כך לא בונים אפליקציה: הדמוקרטים הרסו לעצמם את הפריימריז באיווה

אבל נכון לשעת כתיבת שורות אלו, בערך 7:30 שעון ישראל, תוצאות עדיין אין. אפילו לא תוצאות ראשוניות. אפילו לא שבריר תוצאות. אפילו לא רמז. הסיבה? קשיים ותקלות באפליקציית הדיווח החדשנית שהופעלה לראשונה בסבב זה, והיתה אמורה לייעל את התהליך ולהפוך את קבלת התוצאות לקלה ומהירה יותר.

ג'ו ביידן, באיווה צילום: אי פי איי

מה שמכונה, וגם כאן מטעמי נוחות, הפריימריז באיווה הוא לא באמת פריימריז כי אם שיטה אמריקאית מורכבת שמכונה Caucus, או אסיפת בחירות. בשיטה זו הבוחרים לא ניגשים לקלפי ומטילים קול בעד המועמד המועדף עליהם. תחת זו הם מתכנסים פיזית באתרים שונים, בסביבות ה-2,000, עורכים דיונים פומביים בהם הם מנסים לשכנע זה את זה, ובעיקר את המצביעים שטרם גיבשו דעה, להצביע למועמד זה או אחר, ובסיומם מתכנסים באזורים שונים באולם בהתאם למועמד שבו הם תומכים. משגיחים מטעם המפלגה סופרים ידנית את הבוחרים השונים בכל קבוצה, ומעבירים את התוצאות למטה הבחירות (אופן הצגת התוצאות עקום גם הוא, אבל לא זה הזמן להיכנס אליו). שיטה זו לוקה במגבלות רבות, ובעיקר מונעת מאנשים שזמנם אינם בידם מלהשתתף בתהליך, אבל זו השיטה.

אפליקציית הסמארטפון נועדה לחסוך זמן ופותחה על מנת לאפשר למשגיחים להזין ולשדר את התוצאות בצורה דיגיטלית, במקום לדווח עליהן טלפונית כמקובל. אבל, שלא במפתיע, משהו השתבש ונכון לשעות הבוקר טרם פורסמו תוצאות. במפלגה הסבירו שהעיכוב הוא תוצאה של "בקרת איכות" שזוהתה זמן קצר לפני פרסום התוצאות. "מצאנו חוסר עקביות בדיווח של שלושה סטים של תוצאות", נמסר ממטה המפלגה הדמוקרטית באיווה. "אנחנו משתמשים בתמונות ובתיעוד כתוב כדי לוודא שכל התוצאות תואמות ולהבטיח את אמינות המספרים שאנו מדווחים". במלים אחרות: המערכת הדיגיטלית המתקדמת שלנו דפוקה, ואנחנו לא יכולים בשום אופן לסמוך עליה שתספק תוצאות אמת.

במפלגה הדמוקרטית באיווה עשו שימוש באפליקציה כבר ב-2016, אך הפעם החליטו לעבור למערכת אחרת של מפתח אחר, כך שלכל דבר ועניין מדובר במערכת בתולית וחדשה לחלוטין, והתוצאות בהתאם. בשלב זה לא ברור עדיין מה השתבש, כמה אפשרויות הן תקלה טכנית בפיתוח האפליקציה ששיבשה את הצגתן, עומס על השרתים ברגע האמת שמנע העברת התוצאות, או העדר הדרכה מספקת למשתמשי הקצה. לפי דיווחים בכלי תקשורת שונים, בשעות שלפני קבלת התוצאות התקבלו תלונות על באגים בתפעול האפליקציה, וכמה משגיחים אמרו שיעבירו את התוצאות בצורה טלפונית, כנהוג בעבר. ואולם, גם כאן התגלו קשיים: לפי הניו יורק טיימס, זמן ההמתנה בקו הטלפון לקבלת השיחות הגיע לשעה – אולי תוצאה של איוש מצומצם יותר של המוקד הטלפוני מתוך מחשבה שיהיה פחות צורך במענה אנושי הודות לאפליקציה.

אבל כבר בשעות שלפני מועד העברת התוצאות החלו להסתמן בעיות, כשמטה המפלגה הוצף בשיחות ממשגיחים שדיווחו על בעיות באפליקציה. במפלגה אמרו אז שכמעט על השיחות קשורות לשגיאות משתמש, כמו מחוזות באזורים עם קליטה בעייתית שהקשו על הורדת האפליקציה או התחברות אליה. בניגוד לטענות המפלגה הכשל במקרה זה הוא לא של המשתמש אלא של מפתחי האפליקציה עצמה. "כשמפתחים מערכת שאמורה לעבוד עם קהל רחב, מפתחים אותה גם עבור רשת גרועה", אמר לדו"ח טכנולוגי רן בר-זיק, מתכנת בכיר ב-OATH. "זה נכון לא רק לאפליקציה אלא גם לאתרים, וזה כל כך נפוץ שיש בכלי המפתחים בדפדפן יכולת לבצע הדמיה של תקשורת גרועה".

רן בר זיק, Oath צילום: facebook

בעיה זו ובעיות אחרות, אולי אפילו כל הפיאסקו הנוכחי, היו נמנעים לולא החלטה מוזרה של המפלגה הדמוקרטית לשמור את פרטי האפליקציה, ובהם אמצעי ההגנה שלה, המבנה הבסיסי שלה ואפילו שמה, בסוד. החלטה מוזרה במיוחד לאור העובדה שבסופו של דבר יעשה באפליקציה שימוש באירוע פומבי על ידי אלפי אנשים, כך שכל ניסיון לשמור אותה בסוד מוחלט צפוי להיכשל מלכתחילה. לדברי בר-זיק, החלטה זו נובעת מתפיסה מוטעת שמאפיינת גופים גדולים ושלפיה אי-מסירת מידע על המערכות שלהם הופכת אותן ליותר מאובטחות.

"בז׳רגון המקצועי זה נקרא Security by Obscurity. התפיסה הזו מיושנת מאוד. דווקא בגופים ציבוריים חשוב שתהיה שקיפות. גורמים עוינים יוכלו לגלות בכל מקרה מה האפליקציה ומי פיתח אותה. גורמים ידידותיים, עיתונות וחוקרי אבטחת מידע טובים לא ידעו ולא יוכלו להעלות שאלות ולהדליק נורה אדומה במקרה של סכנות. גופים רציניים יודעים שעדיף פי מיליון שאלות נוקבות ומציקות ממומחי סייבר על פני כשל של אבטחת מידע או ביצועים. כמו במקרה הזה", הוא הוסיף.

הכישלון לא צריך להפתיע אף אחד. לגופים גדולים, על אחת כמה וכמה מוסדות ציבוריים ותיקים, יש תמיד קושי להוציא לפועל פרויקטים טכנולוגיים מורכבים. לפי דו"ח של Standish Group, רק קצת יותר משליש מפרוייקטי ה-IT המורכבים מסתיימים בזמן, במסגרת התקציב ועם מרבית היכולות שנמנו בתכנון המקורי. 56% חורגים מהתקציב, 60% בזמן. וכשמדובר על מערכות בחירות, הזמן קשיח לחלוטין, אי-אפשר לדחות את ההשקה בשבועיים כדי לתקן באגים. מה שאולי מסביר את הכישלון של האפליקציה בפריימריז באיווה.

וזה כישלון שצריך להוות נורת אזהרה לא רק לאמריקאים. "הכישלון הזה, שמצטרף לאינספור כישלונות אחרים, מראה על הבעייתיות בדיגיטיזציה של הבחירות, כלומר הפיכה שלהן לדיגיטליות", אמר בר-זיק. "בחירות הן תהליך מורכב ומסובך, שמספיק פגיעה קלה בו על מנת לגרום לחוסר אמון מוחלט בתוצאות. בניגוד לתשלום וירטואלי, שאפשר תמיד לזכות, להחזיר או אפילו לספוג הפסד קטן, במקרה של בחירות אין כזו אפשרות. ברגע שיש פגם, כל ההליך מזוהם ויותר גרוע מזה - האמון של הציבור בתהליך נפגם".

פרויקטי פיתוח אף פעם לא מתבצעים כפי שציפו צילום: שאטרסטוק

"הבעיה מתגברת כאשר גופים שהיכולת שלהם בתחום המחשוב היא בעייתית: כמו מפלגות ומדינות, מנסות לעשות מהלך כזה. לצערי אפילו בישראל יש אנשים שדוחפים לבחירות דיגיטליות בלי שיש להם את הידע המקצועי להבין עד כמה זה מורכב. כדאי שכולנו נזכור שישראל היא מדינה שהיכולת הדיגיטלית של הממשלה שלה כושלת במידה כזו שאפילו את תוצאות הבחירות המקומיות לא הצליחו להציג כראוי לאחר הבחירות".

בכירי המפלגה הדמוקרטית באיווה ילקקו את הפצעים מיום הבחירות הזה עוד הרבה זמן. מה שאנחנו וגורמים אחרים יכולים לעשות זה ללמוד מהכישלון שלהם. "בבחירות, כל בחירות, מה שחשוב הוא מהירות ספירת התוצאות ושקיפות", סיכם בר-זיק. "כאשר התוצאות מבוששות להגיע, זה מעורר חשש, חרדה ולחץ ומעורר גם גל של שמועות וספקולציות שיכול להוביל לאבדן אמון בהליך הדמוקרטי. בישראל, כאשר היתה בעייה בהצגת תוצאות הבחירות לכנסת ה-21, היה גל של שמועות על התערבות לא כשרה בתוצאות הבחירות. כאשר מצטרפות לשמועות האלו ידיעות על בעיות באפליקציה שסופרת את המידע - זה מתכון לאסון מוחלט. לא בבחירות האלו - אלא בבחירות הבאות".

בחירות הן הליך רגיש, הרגיש ביותר שיש במערכת דמוקרטית, כל ניסיון להתעסק אתו ולשנות אותו צריך להעשות בזהירות ובעדינות, אם בכלל, ובוודאי שלא לקדם מהלכים שנועדו ליצר תדמית חדשנית ודיגיטלית, אך בסופו של דבר מחבלים בכל ההליך, מערערים את אמון הבוחרים ועלולים לפגוע בהשתתפותם בבחירות.

קצרצרים

1. ואם מחפשים את התקלה הבאה, המחוקקים בווירג'יניה המערבית (המדינה עם אחד השירים הכי יפים אי-פעם), אישרו בשבוע שעבר חוק שנועד לאפשר למצביעים עם מוגבלויות להצביע דרך אפליקציית מובייל, ומושל המדינה צפוי לאשר את החוק. מומחים כבר מזהירים. "זה מאוד לא חכם", אמר ל-NBC מאט בלייז מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. "קידום מערכות הצבעה במובייל מנוגד לחלוטין לקונסצנזוס של כל המומחים בתחום". אולי התקרית באיווה תגרום להם לשקול מחדש.

2. כשפייסבוק חשפה את ליברה, מטבע הקריפטו שהיא המובילה המרכזית של פיתוחו, אחת השותפות הבולטות היתה מאסטרקארד. אבל ענקית האשראי פרשה מהמיזם ברגע האמת, ועכשיו מסביר המנכ"ל, אג'איי באנגה, מה עמד מאחורי ההחלטה. ראשית, זה המודל העסקי הלא ברור. "כשאתה לא מבין איך עושים כסף, זה אומר שעושים אותו בדרכים שאתה לא אוהב", הוא אמר לפייננשל טיימס. שנית, הוא לא אהב את החיבור שביקשה פייסבוק לעשות בין המטבע לארנק דיגיטלי פרי פיתוחה, קליברה. "זה השתנה מרעיון אלטרואיסטי לארנק שלהם", הסביר. "זה לא נשמע לי נכון".

אגא'יי באנגה מנכ"ל מאסטרקארד צילום: בלומברג

3. טוויטר הודיעה אתמול שזיהתה וחסמה רשת גדולה של חשבונות מזויפים שפעלו ממגוון מדינות וניצלו לרעה תכונה שאפשרה להם לצמד מספרי טלפון לחשבונות משתמש. התכונה נועדה לאפשר למשתמשים לאתר חברים בטוויטר לפי מספר הטלפון שלהם, אבל האפשרות להזין באופן זה מיליוני מספרים חרגה מהשימוש המיועד.

4. דירקטור חדש לפייסבוק: הרשת החברתית הודיעה הלילה שמייסד ומנכ"ל דרופבוקס, דרו יוסטון, יצטרף לדירקטוריון החברה. "זה היה מעורר השראה לצפות בפייסבוק גדלה לפלטפורמה שמגיעה למיליארדי אנשים בכל העולם", הוא אמר בהודעה לעיתונות. "אני מצפה לעבוד עם מארק ושאר הדירקטוריון על ההזדמנויות והאתגרים הרבים שבעתיד".