סמארטפון סמסונג גלקסי A9: ארבע מצלמות ואכזבה

סמסונג היא מעצמת מובייל, שלמרות הירידה היחסית במכירותיה, עדיין שולטת בשוק ומתאפיינת במוצרים טובים. יש לה קהל משתמשים נאמן שמוכן לשלם קצת יותר כדי לקבל את האיכות שלה, ולא מעט חידושים; למשל, הגלקסי A9, סמארטפון ביניים בעל ארבע מצלמות בגבו - מכשיר שמשך תשומת לב רבה כשנחשף, ועתה הגיע לישראל.

קודמו בסדרה, ה-A8, היה מכשיר מצוין, שסיפק תמורה טובה למחירו, בין השאר הודות לביצועי מצלמה מעולים ביחס לתחרות, ומצלמת סלפי כפולה. ה-A9 ממשיך את מגמת ההתמקדות ביכולות הצילום, אך היתרון הגדול שלו נמצא דווקא בתחום אחר לגמרי. 

נעים להכיר: Galaxy A9 צילום: רפאל קאהאן

ה-A9 שומר על הקו של קודמו, שהושפע ממכשיר הדגל הקודם S8: גב מזכוכית, שלדת אלומיניום, ומסך ללא מגרעת. ה-A8 הושק בשתי גרסאות, רגילה בתצורת 5.6 אינץ' וגרסת פלוס של 6 אינץ'; ה-A9 הושק בגרסה אחת, עם מסך גדול של 6.3 אינץ'. בגלל שיש לא מעט נדל"ן-טלפון מעל ומתחת למסך, ה-A9 גדול פיזית אף מפאבלט הדגל Note 9 ושוקל 183 גרם, משקל שמורגש היטב. למרות גודלו, הטלפון נוח לאחיזה, הודות לגוף מעוגל.

גדול, אך נוח לאחיזה צילום: רפאל קאהאן

החברה בחרה למקם את מערך הצילום משמאל לסורק טביעות האצבע, כשיש ביניהם מרחק בריא. זהו תיקון טעות היסטורית; עד כה, כל מכשירי סמסונג קיבלו סורק שנמצא קרוב מדי למצלמה, מה שגרם לעדשה שלה להתלכלך לא פעם משמנוניות אצבעותינו.

סמסונג החליטה לתת ל-A9 צבעים מושכים, ומלבד השחור הסטנדרטי, נמכר גם בצהוב לימונדה ובוורוד מסטיק; הצבעים מוסיפים המון אופי לטלפון, גם סכמת הצבעים של הממשק מותאמת לגוון המכשיר. זכוכית המסך יושבת על המרכב של השלדה בצורה שמזכירה מאוד את מה שראינו בפוקופון F1 של שיאומי, אך איכות ההרכבה טובה. כמו מכשירים רבים בקטגוריית הביניים, גם ל-A9 אין תקן לעמידות מפני מים ואבק.

תצוגה וממשק: המסך נהדר, ביקסבי פחות

ה-A9 זכה למשהו שאין להרבה מכשירים בקטגוריה שלו: מסך AMOLED מתקדם, כמו של סמארטפוני עילית. יש לו רזולוציית Full HD, בהירות טובה ואיכות צבע משובחת. ביכולתו להציג שעון והתראות כשהוא סגור - תצורת Always On שמאפיינת מכשירים יקרים יותר.

מסך באיכות טובה. שימו לב למיקום הזכוכית על פני השלדה צילום: רפאל קאהאן

ממשק המכשיר נשען על אנדרואיד 8, ולא על גרסאות חדשות יותר. סמסונג אווררה אותו בהשוואה לגרסאות קודמות והשימוש קצת יותר אינטואיטיבי, אך הזרימה שלו קצת איטית, במעבר בין עמודי הבית למיניהם, מסך האפליקציות שנשלף מלמטה והסייענית החכמה ביקסבי. כן, סמסונג התעקשה להכניס אותה גם לטלפון הזה והיא מופעלת בכל פעם שעושים סווייפ שמאלה מעמוד הבית - מה שקרה לי הרבה פעמים בטעות. למה בטעות? כי ביקסבי מבינה קוריאנית, סינית וקצת אנגלית - ואינה שימושית עבור המשתמש הישראלי הממוצע.

עברית קשה שפה. ביקסבי צילום: רפאל קאהאן

כמו כן, גם הפעם הוסיפה החברה כפתור חומרה ייעודי שמתניע את הסייענית. הוא מוקם בצורה גרועה, משום שהוא נמצא בדופן השמאלית, בדיוק מול לחצני הווליום; כאילו סמסונג רצתה שנטעה ונדליק את ביקסבי - מדובר בכפתור מאוד רגיש ללחיצה. ואם לא די בכך, הסייענית מתחילה לעבוד רק כחצי שניה עד שנייה לאחר הלחיצה - השתהות מורגשת מאוד. 

יכולות הצילום הן ההבטחה הגדולה של ה-A9: ארבע עדשות בגב, שיכסו כל מצב צילום אפשרי ויתורגמו לביצועי תמונה נפלאים.

ממשק המצלמה צילום: רפאל קאהאן

העדשה הראשית מספקת רזולוציה של 24 מגה-פיקסל ומפתח צמצם מכובד של F/1.7, המשנית המיועדת לצלם בשדה רחב מציעה 8 מגה-פיקסל ומפתח 2.4, השלישית עם עדשת זום כפול 2 מציעה 10 מגה-פיקסל עם מפתח דומה והרביעית אינה מצלמת, אך מסייעת במיקוד ובחישוב העומק ומציעה 5 מגה-פיקסל ומפתח 2.2. על הנייר, המפרט הזה יכל לספק ביצועים מרשימים מאוד; בשטח מדובר באכזבה מקצה לקצה.

מערך הצילום של ה-A9 צילום: רפאל קאהאן

חיישן ייעודי או לא - המיקוד כה איטי שאפשר להצעיד על פני ה-A9 גדוד, ולקבל תמונת מגרש מסדרים ריק. הצילום בחושך, בו מערך צילום מרובה עדשות אמור לשפר את הבהירות מספק תוצאות מגורענות ודהויות ביותר, יתכן שבגלל שסמסונג לא נתנה למצלמות ה-A9 ייצוב תמונה הולם.

מחכים למיקוד. מצלמת ה-A9 צילום: רפאל קאהאן

גם רכיבי התוכנה של המצלמה מפשלים: למשל, עבדכם הנאמן צולם בתאורה משרדית מאוזנת, ותכונת טשטוש הרקע (Bokeh) פשוט הורידה לו חלק מהגולגולת. תראו.  

צילום: רפאל קאהאן

מצלמת הסלפי, שמתבססת על חיישן 24 מגה-פיקסל בודד, מספקת ביצועים סבירים ותו לא. יכול להיות שחלק ממגבלות המצלמות יוכלו להיפתר דרך עדכוני תוכנה, אך בשלב זה מדובר במכשיר שהבטיח הרבה בתחום הזה, וקיים מעט מאוד.

מולטימדיה ואפליקציות: חוויה מצוינת

ביצועי המולטימדיה של ה-A9 התגלו כהפתעה נעימה, במיוחד לאחר האכזבה מהמצלמות שלו: המסך המרהיב והגדול מספק נוחות צפיה והפרדת צבעים שממש קוראת לצפיה בסרטים וסדרות, והוא ישמח חובבי משחקי מובייל. בתחום האודיו, הטלפון מציג איכות סבירה דרך רמקול בודד, אך הצליל מיטשטש וצורם בווליום גבוה. איכות ההאזנה באוזניות טובה, וסמסונג נתנה לטלפון שקע סטנדרטי, במקום להשתמש בשקע הטעינה. ל-A9 יש רדיו FM מובנה, תכונה שימושית וחביבה, שהולכת ונעלמת מסמארטפונים בשנים האחרונות.

מסך האפליקציות של הטלפון צילום: רפאל קאהאן

סמסונג כללה בטלפון הזה את קולקציית האפליקציות הרגילה שלה - לוח שנה, דפדפן מיותר, יישום בריאות וכושר ועוד. לצידן, נמצאות שם אפליקציות גוגל הסטנדרטיות של אנדרואיד (שמטבען, מתעלות על אלה של סמסונג) וחבילת אופיס מובייל של מיקרוסופט. סמסונג נתנה ל-A9 תכונת אנימוג'י, שהופכת את המשתמש לדמות מצוירת. זה נחמד, אך לראייתי, לא שימושי למי שעבר את גיל 16.

ה-A9 מונע במעבד הסנאפדרגון 660 של קוואלקום, לצד זיכרון פעולה של שישה גיגה-בייט. החומרה זו מפעילה את הטלפון במהירות סבירה וביצועיו אפילו קצת יותר טובים משל מכשירים מקבילים מבית LG, שיאומי ונוקיה. ומרחב אחסון גדול מאוד: החל מ-128 גיגה-בייט, יותר משל מתחריו; מדובר ביתרון בשוק בו מרחבי האחסון מתחילים בדרך כלל ב-64 גיגה-בייט.

ביקסבי של סמסונג צילום: רפאל קאהאן

יש לו סוללת 3,800 מיליאמפר-שעה, חזקה משל רוב המתחרים, ומאפשרת יום עד יום וחצי של פעולה בשימוש סביר. רכיב הטעינה המהירה אינו מהיר ביותר, והסוללה תיטען במלואה רק לאחר שעה וחצי. לטלפון יש תמיכה בבלוטות' בתקן מהיר שמאפשר לחבר אליו שני התקנים בו זמנית.

סיכום ואלטרנטיבות

הגלקסי A9 הוא מכשיר צריכת מדיה מצוין; המסך הגדול והמעולה מהווה את היתרון הכי מהותי בו, לצד מרחב האחסון הגדול והעיצוב הנאה. אבל מערך הצילום הוא כישלון לא טיפוסי, ויש לקוות שסמסונג תפיץ בהקדם עדכוני תוכנה שישפרו את ביצועי התמונה. הטלפון עולה כ-2,400 שקל, יקר משמעותית ממתחרים כפוקופון F1 וה-Mi 8 של שיאומי, וזול רק ב-200 שקל מהגלקסי S9 פלוס של סמסונג עצמה. הוא יתאים למשתמשים שרוצים טלפון עם אופי, ואוהבים מסכים גדולים במיוחד.