משרד האוצר: מעמדה של ישראל כמובילת חדשנות גלובלית נפגע

עד 2010 היה ענף ההייטק מנוע הצמיחה העיקרי של המשק, אך מאז אותה שנה קצב הצמיחה של המגזר עומד על כמחצית מקצב הצמיחה הכללי במשק ונפסק הגידול במשקלו של המגזר בסך היצוא. עם זאת ב-2015 נרשם גידול בעקבות עלייה חדה בייצוא של אינטל שהושפע מהליכי שדרוג של המפעל.

משרדי הייטק בהרצליה פיתוח (ארכיון). מחסור בכוח אדם מיומן צילום: תומי הרפז

לפי האוצר, האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני המגזר הוא היצע כוח אדם מיומן, לנוכח גודלו היחסי של מגזר ההייטק בישראל בהשוואה למשקים המפותחים האחרים.

באוצר מביעים חשש לגבי עתידו של הענף בעקבות הקיפאון בנתוני התעסוקה בשנים האחרונות לאחר שבשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 נרשמו עליות חדות במספר המועסקים במגזר. אולם, הגידול המהיר בשכר בענפי ההייטק תומך בהערכה כי הקיפאון בתעסוקה משקף את מגבלת ההיצע, כלומר, לטענת האוצר ישנו מחסור בכוח אדם מיומן. בשנים האחרונות חל גידול מהיר ביחס השכר בין ישראל לארה"ב, מה שפוגע באטרקטיביות של הרחבת הפעילות בישראל עבור החברות הזרות.

עוד חשש שעולה מסקירת הכלכלן הראשי הוא כי ההאטה בקצב הצמיחה של ענפי ההייטק פוגעת במעמדה של ישראל כ"מובילת חדשנות גלובלית". באוצר מציינים כי שיעור ההוצאה על מחקר ופיתוח מתוך התוצר מצוי ברמה דומה מזה כעשור, ולא חזר לרמה של תחילת העשור הקודם. הקיפאון המתמשך הוביל לכך שבשנת 2013 איבדה ישראל את דירוגה במקום הראשון בקרב מדינות ה-OECD לטובת דרום קוריאה. מדד נוסף בו מעמדה של ישראל נשחק הוא מדד החדשנות הגלובאלי של ה-WIPO בו ירדה למקום ה-22 תוך שנתיים.

בסקירה מתריעים באוצר בפני קובעי המדיניות כי "המחסור בכוח האדם המיומן למגזר ההייטק אינו צפוי להיפתר בהעדר מדיניות כוללת." נתח מקבלי התארים בתחומי המדעים ירד בעשור האחרון באופן משמעותי בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD. לפי האוצר, "השחיקה בישראל נובעת, בין השאר, מגידול במספר הלומדים במכללות בהן אחוז הלומדים לקראת תארים בתחומי המדע נמוך משמעותית בהשוואה לאוניברסיטאות."