רוקדים כל הדרך אל הבורסה: הלהיט החדש בטיקטוק הוא עצות פיננסיות

1. עשה לך מומחה

טיקטוק היא הרשת החברתית שרשמה את הצמיחה הגבוה ביותר במהלך הקורונה. לא רק בני נוער נהרו אליה, אלא גם צופים מפלחי אוכלוסייה מגוונים שמצאו בפלטפורמה האנרכית, שבה סרטונים זורמים בחופשיות וללא כל פילטר, פתרון מושלם לשעמום ולעייפות שכפו המגפה והסגרים. בחודש אפריל היא הגיעה ל־2 מיליארד משתמשים רשומים והיום יש לה כמעט 800 מיליון משתמשים חודשיים, יותר מפי שתיים מהמתחרות הוותיקות סנאפצ’אט וטוויטר יחדיו.

ככל שטיקטוק התבגרה, כך התפתחו והתרחבו גם התכנים ויוצריהם. המיתון הקשה, האבטלה הגואה וכנראה שגם השעמום שליוו את הקורונה, הגבירו את העניין הקולקטיבי בעצמאות ואחריות פיננסית. באפליקציה שהיא בליבה רק כיף ושטות ואתגרי ריקוד ויראלים, החל לצבור תאוצה יוצאת דופן ההאשטג FinTok, מלשון “פיננסים”, שילווה כבר 80 מיליון סרטונים, לצד ההאשטג StockTok שהוצמד ל־187 מיליון סרטונים. הם מלווים משתמשים שמכנים עצמם finktores ומציעים עצות מגוונות להתנהלות כלכלית, ביניהן טיפים על מניות “חמות”, מושגי יסוד במקרו-כלכלה, כלים לרווח מהיר באמזון, “טריקים” להגדלת מסגרת האשראי או הדרכות למינוף אפקטיבי של פלטפורמות כמו פייבר, אטסי ורובין הוד.

איור טיקטוק ובורסה איור: יונתן פופר

מרבית התוכן הזה לא ניתן על ידי יועצים פיננסיים מוסמכים או מנוסים, חלקם כשירים פחות, חלקם יותר. ביניהם יוצרים כמו @queenrmm, שמזכירה למשתמשים שהלוואה לוקח 30 שנה להחזיר, אבל אם שודדים בנק יושבים רק 15 או kriskrohn@ שמציע לא לחסוך בפנסיה אלא רק בנדל”ן. יש אפילו כאלה שנמצאו אשמים בהונאת נדל”ן ונקנסו על ידי בית המשפט ב-750 אלף דולר (kriskrohn@ שלו 512 אלף עוקבים).

לא רק שהיועצים הללו הפכו למובילי דעה בתוך הבועה של טיקטוק, אלא שגם בגופי מדיה אחרים, במיוחד כאלה שפונים לקהל צעיר, החלו לשווק את המשפיענים החדשים כמקור לגיטימי למידע. חלקים מהתקשורת הממסדית מחבבים את המגמה, בעוד שאחרים נחרדים מהקונספט החתרני במסגרתו צעירים חובשי כובע בייסבול הפוך מעניקים הסבר על חשיבותו של הרכיב הסולידי בקרן הפנסיה שלהם בעודם רוכבים על סקטבורד.

2. הכניסה למשקיעים מזדמנים אסורה

הטרנד החדש בטיקטוק הוא חלק ממגמה שהחלה כבר לפני שנים, אך התפוצצה לגמרי בחודשים הראשונים של המגיפה: צעירים שמחפשים להתנסות באופן אקטיבי בעולם הפיננסי. הפרקטיקה הזו התאפשרה בעיקר הודות לעלייתן של פלטפורמות דיגיטליות שהצליחו להפחית את המורכבות (הנתפסת והממשית) של עולם הפיננסיים ודוחפות לדמוקרטיזציה בתחום ולהשתתפות המונית.

מי שסימנה את השינוי הזה יותר מאחרות היא אפליקציית רובין הוד: פלטפורמה דיגיטלית פשוטה למסחר במניות, שהוסיפה מתחילת השנה 3 מיליון משתמשים חדשים ל־10 מיליון אותם אספה בשבע השנים שחלפו מאז הקמתה. מרבית הסוחרים החדשים הם בשנות העשרים והשלושים לחייהם, ללא כל ניסיון במסחר בבורסה. בהתאם, הרכישות של המשתמשים החדשים היו לעיתים לא משכילות, פזיזות ובמקרים אחדים כללו אפילו טעויות בסיסיות בהבנה שלוו בתוצאות הרות אסון. כך היה כשאלכס קירנס התאבד ביולי האחרון, אחרי שטעה לחשוב שיש לו יתרה שלילית של 730 אלף דולר באפליקציה. “איך יכול בחור צעיר בן 20 ללא הכנסה לקבל מינוף של מיליון דולר?” כתב במכתב שהשאיר.

עושי השוק נזעקו מיד שהאירוע מהווה4 עדות מוחצת לסכנה שטמונה במסחר להמונים. עבורם זו הייתה הזדמנות להגן על הטריטוריה שלהם ולהתנגד בקול לגישה הקלה לעולם ההשקעות שקיבלו “משקיעים רגילים”, שאינם כשירים דיים לטפל בכספם שלהם. ובהתאמה, דחקו ברגולטורים לחקור, להעניש ולהעמיד חסמים סביב פלטפורמות כמו רובין הוד מחד וטיקטוק מאידך, שמנסות להעניק לכולם גישה להיכל הסגור של המומחים. “אנו יודעים, בהתבסס על עשרות שנים של מחקר אקדמי וראיות אמפיריות, מה עובד”, אמר ליאהו דג’אן איליבסקי, יועץ השקעות בחברת Sabela ומרואיין מבוקש בתקשורת האמריקאית שלא היסס לשוות לברוקרים הצעירים בוול סטריט הילה של חוקרים מבריקים: “אנו מכירים את הפעולות שמשפרות את סיכויי ההצלחה למשקיעים - ורוב העצות בטיקטוק אינן כאלה”.

3. המדיום הוא לא המסר

אולם לצד ההנגשה, הפורמט של טיקטוק גם מייצר בעיות ייחודיות. כמו ברשתות חברתיות אחרות, מידע עובר על הפלטפורמה במהירות מסחררת, שנועדה לשמר בקרב המשתמשים תחושת סיפוק תמידית, תוך הצפה בתוכן אינסופי וחסר פילטרים. בטיקטוק, שהקהל הצעיר שלה גדל בעידן האינטרנט, לקחו את המהירות הזו צעד נוסף והלהטוט האלגוריתמי שהאפליקציה מבצעת מסייע לסרטונים להפוך ויראליים מהר הרבה יותר מבכל פלטפורמה אחרת. השיטה הכרחית לקיומה של טיקטוק משום שהיא מייצרת יותר כוכבים עם יותר עוקבים, שמייצרים תמריצים רבים ליצור עוד ועוד סרטים, וחוזר חלילה. אותו מנגנון פועל גם על תכנים כמו נושאים פיננסיים יבשים. לכן אפשר לשער שבדיקת עובדות או דיוק מקצועי לא עומדים בראש סדרי העדיפויות של היוצרים.

סטיבן צין. פעם מורה, היום יועץ פיננסי בטיקטוק צילום: בלומברג

בתוך בליל האינפורמציה, חומות ההגנה נופלות, והיכולת של המשתמש להבחין בין תוכן איכותי, בינוני, שטות גמורה או הלצה - נשחקת. כשמוסיפים על כך את העובדה ש־69% ממשתמשי טיקטוק הם בני פחות מ־24 (לפי Hootsuite, חברת ניהול רשתות חברתיות), וחסרים את האוריינות הפיננסית לזהות עצות מומצאות או מידע מפוקפק, הסכנה גדלה משמעותית.

אין עוררין על כך שגם צעירים יכולים לקבל החלטות כלכליות שקולות, אם רק ניתנת להם ההזדמנות. העובדה שמשתמשים צעירים הם פחות מתוחכמים ומיומנים ממשקיעים ועושי שוק, אינה אשמתם, והפתרון לא צריך להגיע בדמות ניסיון להגביל או להקשות על הגישה שלהם למידע. האשמה נופלת על כתפי הרגולטורים שהפכו את הכלכלה למה שהיא היום - עולם לא נגיש ומרתיע; ואולי גם על החברה שלא מקנה להם כלים ומיומנויות שיסייעו להם לקבל החלטות טובות יותר ולהתמודד עם אתגרי המידע.