בלעדי לכלכליסט
הסייבר של סנטינל כבר שווה 3 מיליארד דולר
החברה מגייסת 150‑200 מיליון דולר בסבב שישי שאותו תוביל סקויה. הגיוס החדש הופך אותה לחברת הסייבר הפרטית הגדולה ביותר בישראל ואחת הגדולות בעולם. היעד הבא: הנפקה ב־2021
חברת הסייבר האמריקאית שנוסדה על ידי ישראלים סנטינל וואן (SentinelOne) מגייסת 150‑200 מיליון דולר לפי שווי של כ־3 מיליארד דולר לפני הכסף, כך נודע ל"כלכליסט".
את הגיוס החדש, שאותו משלימה החברה בימים אלה, תוביל קרן הון הסיכון האמריקאית סקויה וישתתפו בו גופים נוספים שהשקיעו כבר בחברה. גיוס זה יהפוך את סנטינל לחברת ההייטק הפרטית הגדולה ביותר בישראל ולאחת מחברות הסייבר הפרטיות הגדולות בעולם.
- סנטינל וואן שוכרת סמנכ"ל כספים חדש כחלק מהיערכותה להנפקה
- סייבריזן והעובד הבכיר לשעבר שערק למתחרה סנטינל וואן בדרך לפשרה
- סייבריזן תובעת בכיר בחברה שעבר למתחרה הישראלית סנטינל וואן
החברה פיתחה טכנולוגיה להגנה על מכשירי קצה, אשר שמה לעצמה ליעד להחליף את תוכנות האנטי־וירוס הוותיקות. בסנטינל נערכים, ככל הנראה, לצאת להנפקה בארצות הברית ב־2021.
נראה שאחד הזרזים לגיוס הנוכחי, ולהתעניינות של קרנות בו, הוא ההצלחה של המתחרה האמריקאית Crowdstrike - שהונפקה ב־2019 בארה”ב וכבר שווה כיום כ־31 מיליארד דולר.
מרוויחים מהקורונה
תעשיות רבות נפגעו קשות מהתפרצות נגיף הקורונה, אך תעשיית הסייבר אינה אחת מהן. חברות רבות בענף, ובהן סנטינל, נהנו מדרישה גוברת לשירותי אבטחת מידע בשל המעבר של מיליוני עובדים לעבודה מהבית. זה נכון במיוחד עבור סנטינל, שהתמחותה באבטחה בענן הביאה ארגונים רבים לרכוש את שירותיה. הטכנולוגיה של החברה הישראלית מאפשרת הגנה על כל נקודות הקצה של הארגון, בין אם הן מצויות במשרדי החברה או בבית העובד. הזינוק במכירות הוביל את החברה להאיץ בחודשים האחרונים את קצב גיוס העובדים שלה, וכיום מגייסת עוד כ־50 עובדים בישראל ובעולם.
הגיוס הנוכחי מצטרף לרצף גיוסים גדולים שביצעה החברה בשנים האחרונות. רק בפברואר גייסה סנטינל 200 מיליון דולר לפי שווי חברה מוערך של כ־1.1 מיליארד דולר - כך שהגיוס הנוכחי מקפיץ את שווי החברה כמעט פי שלושה, בתוך שמונה חודשים. את הגיוס הקודם הובילה קרן ההשקעות האמריקאית Insight Partners - אחת המשקיעות המרכזיות בהייטק בישראל. באותו גיוס השתתפו גם המשקיעות הקודמות של החברה, ובהן Vista Public Strategies, קרן Tiger Global Management ו־Qualcomm Ventures.
בסבב הגיוס הרביעי של החברה, שנערך ב־2019, היא גייסה 120 מיליון דולר לפי שווי לא ידוע. בסך הכל, עד כה גייסה סנטינל וואן כ־430 מיליון דולר - לא כולל הגיוס החדש, שיעלה את הסכום ל־580‑630 מיליון דולר.
את סנטינל וואן הקימו ב־2013 תומר וינגרטן ואלמוג כהן. דוד גינת הוא מנהל הפעילות בישראל. כיום יש לחברה כבר כ־4,000 לקוחות ברחבי העולם והיא מעסיקה כ־600 עובדים במשרדים בתל אביב, ארה"ב, אירופה, ואסיה.
בשנה האחרונה ביצעה סנטינל וואן שורה של מהלכים משמעותיים שנועדו לחזק את שדרת ההנהלה לקראת ההנפקה המתקרבת. החברה מינתה לתפקיד סמנכ"ל את דייוויד ברנהרדט, שמביא 20 שנות ניסיון בחברות ענן וכבר הוביל כמה חברות להנפקה. לאחר מינויו של ברנהרדט אמר תומר ויינגרטן, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, כי "היכולת שלנו לבצע ולחדש באופן עקבי, הן בטכנולוגיה והן בשוק, משכה יותר מ־4,000 לקוחות לבחור בנו בזמן קצר. אנחנו על סף הפיכתנו למובילים בתחום אבטחת הסייבר המופעלת על ידי AI עבור ארגונים גלובליים ויש לנו את הבסיס להיות פלטפורמת הסייבר הענקית המצליחה ביותר עד כה".
בשנה החולפת החברה גם מינתה את אסף אמיר למנהל מחלקת המחקר של החברה, לאחר שעסק במשך שנים רבות בתפקידי סייבר במשרד ראש הממשלה. כמו כן, במסגרת מאמצי החברה לחשיפה מוגברת בשוק האמריקאי, היא השיקה קמפיין טלוויזיוני שכלל תשדירי פרסום בתוכניות אקטואליה בערוצי הטלוויזיה האמריקאיים הגדולים ביותר, ובהם FOX ו־MSNBC.
רצף של אקזיטים
סקויה היא אחת המשקיעות הזרות המובילות והבולטות בחברות ישראליות, והיא מפעילה זרוע השקעות ישראלית. זו כבר אינה מבצעת השקעות חדשות, אולם אחראית לרוב ההשקעות שביצעה הקרן לאורך השנים בישראל. סקויה היתה מעורבת באקזיטים ישראליים רבים, ובהם מכירת חברת הסייבר אדאלום למיקרוסופט בכ־320 מיליון דולר ב־2015, מכירת חברת הסייבר ארמיס סקיוריטי ל־Insight Partners וקרן ההשקעות G קפיטל של גוגל בכ־1.1 מיליארד דולר בינואר ומכירת אפליקציית הנסיעות מוביט לאינטל בכ־900 מיליון דולר במאי השנה.
בין המשקיעים הנוספים בסנטינל ניתן למנות את נקסט־אקוויטי (NextEquity), קרן ההשקעות של סמסונג, וכל המשקיעים הקודמים בחברה. אלה כוללים את הקרנות ת'ירד פוינט (Third Point Ventures), רד פוינט (Redpoint Ventures) ו־דאטה קולקטיב (DCVC). לא ברור עדיין מי מכל המשקיעים הקודמים בחברה השתתף גם בגיוס הנוכחי.
תומר וינגרטן ייסד בעבר חברת חקר שוק בשם dPolls, וזו נמכרה לחברת הסקרים הגלובלית טולונה גרופ ב־2005. לאחר מכן הקים את חברת המדיה קרמבולה ביחד עם יובל ברנר. לאלמוג כהן רקע של 13 שנים באבטחת מידע, מתוכן שבע שנים כמנהל בכיר בצ׳ק פוינט. וינגרטן וכהן הם חברי ילדות, וסנטינל וואן היא היוזמה העסקית הראשונה המשותפת לשניהם.
סנטינל התחילה את דרכה במאיץ החברות Upwest labs, שהיו המשקיעים הראשונים בחברה, וסייעו לה במעבר לעמק הסיליקון.
סכסוך בסייבר
במאי האחרון נקלעה החברה לסכסוך עם חברת סייבר ישראלית בולטת אחרת - סייבריזן (Cybereason). הסכסוך החל לאחר שיוני שלמרדיין עזב את תפקידו כמנהל מוצר בכיר בסייבריזן ועבר לסנטינל וואן. בעקבות זאת, סייבריזן תבעה אותו. התביעה הסתיימה בפשרה, אולם רק לאחר ששני הצדדים החליפו האשמות קשות. שתי החברות פועלות בתחומים משיקים ונחשבות למתחרות עזות בשוק הסייבר.
בישראל יש עוד כמה חברות סייבר פרטיות בולטות, שהגיעו לשווי שוק של מעל למיליארד דולר. אחת מהן, ארמיס, נמכרה בתחילת השנה לקרן אינסייט וקרן ההשקעות של גוגל ב־1.1 מיליארד דולר, ונותרה חברה פרטית. חברת הסייבר צ'קמרקס (Checkmarx) נמכרה במרץ בכ־1.15 מיליארד דולר לקרן ההשקעות האמריקאית הלמן פרידמן, ונשארה פרטית גם היא. חברת הסייבר הישראלית סניק (Snyk) גייסה בינואר 150 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר. לפי הערכות, סייבריזן הישראלית כבר שווה יותר ממיליארד דולר, ונכללת גם במועדון חדי הקרן של הסייבר הישראלי.
במקום אנטי־וירוס
הטכנולוגיה שפיתחה החברה מסייעת בזיהוי ומניעת מתקפות סייבר בזמן אמת על מגוון רחב של מכשירי קצה. ארגונים שמשתמשים במוצר יכולים להיעזר בו כדי לאתר התנהגויות זדוניות המתבצעות ברשת הארגונית ולעצור אותן בזמן אמת.
החברה ממקדת את מאמצי השיווק והמכירות שלה בקרב חברות שעדיין משתמשות במוצרים ותיקים כמו אנטי־וירוס, שמתקשים להתמודד עם הנוזקות שקיימות בעידן מחשוב הענן.
בעבר הסביר וינגרטן את הייחוד שבטכנולוגיה של החברה: "מחשבי הקצה נמצאים בכל מקום בימינו, מחשבים ניידים, נייחים, מחשוב ענן, מרכזי נתונים וכל מכשיר IoT (האינטרנט של הדברים, מ"א), כך שהם הופכים להיות חלק מהרשת שלנו. לכן, הם דורשים הגנה היקפית. היינו הראשונים לאחד את תחום מניעת ההתקפות עם תחום ניהול התגובה למתקפות על יחידות קצה. היום אנחנו מספקים מוצר אחד שלם הנותן מענה למניעת התקפות, גילוי התקפות סייבר, תגובה אוטומטית וציד איומים והיכולת לראות ולחקור כל פעילות ברשת".
סנטינל וואן לא הגיבה לפניית “כלכליסט”.