את הרעיון יותר מאזרחי אוגנדה הליברלים: פייסבוק עצמה. בעיקר כי התוכנית תגביל ותצמצם את היקפי השימוש של הגולש האוגנדי ברשת החברתית - וקצת כי מישהו אחר מצא דרך להרוויח כסף מפעילותה.
התוכנית הזו תהיה מבחן מעניין של הנהגת פייסבוק: אם צוקרברג וחבורתו לא יוציאו מילה, הרי שהם מפרגנים לרעיון של ממשלת אוגנדה. ואז, יתכן שעוד ממשלות ינסו להריץ מהלכים דומים. יש להן סיבה טובה: אין בעולם ממשלה שתסרב לתוספת תזרים הון והרבה יותר קל לגרד כמה דולרים בשבוע מכל אזרח מאשר לשרוף שנים מול פייסבוק בבתי משפט וחקירות. ואם תתנגד פייסבוק לרעיון ותעשה משהו בעניין, הרי שהיא נוקטת עמדה בסיטואציה פנימית של מדינה ריבונית - ובעצם כך, מוכיחה חד משמעית שכוחה גדול מדי והיא חייבת פיקוח והחלשה רגולטורית סדורה.
ומה יעשו הגולשים באוגנדה? חלקם הקטן יאמץ תשתיות VPN, שרתים מרוחקים ופתרונות טכניים אחרים. זאת, בעוד רובם פשוט יעבור לאפליקציה חברתית נידחת במיוחד, שיקח זמן עד שתעלה על הכוונת של הממשלה. שמעתי שמייספייס מחפשת חברים.
פייק ניוז, המהדורה האירונית
לארגון דאע"ש - עד לא מזמן, צבא המרצחים הכי מפחיד בגיהנום וכיום איום זניח - יש בעיה של פייק ניוז. כן, מכת הדיסאינפורמציה המקוונת הגיעה גם אליו - באדיבות סוכנויות המודיעין במערב. נאסיר ניוז, כלי תקשורת מרכזי של תומכי דאע"ש, פרסם בערוצי טלגרם אזהרה בהולה מפני הפצת תכנים שאמורים להיות מקושרים לארגון בפייסבוק, ווטסאפ, טוויטר וכלים אחרים. זאת, לאחר שהופיעו גרסאות מזויפות לניוזלטר אל-נאבא, שפופולרי בקרב תומכי הארגון הרצחני.
הניוזלטר המזויף מראה בכירי דאע"ש מוקפים בחורות, חוגגים כטייקונים וראפרים, ומציג סיפורים כגון השתתפות קבוצת דאע"ש במונדיאל. בנוסף, גורמים שמתנגדים לחליפות הטרור השתלטו על מספר רב של ערוצי טלגרם, ומשתמשים בהם כדי לזרוע בלבול, תוכחה וספקנות בקרב העוקבים. בגלל קריסת דאע"ש, חוליות רבות נותרו מנותקות מהנחיות ההנהגה, וחשופות למסרי תעמולה שקוראים להן להילחם זו בזו.
סוכנות GCHQ, גוף מודיעין האותות הבריטי, הודה שהשיק קמפיינים שונים נגד אתרי דאע"ש, שחלקם נשאו אופי דיסאינפורמטיבי. אחרים הפילו, שיתקו או פרצו אתרים המקושרים לארגון הטרור.
מה יכולים לעשות הדאע"שיסטים? כמעט כלום; הם עוברים לערוצים חדשים, ופועלים בהם עד שגם לשם מגיעות החדשות המזויפות ומחממות את השטח. קצת אירוני, אם תשאלו אותי: תעמולת רשת מהוקצעת היא שגרמה לדאע"ש להפוך לכה מפחיד, ועתה מכרסמת תעמולת רשת מהוקצעת במה שנשאר מהארגון הרצחני הזה.
כמה זה עולה לנו?
גניבות מידע הן מכה קשה ובעייתית, שארגונים רבים סובלים ממנה ושורפים הון כדי להתמגן מפניה (לשמחת המשקיעים בחברות הסייבר). מחקר של IBM שפורסם באתר DarkReading מלמד על היקפי הנזקים של דליפות מידע שכאלה: גניבת מיליון פרטי מידע יכולה לגרור נזקים של 40 מיליון דולר, בעוד גניבת 50 מיליון פריטים יכולה לטפס עד 350 מיליוון דולר. הרבה כסף.
זה תלוי, כמובן, בפרטי המידע עצמם; רשימת מיליון מספרי טלפון וכתובות מייל שווה פחות מרשימת שלוש פרצות לא-מזוהות בווינדוס או סיסמה אחת למחשב של טים קוק. ניתוח גניבות המידע שזוהו מתחילת השנה מראה סכום ממוצע של 38 מיליון דולר למקרה, סכום שיכול לחסל בקלות חברות קטנות ובינוניות, ולגרור נזקים תדמיתיים יקרים לחברות גדולות.
עד לא מזמן, נדרשו חברות לדווח רק על מקרים בהם נגנבו פריטי מידע בעלי משמעות פיננסית ישירה - נתוני אשראי, סיסמאות גישה לשירותי תשלום, קודים סודיים וכדומה. ואולם, הרגולטורים התעוררו במדינות רבות ועתה מחייבים חשיפה של כל דליפת מידע. בסופו של דבר, סיסמת פייסבוק שנגנבה יכולה לגרום נזק לא פחות מסיסמת גישה לחשבון בנק; זה תלוי רק ביצירתיות של ההאקר או של מי שקנה ממנו את הנתון הגנוב.
קצרצרים
1. ליאן הורסי, סמנכ"לית משאבי האנוש של אובר, התפטרה. לא, היא לא הלכה למצוא לה ג'וב מבטיח בחברה מבטיחה אחרת - אלא נדחפה לפיטורין מצד ההנהלה לאחר שהואשמה בגזענות. הגברת הורסי, כך נטען, העדיפה לשכור ולקדם אנשים לבנים על פני מהגרים, בני מיעוטים וכאלה שפשוט נולדו בצבע הלא נכון מבחינתה. גורמים בתוך אובר התלוננו על התנהגותה, מה שהוביל לפתיחת חקירה ממושכת ולפרישתה של הורסי. עוד עדות לכך שהחברה לבשה צורה חדשה תחת הנהלת דארה קוסרשאהי; קודמו, טראוויס קלאניק, בטח היה נותן לה פרס.
2. פייסבוק הסירה את האפשרות להגדיר "בגידה" (Treason) כתחום עניין. מה עושה בגידה ברשימת תחומי העניין? פשוט מאוד: יש לה הקשרים היסטוריים ותרבותיים רבים. ואולם, כיום מתחברים אל עניין זה בעיקר גורמים מסיתים ומפיצי שנאה למיניהם. הרעיון של פייסבוק חיובי, הביצוע קצת עקום: גולשים יכולים עדיין לעסוק בשנאה והסתה ולקרוא לאחרים בוגדים גם בלי לסמן תחומי עניין. ואין היגיון בלצנזר מילים ספציפיות; למילה "בגידה" יש אמנם קונוטציה שלילית מובנת, אך אינה כזו שמתקשרת רק להסתה. אדם יכול לספר על מערכת יחסים שלו ולתייג את המילה בגידה גם בלי להסית או להזיק. ואם לא די בכך, שפות הן דבר עשיר והמסיתים למיניהם יוכלו להשתמש במילים אחרות, ביניהן כאלה בעלות משמעויות מגוונות. מה תעשה פייסבוק, תחסום חצי מילון?
3. יוטיוב משיקה כלי חדש למנהלי ערוצים, שיאפשר להם לדעת מתי מישהו אחר לקח את הסרטון שלהם והעלה אותו לערוץ משלו. הרעיון הוא לאפשר למנהלים לגלות את מקרי הגניבה הללו ולהחליט אם לאפשר אותם, להתלונן להנהלה או אפילו לתבוע את הגנב. זה צעד ראוי ומתבקש, שכן יוטיוב מלאה בגניבות שכאלה: ישנם ערוצי אגרגציה שרק מעלים מחדש סרטונים של אחרים, ונהנים מרווחי הפרסום מבלי להשקיע בהפקת התוכן עצמו.
4. ג'יבורד, אפליקציית המקלדת של גוגל, מקבלת חידוש לא שגרתי: יכולת הקלדת מורס. קוד מורס פותח בתחילת המאה ה-19 כשיטת תקשורת חזותית במבנה בינארי - קווים, נקודות ומרווחים ביניהם. למה נזכרה גוגל במורס ב-2018? משום שבניגוד למקלדות רגילות, שפת מורס מצריכה רק שלושה כפתורים - קו, נקודה ורווח. מקלדת המורס להקל על אנשים בעלי מוגבלויות, שלא יכולים להקליד בנוחות על מקלדת QWERTY סטנדרטית. פיתרון יצירתי ונחמד.