יותר ענקיות מהממשלה

במבט חטוף היה נראה שזו התחלה מבטיחה. ההכרזה על מצב חירום הקנתה לממשל הפדרלי יכולת להפעיל כלים שיתמכו ב־50 מדינות הברית, יסייעו להן לתאם פעילות, לתעדף צרכים ואף לומר לחברות פרטיות מה הן רשאיות, אסורות או נדרשות לעשות בהתאם לצו השעה. אלא שכמו כל דבר בממשל טראמפ, כל הצהרה והבטחה צריכות להילקח בעירבון מוגבל ויש להתבונן במה שנעשה — ואף יותר מכך, במה שלא נעשה. בפועל, נראה שהממשל הפדרלי יצר ואקום שלתוכו נשאבו חברות המגזר הפרטי וענקיות הטכנולוגיה בראשן. ואף אם כוונותיהן של החברות טהורות ברוב המקרים, המחיר שהמשתמשים עשויים לשלם על התפקיד שהוענק להן עשוי להיות מרחיק לכת.

אמזון טראמפ ציור צילום: יונתן פופר

1. איתרו ואקום בשוק — ומילאו אותו

בשעה שמדינות כישראל נעזרות במנגנוני מעקב חריפים כדי לעקוב אחר התושבים באמתלה של ניטור התפשטות המחלה, הממשל האמריקאי העדיף להימנע מהפעלת אמצעים דומים ובחר ככל הנראה ללכת עם הזרם, מה שיהיה יהיה. אל הוואקום הזה נכנסו אפל וגוגל — הדואופול של מערכות ההפעלה לסמארטפונים והשולטות הבלתי מעורערות בכל מה שהוא מעקב מיקום. שתי הענקיות הודיעו על שיתוף פעולה שנועד לסייע במאבק בהתפשטות הנגיף, ויפתחו טכנולוגיה שתוטמע במכשירי אנדרואיד ו־iOS ותתריע בפני המשתמשים אם היו בסמיכות לחולה קורונה מאומת. לדברי החברות, הטכנולוגיה תוטמע במכשירי המשתמשים בלי צורך בהורדה אקטיבית מצדם, ותאפשר להם לשתף מידע באופן אנונימי עם אפליקציות שמפעילים ארגוני בריאות הציבור. מעבר לכך, גוגל ואפל הודיעו שאם ממשלות לא יצייתו לכללים המנחים שלהן, יימנע מהן להשתמש בטכנולוגיה מחשש לניצול לרעה.

במקביל, מפעילות הרשתות החברתיות פייסבוק, טוויטר, יוטיוב, רדיט ולינקדאין הודיעו כי יגבילו הפצה של מידע שגוי ומעוות על נגיף הקורונה — מהלך שהיה עבור חלקן הודאה ציבורית ראשונה כי יש להן יכולת לזהות ולהשמיד מידע שקרי וחדשות מזויפות, כמעט ארבע שנים אחרי שטענו בתוקף שזה דבר בלתי אפשרי טכנית ועוד יותר פילוסופית. הזמנים, כך נראה, דחפו אפילו את פייסבוק וטוויטר להבין שחוסר מעש עלול לעלות בחיי אדם, ושגם אם משתמשים הצליחו להחליק הפצת תכנים שקריים לעיוות בחירות ולצרכים פוליטיים, כשמדובר בחיי אדם המחילה תהיה קשה הרבה יותר.

המהלך הזה הציב כמובן את פייסבוק ושכמותה בצד של "הטובים" במאבק בקורונה, בשעה שממשל טראמפ מסרב בעקביות לקבוע אמות מידה לסינון ופיקוח על הפצת מידע שגוי. ואם להוסיף עוד קיסם למדורה, הנשיא ועושי דברו מערערים בשיטתיות על תפיסת המציאות ועל אמינות המומחים באמצעות שברי מידע מומצאים. כך טען טראמפ מוקדם יותר החודש כי הנגיף "פשוט ייעלם כמו קסם" (מניין המתים בארה"ב כבר טיפס ל־40 אלף איש); וכשהבין לבסוף שמשתוללת מגפה אמיתית, הבטיח ש"אנחנו קרובים מאוד לחיסון, יהיה אותו ממש בקרוב" (אף שהחיסון לא צפוי להגיע לציבור בשנה הקרובה לפחות). במציאות כזו, עם כמעט 18 אלף מתים בניו יורק לבדה, קצת קשה לבוא בטענות לענקיות הטכנולוגיה על תרומתן למלחמה במגפה.

2. העסק הפרטי החליף את הממשלה

אם ארה"ב היא ממלכת המשלוחים, אזי מייסד ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס הוא הצאר. מערך הפעילות התמנוני של אמזון שכלל במשך שנים את יעילות ומהירות המשלוחים והפך את חנות הספרים המקוונת לשחקן כלכלי ופוליטי בקנה מידה בינלאומי, ששינה מהותית את שוק הקמעונאות העולמי. עד כמה דומיננטית השליטה של בזוס בשוק המשלוחים? בימים אלו סופגת חברת הדואר האמריקאית USPS הפסדים עמוקים בשל ירידה בפעילות. רק בשבוע שעבר הודיעה החברה, שמהווה סוכנות ממשלתית ומוזכרת מפורשות בחוקה האמריקאית, כי היא צפויה לרשום השנה הפסדים של 13 מיליארד דולר בעקבות התפרצות הקורונה.

כמו חברות דואר רבות ברחבי העולם גם USPS סובלת זה שנים מבעיות פיננסיות, אך המכה הטרייה צפויה להיות קשה מנשוא ודחפה אותה לבקש חבילת חילוץ מהממשל הפדרלי. טראמפ מיהר להודיע כי לא יהיו דברים מעולם, ובאותה נשימה הכריז על חבילת סיוע של 25 מיליארד דולר לשירות חברות התעופה הפרטיות.

במקביל, אמזון הודיעה על גיוס 100 אלף עובדים נוספים למערך האחסון והשילוח שלה במטרה להתמודד על הזינוק בהזמנות המקוונות. החברה אף החלה לחלק מענקים לעסקים קטנים (פייסבוק נקטה מהלך דומה) כדי שיצלחו את המשבר, לתעדף הזמנות של לקוחות לפי מוצרים שהגדירה כחיוניים (כלומר מווסתת הלכה למעשה מוצרים בשוק), ולפקח על המחירים שדורשים מוכרי צד שלישי בפלטפורמה שלה במטרה למנוע ניהול לרעה של הפאניקה הצרכנית. החברה אף היתה מהראשונות להעניק ימי מחלה בתשלום ותוספות סיכון לעובדים השעתיים במחסנים (אף שעל איכות התנאים עצמם קיימת מחלוקת). בקיצור, שורה של צעדים שממשלה בריאה היתה אמורה לעשות בעצמה.

שליח של אמזון צילום: בלובמרג

3. כמו מים לשתייה

יש הטוענים כי ארה"ב צולחת את המשבר אף ורק הודות לשיטה הכלכלית האמריקאית שמעודדת ריבוי שחקנים גמישים, יצירתיים, תחרותיים ומשגשגים — בדיוק המודל שחברות הטכנולוגיה הפכו לדוגמניותיו המרכזיות. הממשלה, טוענים מצדדי הגישה, לא תציל אף אחד, כפי שמוכיח, לדבריהם, מבט לכיוון איטליה, ספרד או צרפת, שם הבירוקרטיה מסועפת וסוציאליסטית בהרבה ולא עזרה בדבר.

אלא שהמשבר הנוכחי רק מוכיח עד כמה הפכו ענקיות הטכנולוגיה למפעילות תשתיות חיוניות ועד כמה ההישענות עליהן זהה להסתמכות על שירותים כמים, חשמל או גז. פייסבוק, אפל, גוגל ואמזון מספקות מוצרים דיגיטליים בסיסיים, מעניקות קשר לעולם החיצון ותמיכה מצילת חיים בשעה שממשלות נבחרות מתקשות או מסרבות להתמודד. כל זאת בשעה שהממשלות מתעכבות בקביעת הכללים שלאורם אותן ענקיות פועלות, ולעתים נמנעות מכך לחלוטין. מכאן שהגילוי המחודש על כוחן האדיר של ענקיות הטכנולוגיה, ודווקא בשעת משבר, צריך לחזק את הדרישה להעמיד אותן בסנטדרטים זהים לשירותים ציבוריים אחרים, ולחדד את הצורך בפיקוח על האופן שבו הן מנוהלות וצוברות הכנסות ורווחים.