האיחוד האירופי פתח בחקירות נגד אפל בחשד להפרת הגבלים עסקיים
החקירות יתמקדו בתלונה של ספוטיפיי כנגד אפל על מגבלות שהיא משיתה על מפתחי אפליקציות לאייפון ובשאלה האם החברה מכריחה את המפתחים לעשות שימוש בפלטפורמת התשלומים הביתית שלה אפל Pay
רשויות ההגבלים העסקיים של בריסל הודיעו על פתיחתן של שתי חקירות מקדימות שמיועדות לבדוק האם אפל ניצלה את מעמדה בשני מקרים ועברה על חוקי ההגבלים העסקיים באירופה. על פי הדיווח של הוול סטריט ג'ורנל היום (ג'), החקירות יתמקדו בתלונה של ספוטיפיי כנגד אפל על מגבלות שהיא משיתה על מפתחי אפליקציות לאייפון והחקירה השנייה תבדוק האם אפל מכריחה את המפתחים לעשות שימוש בפלטפורמת התשלומים הביתית שלה אפל פיי ומונעת שימוש בשבב ה-NFC מחברות מתחרות כגון חברות כרטיסי אשראי או פינטק.
מנכ"ל אפל טים קוק צילום: רויטרס
אפל Pay
קראו עוד בכלכליסט:
- מכה לאינטל: אפל עוברת למעבדי ARM במחשבי המק שיוצגו בשנה הבאה
- דיווח: אפל מציעה לעובדים שחוזרים למשרד בדיקות קורונה
- "אפל משתקת אייפונים שנבזזו במהומות בארה"ב - ועוקבת אחריהם"
החקירות אינן קשורות ישירות למעט בכך שהן מתמקדות באפל. החקירה הראשונה נובעת מיוזמה של ספוטיפיי השוודית בעוד השנייה היא יוזמה של הרשויות האירופיות. עם זאת שתי החקירות מבוססות על אותה בעיה, השליטה המוחלטת של אפל באקוסיסטם שלה, הן מבחינת טכנולוגית והן מבחינה עסקית. יכול מאוד להיות שהחלק העסקי של המודל העסקי שלה אינו מתיישב עם חוקי האיחוד האירופי ובעיקר נציבת התחרות של האיחוד הנמרצת מרגרט וסטאגר שעל חגורתה כבר תלויות הקרקפות של גוגל ופייסבוק.
מנכ"ל אפל טים קוק צילום: רויטרס אם אפל תימצא אשמה, היא עשויה לספוג קנס של עד כ-10% מהכנסותיה השנתיות. כמו כן היא תיאלץ לשנות את המודל העסקי שלה. אפל עד כה לא ממש סבלה מנחת זרועה של בריסל אך כנראה שבאיחוד מבקשים להראות שאין כאן אפליה.
בתוך כך מחקר חדש שפורסם אתמול (ב') באתר של אפל עשוי לתקוע לה מקלות בגלגלים אם היא תנסה לטעון שהיא מעודדת תחרות. המחקר שככל הנראה הוזמן בידי החברה מיועד להראות את היקף ההכנסות שחנות האפליקציות מייצרת ישירות ובעקיפין. לדברי החברה היא איפשרה עסקאות מסחר בהיקף של כחצי טריליון דולר ב-2019 (513 מיליארד דולר ליתר דיוק).
המספרים מעניינים כי הם גם מספקים הצצה נדירה להיקפי המכירות של כל סוגי המוצרים והשירותים שזמינים דרך האפסטור והאפליקציות. כך למשל היקף התשלומים השנתי דרך שירות התשלומים אפל פיי עמד על כ-4 מיליארד דולר. פרסום באפליקציות ומשחקים הניב כ-45 מיליארד דולר; מכירות של מוצרים ושירותים כגון נסיעות שיתופיות, משלוחי מזון, מוצרי מכולת, תיירות ומכירות כלליות הניבו כ-413 מיליארד דולר.
אפל Pay מוצרים דיגיטליים כגון משחקים, מנויים לשירותי אונליין או לכלי תקשורת הניבו כ-61 מיליארד דולר. חשוב לזכור שאפל גובה עמלה על חלק מהעסקאות שמתבצעות דרך אפליקציות האייפון או האייפד, כגון מנויים למגזינים או מכירות In-App כמו למשל דמויות במשחקים. עם זאת היא לא גובה עמלות על הזמנות בוצעו דרך אפליקציית אמזון למשל. מהצד השני אפל התהדרה לאחרונה שהעבירה למפתחים כ-155 מיליארד דולר בתשלומים ישירים שנובעים ממכירות בפלטפורמות השונות שלה.
כך שבעוד היא מנסה להצטייר כמיטיבה עם שותפיה, במקביל ניתן גם לטעון שהיא משאירה את הגן נעול פשוט בשביל להימנע מלאבד את כל ההכנסות האלה. אמנם מחלק ניכר מהן היא לא גובה עמלות, אך מנגד חברות כגון נטפליקס וספוטיפיי נמנעות מלהחתים מנויים משלמים דרך האפליקציות אייפון שלהן בדיוק בגלל הסיבה הזו. העמלה מכונה בתעשייה ולא בכדי "מס אפל". עוד נתון מעניין במחקר הוא ההתפלגות הגיאוגרפית של ההכנסות. כ-138 מיליארד דולר מהן מגיעות מארה"ב, בעוד סין מהווה כ-246 מיליארד דולר. אירופה שווה לאפל 51 מיליארד דולר, יפן 37 מיליארד דולר ושאר העולם כ-47 מיליארד דולר. בהתחשב בכך קל להבין למה אפל מנסה להיות "בסדר" עם ארה"ב, סין ואירופה, בעוד בשאר העולם פחות שומעים ממנה.
