חיים שני ומשה ליכטמן רוכשים נתח ממפצחת האייפונים סלברייט

קרן ההשקעות IGP של חיים שני ומשה ליכטמן תשקיע 150 מיליון דולר בחברת סלברייט (Cellebrite) הישראלית, המתמחה באמצעי פריצה למכשירים סלולריים, בדרך לעסקה גדולה ומהותית בתחום הסייבר.

לכלכליסט נודע כי בתמורה תקבל הקרן 25%-30% ממניות החברה. כיום מוחזקת סלברייט בידי תאגיד סאן קורפוריישן היפני אשר מניותיו ידוללו לכ-70% מהמניות.

העסקה משקפת לסלברייט שווי של 600 מיליון דולר אחרי הכסף, ושל 450 מיליון דולר לפני הכסף. עוד נודע לכלכליסט כי הקרן כבר חתמה לאחרונה על מזכר הבנות עם סאן קורפוריישן, שמותנה בבדיקת נאותות אשר נמצאת בשלבים אחרונים. עוד נודע לכלכליסט כי הקרן הישראלית תקבל גם אופציה לרכישת יתרת מניותיה של סלברייט. מדובר בסכום גדול יחסית לגודלה של IGP, ולמדיניות שלה להשקיע בכל עסקה עד 40-30 מיליון דולר.

מימין: שחר טל, יוסי כרמיל וליאור בן פרץ, סלברייט. החברה טוענת כי היא פועלת רק עם גופי אכיפת חוק, אך פורבס חשף כי מכשירים של סלברייט נמכרים לכל דורש באי־ביי צילום: יריב כץ

הקרן צפויה לגייס שותפים לעסקה מבין המשקיעים שלה: כלל ביטוח, דיסקונט קפיטל, מנורה, ולאומי פרטנרס. הקרן עשויה לצרף לעסקה גם קרן בינלאומית - פרנסיסקו פרטנרס, שהחזיקה בשליטה ב-NSO, ומכרה אותה, אבל הסיכוי לכך לא ברור בשלב זה.

ההשקעה הגדולה אמורה לשמש את סלברייט בביצוע של שתיים או שלוש רכישות של חברות כדי לעלות שלב מצמיחה אורגנית לצמיחה שיכולה להכפיל ולשלש את כוחה של החברה. שני המנכ"לים - יוסי כרמיל ורון סרבר - פעלו בחודשים האחרונים לשכנע את ראשי החברה היפנית שמחזיקה בבעלות, לפעול בכיוון הזה במקום לממש את מניותיה בחברה שמהווה את האחזקה הגדולה והעיקרית של סאן.

כאמור, העסקה צפויה להיסגר סופית בשבועיים-שלושה הקרובים, ולמעשה להיות שלב בתהליך ארוך שיחזיר את סלברייט לידיים ישראליות.

מכירות ב-100 מדינות

בדצמבר האחרון נחשף בכלכליסט כי סאן קורפוריישן - שרכשה את החברה מפתח תקווה לפני כעשור תמורת 17 מיליון דולר בלבד - מנהלת מגעים למכירת נתח מהחברה, כנראה עד 50%, לפי שווי של 400 מיליון דולר. דובר החברה אמר אז בתגובה: "אנחנו לא למכירה".

בראיון עיתונאי שנערך לפני כשבוע טענו המנהלים המשותפים בחברה כי מדובר בשמועות. סלברייט מקפידה לשמור מזה שנים על חשאיות בנוגע לפעילות האסטרטגית שלה ושל בעלת החברה. המגעים למכירת נתח מהותי מהחברה התמקדו בעת הפרסום בדצמבר בבנק ההשקעות האוסטרלי מקווארי (MACQUARIE).

מגעים אלה היו קרובים לעסקה, אבל אז התחלפה מנכ"לית הבנק האוסטרלית שהובילה אותה, והמנכ"ל המחליף החליט לבצע בדיקה נוספת לגבי ההשפעה האפשרית של אחזקה בחברה שפעילותה חוקית אמנם, אבל גובלת בחדירה מסויימת לפרטיות. בסופו של דבר בשל חשש ליחסים מול הלקוחות שלה וביקורת מצידם, נסוג בנק ההשקעות האוסטרלי מהעסקה.

חיים שני צילום: עמית שעל

מקרה דומה זכור בעסקה שעליה חתמה "האחות הגדולה" של סלברייט, NSO, לפני יותר משנה, כשעמדה למכור 40% ממניותיה לקרן בלקסטון האמריקנית תמורת 400 מיליון דולר ולפי שווי של מיליארד דולר.

המו"מ נחשף בכלכליסט וארגוני זכויות אדם החלו להפגין מול משרדי בלקסטון ולשלוח מכתבי מחאה למנהלי הקרן בראשות סטיבן שוורצמן, וזו נסוגה מהעסקה.

סלברייט, שמעסיקה היום 700 עובדים בכעשר ערים ברחבי העולם, נוסדה בפתח תקווה ב-1999 בידי ירון ברץ, יובל אפללו ואבי יבלונקה. המוצר הראשון שלה שעמו השקיעו השלושה 50 אלף דולר היה מכשיר אזרחי שאִפשר להעביר מידע וקובצי מדיה מטלפון לטלפון, שירות שניתן היום בכל תחנת שירות של חברות הסלולר. החטיבה הזו נותרה בחברה עד לפני שנה כשנמכרה לקרן הבינלאומית ESW CAPITAL ב-18 מיליון דולר.

כשמכרו אותה לסאן ב-2007 היא היתה עדיין חברה קטנה שהעסיקה 35 עובדים והתמחתה בהעברת נתונים בין מכשירם סלולריים.

תחת הבעלות של סאן, החלה סלברייט להתמחות בתחום הפורנזיקה הדיגיטלית - חילוץ ראיות ממכשירים סלולריים - וזהו תחום הליבה שלה כיום. היא פיתחה יכולת לשחזר מידע מקיף ממכשירי הטלפון, לפענח במהירות מידע מוצפן, ולאתר את החומר הנדרש מתוך אלפי הודעות ותמונות.

תחת שרביט הניהול של כרמיל וסרבר, סלברייט מוכרת היום אמצעי פורנזיקה דיגיטלית מ־100 מדינות, ורושמת הכנסות של כ־160 מיליון דולר בשנה. לקוחותיה העיקריים הם גורמי שיטור, מודיעין, צבא ואבטחה, שהטכנולוגיה של החברה מאפשרת להם לשלוף ולנתח מידע ונתונים מאלפי דגמים של מכשירים ניידים. במעבדת החברה שמורים דגמים של כ־1000 מכשירים סלולריים, שמסייעים לחברה בעסקי הזיהוי הפלילי שלה.

סאן קורפוריישן היא חברה בורסאית הנסחרת ביפן ועל פי נתוניה סלברייט מחזיקה בנתח של 45% משוק הפורנזיקה הדיגיטלית של הטלפונים הניידים. כמעט בכל מדינה חקירות משטרה מתחילות עם שימוש במוצר שלה. עד לפני מספר שנים שאבה החברה את המידע וסידרה אותו כרונולוגית, אבל מאז הספיקה לפתח כלי עיבוד ואנליטיקה שמאפשרים לאתר בערימות הדאטה את החומרים הרלבנטיים.

סייבר הגנתי, בניגוד ל-NSO

סלברייט עלתה לכותרות ב־2016 כשיכולות הפריצה שלה סייעו לפתור סכסוך בין ה־FBI לבין חברת אפל. בעקבות פיגוע ירי בסן ברנרדינו שבקליפורניה, שבו נהרגו 14 איש, הגיש ה־FBI תביעה נגד אפל בדרישה שתפרוץ למכשיר האייפון של מבצע הפיגוע, שננעל בקוד סודי.

אלא שכעבור זמן־מה משך ה־FBI את התביעה, משום שהצליח לפרוץ למכשיר בלי עזרתה של אפל, בסיוע גוף חיצוני. פרסומים בעולם ייחסו את ההישג לסלברייט, והעלו את קרנה בענף, שכן מכשירי אפל נחשבים למוגנים במיוחד. עם זאת, החברה מעולם לא הגיבה לשרבוב שמה לפרשות כאלה.

בארץ עלתה החברה לכותרות כשהטכנולוגיה שלה סייעה לזיכוי הדרמטי של החשוד המרכזי ברצח בבר-נוער ב־2009 בתל אביב, בו נהרגו שני צעירים מירי של אלמוני. החברה הצליחה לשחזר הודעות מהטלפון הנייד של אחד המעורבים. הטכנולוגיה של סלברייט אמנם משמשת לחקירות משטרה ועוזרת לעשות סדר ולסייע במציאת הצדק באירועים פליליים, כמו סחר בני אדם בתאילנד, אבל גם מעוררת ביקורת בעולם.

כך למשל נכללה החברה ברשימה של עשר "החברות המרושעות" שמוכרות ל"משטרים רעים" שפרסם אתר וויקיליקס ב־2011. תחקיר של המגזין פורבס חשף השנה כי מכשירים של סלברייט נמכרים לכל דורש באיביי, למרות שהוא אמור להגיע רק לרשויות החוק. בחברה מדגישים לכל אורך הדרך כי הפעילות שלה היא אך ורק לצד גופי אכיפת החוק. הם טוענים כי בניגוד לחברות אחרות שפועלות בתחום הסייבר ההתקפי ומעוררות ביקורת, הם פועלים על פי החוק בלבד ויד ביד עם גופי האכיפה הרשמיים במדינות השונות.

חברה ישראלית מוכרת יותר בחלק האפור יותר של התחום היא NSO שהפעילות שלה היא בתחום הסייבר ההתקפי ולא ההגנתי, ואשר משתלטת מרחוק על טלפונים סלולריים. נגד NSO התקיימו מחאות על סיוע למשטרים שמדכאים זכויות אדם וארגונים מפוקפקים במכסיקו או בחצי האי ערב.

בעוד ש־NSO פועלת בתחום המודיעיני הרי שסלברייט פועלת בתחום שונה של פיצוח נתונים. בטכנולוגיה של NSO השליטה מוגבלת יותר מאשר השימוש בטכנולוגיה של סלברייט, ויתכן שהקרן של שני וליכטמן לקחה עובדה זו בחשבון כשהחליטו להיכנס להשקעה הגדולה. בסלברייט טוענים שינותק מגע עם גוף, גם משטרתי, שישתמש בטכנולוגיה שלה בניגוד לכללים. בשירותי סלברייט משתמשות גם חברות אזרחיות כמו אפל, שסלברייט מתמחה בפריצת מוצריה.

הכתובת היתה על הקיר?

מה הקפיץ את מניית הבעלים של סלברייט

מניית תאגיד סאן היפני, המחזיקה בסלברייט הישראלית, זינקה מאז 13 במאי ב־42% אל שווי שיא של 220 מיליון. הזינוק של השבועיים האחרונים מרשים, אך גם עשוי לאותת כי השמועה על מכירה צפויה של מניות סלברייט החלה לרחף בעולם וייתכן שאף בקרב משקיעים בישראל.

כשכלכליסט חשף לראשונה ב־28 בדצמבר את כוונתו של סאן למכור נתח או בעלות מלאה בסלברייט נסחרה מניית התאגיד היפני ב־412 ין בלבד. בארבעת ימי המסחר שלאחר מועד הפרסם זינקה מניית התאגיד ביותר מ־70% למחיר של 716 ין. המניה המשיכה לשייט בסביבת מחיר זו עד שחזרה לזנק באמצע חודש מאי, ועלתה ב־42% עד למחיר של 1,061 ין למניה נכון למועד סגירת המסחר אתמול.

אף שסאן מחזיקה במניות סלברייט היא אינה בשליטה מוחלטת. צמד המנכ"לים הישראלים של סלברייט מחזיקים במעמד מיוחד ובהשפעה לא מבוטלת בסוגיות אסטרטגיות בתאגיד היפני. בסאן היו שמחים למכור חלק מהמניות ולהיפגש במזומנים, אך המנהלים הישראלים סבורים שכדי להמשיך בצמיחה יש לבצע רכישות בתחומים סינרגיים לפעילות, מה שדחף בין היתר להשקעת הון נוסף.

סלברייט היא החברה המהותית ביותר מבין ארבע האחזקות השונות של סאן קורפ. למעשה, ביצועי החברה הישראלית מהווים 59% מהכנסות סאן, שהסתכמו ב־230 מיליון דולר בשנה ובהפסד של 9 מיליון דולר נכון לשנת הכספים האחרונה של התאגיד היפני, שהסתיימה בסוף מרץ האחרון. 34% נוספים מהכנסות סאן מיוחסים לעסקי בידור.

סלברייט סיימה את שנת הכספים האחרונה של סאן בהכנסות של 142 מיליון דולר, שמסמנים צמיחה שנתית של 20%. עם זאת, דו"חות סאן משקפים לחברה הישראלית רווחיות קטנה בלבד של 250 אלף דולר. הרווחיות התפעולית הפעילות גבוהה יותר ועומדת על 20% מההכנסות. אחזקה ישראלית נוספת של סאן היא בקסופט מקריית גת, שמפתחת מערכות לפיקוד ובקרה בשליחה סלולרית.