בני אדם, הדור הבא
ד"ר פול זר הוא מומחה לתנועה אנושית ולנויורלוגיה, פריק של אומנויות לחימה ומעריץ של באטמן. השילוב הזה הצמיח מחקר מקיף על גבולות הגוף האנושי, עם מסקנה אחת נחרצת: כמעט כל אחד יכול להיות גיבור־על
11:4316.04.09
הילדה שגדלה להיות זורה נולדה לפני 37 שנים בטקסס, ילדה רגילה בבית רגיל. אבל מגיל 5 היא חלמה שהיא מלכה לוחמת ששמה זורה, שיכולה לעוף ולירות ברקים מכפות ידיה. מה שנזנח אצל רוב הילדים עד גיל 12 נהפך אצלה למטרת חיים.
פול זר ופריטים מאוסף הבאטמן שלו ד"ר פול זר שולל את תחושת הכישלון הזאת, ונאחז בגיבור־על אחד שמשרטט את הגבולות שלנו אחרת - באטמן. "סוד קסמו של באטמן נובע כנראה מכך שהוא בסך הכל בן אדם כמוני וכמוך", אומר זר בראיון ל"כלכליסט". "רק דרך משטר אימונים מפרך וקפדני השיג ברוס וויין את המעמד של גיבור־על. כשחושבים על זה מגלים שהיתכנות של באטמן אפשרית, צריך רק שילוב של כמה גורמים שייצרו באטמן בשר ודם".
לפני כשלוש שנים היא נחשפה ב"This American Life", תוכנית הרדיו המופתית של איירה גלאס שאוספת סיפורים אמריקאיים יוצאי דופן. זורה סיפרה בתוכנית על הדרך שעבר החלום: "רשימת הכישורים שלי, שעליה התחלתי לעבוד כבר בגיל 10, כללה לימודי אלקטרוניקה, פיזיקה, כימיה, גלישה אווירית, טיס, טיפוס הרים, קורסי הישרדות, אומנויות לחימה, נהיגת מירוצים ונטרול פצצות", סיפרה זורה. "עברתי קורס טיפול בכלי נשק, קורס צלפים, ראפטינג, צלילה, תורת צמחי המרפא, החיאה, עזרה ראשונה, קשתות, ציד, בניית גוף, הטלת סכינים, רכיבה על פילים וגמלים ועוד".
עם הדבקות הזאת במשימה היא סיימה את התיכון בגיל 15 ואת הדוקטורט בגיאו־פוליטיקה בגיל 21. אבל מה למומחית לגיאו־פוליטיקה וליכולות שהעמיסה על 1.82 המטרים שלה? זורה חיפשה עבודה כאמזונה לוחמת, והתקבלה לחברה בינלאומית שמתמחה במבצעי שחרור חטופים, לוחמה בטרור והשבת אסירים נמלטים. היא לא הפסיקה להתאמן, רק שינתה קצת את תחומי המומחיות. "היום אני כבר עובדת עם רשימה שכוללת לימודי טניס, שירה, משחק וגולף", סיפרה. "אבל בשנים האחרונות היחס שלי לרשימות הולך ומשתנה והחלומות על זורה הולכים ומתמעטים. אולי אחרי הכל אני לא גיבורת־על".
המחקר שמותח את הגבולות
הסיפור על זורה, שמסתובב ברשת כבר כמה שנים, כנראה אמיתי לגמרי, והוא בכל זאת קצת הזוי. אנשים משונים שחיים חיי אקסטרים הם, בסופו של דבר, לא דוגמה לכלום. ובכל זאת, יש משהו בחלום על גיבורי־על שמשרטט שוב ושוב את גבולות הגוף האנושי. את הכישלון הנצחי שלנו להתהדר בראיית הרנטגן ויכולת התעופה של סופרמן, או בחוש העכביש והקורים הנורים של ספיידרמן.
פול זר ופריטים מאוסף הבאטמן שלו זר לא הסתפק בלחשוב על זה, ובילה את שלוש השנים האחרונות במחקר מקיף בנושא. הוא צלל למרחבי הקומיקס, סדרות הטלוויזיה והסרטים על איש העטלף והשווה אותו לממצאים בנויורלוגיה ובקינסיולוגיה (חקר התנועה האנושית) - תחומי עיסוקו כמנהל המרכז למחקר ביו־רפואי באוניברסיטת ויקטוריה בקולומביה הבריטית (קנדה) - ולשיטות שונות של אומנויות הלחימה, ההתמכרות שלו ב־30 השנים האחרונות. את ממצאי המחקר כינס בספר "Becoming Batman: The Possibility of A Superhero", שפורסם בשנה שעברה. המסקנה שלו ברורה: הגוף, המוח והנפש האנושיים מסוגלים להרכיב באטמן אמיתי, וגם באטוומן. רק שכמו בחייה של זורה המסתורית, אף אחד לא מבטיח שזה יהיה קל.
18 שנות אימוני פרך
הבסיס היציב ביותר לכל מה שבאטמן עושה הוא הגוף שלו. וכדי להניח את היסודות לבסיס הזה, זר מעריך שנדרשים אימונים של 18-15 שנה, שיתחילו בגיל מוקדם ויקיפו תחומים שונים, ובהם אומנויות לחימה, התעמלות מכשירים וקרקע, כדורגל ופוטבול. "אספקטים מסוימים של ענפי הספורט הללו ישרתו היטב את באטמן", מסביר זר. "הוא לא חייב להיות הטוב ביותר בכל תחום, למעט בתחום הבאטמניות; מספיק שהוא יהיה 9, אבל בכל מה שהוא עושה. האפקט המצטבר של הישג כזה בהרבה תחומים יהפוך אותו לאתלט האולטימטיבי, ויעניק לו סיבולת עצומה, תנועות מדויקות ומלאות כוח ומיומנות בצדדים רבים של אומנות לחימה ואקרובטיקה. אימון נכון צריך להיות ספציפי לתנועות היומיומיות שעליהן ייאלץ באטמן לחזור שוב ושוב".
החזרה האינסופית הזאת היא שתבדל את באטמן מכל אדם רגיל. כי כשחושבים על זה, הרי את מה שהוא עושה כמעט בכל קרב מישהו כבר עשה. היו אנשים שבעת מצוקה קיצונית הצליחו להרים מכונית במו ידיהם או לנצח דוב בידיים חשופות. אלא שאלו סיטואציות נקודתיות, ואילו באטמן נדרש להישגים כאלה כמעט מדי לילה. לפי זר, ההמשכיות הזאת, העקביות של הכוח, הן שמחייבות את האימונים הארוכים. "יש שלושה אספקטים לאימונים: יכולות פיזיות, אימוני מיומנות וניסיון. תקופה של 5-3 שנים תידרש כדי להגיע ליכולת פיזית מקסימלית, ועוד 12-6 שנים יידרשו כדי לחדד את המיומנויות באומנויות לחימה. לאחר מכן יזדקק באטמן לניסיון: עוד 8-6 שנים כדי להשיג את קור הרוח והחן שלהם הוא זקוק כדי לעמוד במשימת ההגנה על גותהם סיטי ועל עצמו".
איך הוא ייראה, בסוף המסע הזה?
"נתוני ההתחלה של באטמן בקומיקס הם גובה 1.82 מטר ומשקל של 83 ק"ג. לפי חישוביי, אחרי האימונים יהיה משקלו 95 ק"ג, מהם כ־18 ק"ג שרירים. חלק נוסף מהעלייה במשקל נובע מהתחזקות העצמות והתעבותן".
מוכה, עגום ומלא אגו
מה קורה לבן אדם שמבלה 18 שנה, מאז ילדותו המוקדמת, באימונים פיזיים מפרכים שרובם כוללים מכות? בדרך כלל לא יוצא ממנו אביר, אלא משהו הרבה יותר אפל. "הסכנה בכל הבעיטות והמכות הללו אינה רק פיזית", מודה זר, "אלא גם מנטלית. יש מחקרים שקושרים בין שיעורי דיכאון גבוהים בקרב שחקני פוטבול לכמות החבטות וזעזועי המוח שהם חווים. אולי זאת הסיבה שבאטמן טיפוס כה עגום ורציני, בייחוד אם אתה משלב את זה עם חיים ליליים".
איך אדם כזה יכול להתמודד עם הלחץ הפסיכולוגי והמנטלי שכרוך בחיים שבחר לעצמו?
"הוא צריך להאמין במה שהוא עושה. המערכת המוסרית שלו צריכה להתאים לתפקידו כמווסת של צדק וציד פושעים. אחד מכלי הנשק החזקים של באטמן הוא הפחד שהוא מעורר באויביו. זה נשק שמחזק אותו מבחינה פסיכולוגית, והוא יצטרך ללמוד להשתמש בו כמנגנון לחיזוק עצמי.
"מעבר לכך, ההכשרה הפיזית של מי שירצה להיות באטמן תכין אותו גם מנטלית. הוא יתרגל ללכת דרך ארוכה, וישתמש בהכשרה שלו בתורת הסמוראים כדי להיות ממוקד במטרה בלי לפחד מהמוות. אומנות לחימה מכשירה את הלוחם גם מבפנים, וכך גם אימוני ספורט מקצועניים. כך שאין באטמן בלי ביטחון עצמי עצום, וזה יגיע עם ההכשרה.
"מתחום אימון הספורט אנחנו מכירים גם את המונח 'U הפוכה', הקושר בין עומס גופני לעומס מנטלי גבוה - ככל שהלחץ עולה גם התפקוד הפיזי עולה, עד שיא מסוים שבו שניהם נשברים בצורה קיצונית. לבאטמן, בעקבות ההכשרה והאימונים, יהיה U הפוך גבוה משל אחרים, ואולי זה אפילו סוד כוחו".
הכישורים המנטליים של גיבור־העל אינם מסתכמים בהיבט הפאסיבי, ביכולת לשאת לחצים. באטמן ממשי חייב להיות זריז מחשבה, חד, מבריק, עם חוש בילוש מפותח. טקטיקן מזהיר, שממהר לקרוא את המציאות, לנתח אותה ולהגיב בהתאם. וגם אסטרטג מרשים, שרואה את התמונה המלאה ומתכנן צעדיו קדימה. נסו לדמיין ראש שמשלב את יכולותיהם של גארי קספרוב, זינאדין זידאן, לארי בירד וברוס לי. גם המיומנות האלה יכולות, בחלקן, לצמוח משנים של ניסיון. והמדע, על פי זר, כבר הוכיח את זה.
קרבות אפשריים וקריירה מסובכת
המערכת המוסרית של באטמן אולי מבטיחה חוסן, אבל גם מזמינה צרות. גיבור־העל הרי לעולם לא ישתמש בנשק חם, לא משנה כמה מרושעים אויביו, ולעולם לא יהרוג אותם. כי מה הבעיה להיות גיבור־על עם נשק קטלני? החוכמה היא לעשות את זה נקי. איך זה אפשרי? "כשמעריכים כמה אדם יכול לבעוט ולהכות בשנייה, מבינים שהמקסימום הוא להתמודד עם 6-5 תוקפים במקביל", אומר זר. "זה לא אומר שבאטמן יוכל להתמודד עם כמות כזו של תוקפים, אבל ברוב המקרים הוא פשוט לא יצטרך - ריבוי תוקפים לרוב מקשה עליהם לתקוף, הם יפריעו אחד לשני. כך שבפועל באטמן יצטרך להתמודד אתם רק בזוגות".
ואז המשימה נהפכת לאפשרית. חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה מצאו כי הכוח שמתאגרף עילית יכול לייצר במכה אחת שווה ל־400 ק"ג במהירות של 52 קמ"ש. באטמן, מן הסתם, יוכל להגיע לרמות מכה כאלו, ואז "אתה לא צריך יותר ממהלומה אחת כדי לשתק יריב אחד, במיוחד בהתחשב בעובדה שיריב לא מיומן מייצר בממוצע רק עשירית מהכוח שמייצר אגרוף מקצועי".
ובכל זאת, התמונה מסתבכת. הרי השלם במתקפה משולבת של כמה יריבים עולה על סך חלקיה, כפי שקובע חוק לנקסטר. פרדריק לנקסטר, מהנדס ומתמטיקאי אנגלי שחקר את קרבות מלחמת העולם השנייה, הוכיח כי הכוח של התוקפים במתקפה משולבת אינו סך הכוחות שלהם, אלא ריבוע מספרים; הכוח של חמישה תוקפים, למשל, שווה לכוחם של 25 תוקפים. כאן חוזרות לתמונה היכולות הטקטיקות והאסטרטגיות החדות של הבאטמן שלנו: לפי זר, ולפי כל מצביא דגול בהיסטוריה, מהצרה הזאת אפשר לצאת רק אם אתה בוחר בחוכמה את הקרבות שלך ואת מיקומם.
החדות הזאת של באטמן היא אחד מכוחותיו הגדולים, אבל היא עריצה. כל אדם שירצה להיות באטמן חייב להיות עבד ליכולות הריכוז הגבוהות שלו, בייחוד לנוכח העובדה שהוא ייאלץ להפעיל אותן בלילה. לפי זר, אחד מתנאי הבסיס הוא שנת יום איכותית. "חסך בשינה מבחינת באטמן פירושו קץ הקריירה", אומר זר, "ישנם עשרות מחקרים התומכים בקשר בין חסך כזה לבין תהליך קבלת החלטות הדומה לזה אצל שיכורים". ולא, אנחנו לא רוצים את הגיבור שלנו שיכור.
כאן החיים של הבאטמן העתידי מתחילים להסתבך. הוא זקוק להון אדיר כדי לתחזק את הפעילות שלו, אבל אינו יכול לעבוד לאורך היום, גם לא בתחזוק האימפריה המשפחתית, כמו הבאטמן הבדיוני. הוא אמור לשמור את הפעילות הלילית שלו בסוד, מה שאומר שהוא לא יכול להיעלם באופן מוחלט לאורך כל הימים. חשבו רגע על הבאטמן הקולנועי שאתם מכירים. מתי ראיתם אותו משלים שעות שינה? או אוכל מנת פסטה מפלצתית כדי לעמוד בדרישות הגוף שלו ל־4,000 קלוריות ביום, לפי הממצאים של זר?
תחנת כוח מרחפת
ואמנם, כל נדבך שמוסיף זר למשוואה ליצירת באטמן מצמצם את האפשרויות לקיומו של באטמן כזה. כמה קלושים הסיכויים לעשות את זה בכל זאת? קחו את הסיכוי להפוך למיליארדר, תכפילו אותו בסיכוי להיות אתלט מצטיין, בסיכוי לשרוד את האימונים ללא פציעה משתקת ובסיכוי להצליח לחיות על קו הגבול בלי להיחשף. גם הקידמה הטכנולוגית לא בהכרח מגבירה את הסיכויים, לפי זר. "באטמן עם מספיק כסף וגישה יכול לעשות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי להשיג יתרון מסיבי על יריביו, אבל הטכנולוגיה לא שווה כלום בלי אימונים. כל הגאדג'טים שבעולם לא יוציאו אותו מצרות, רק היכולות הפיזיות והמנטליות שלו".
ובכל זאת? הגלימה, החליפה?
"כדי לרחף, באטמן יצטרך לשלוט בספורט אקסטרים כמו צניחה חופשית, בשילוב טכנולוגיה מתקדמת. כבר נעשו ניסויים מוצלחים בחליפה מכונפת, כך שקפיצה מגג בניין יכולה לגרום לבאטמן לרחף. הגלימה שלו - שמסוגלת להתקשות ולהפוך למעין דאון כשזרם חשמלי עובר בה - היא המצאה הוליוודית, אבל בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות בחומרים דומים. למשל, נוזל magnetorheological. הוא מתנהג כנוזל עד ששדה מגנטי מופעל עליו, ואז הוא מתנהג כמוצק. באטמן יכול ללמוד להשתמש בו כגלימה.
"כך גם בעניין החליפה. אם, למשל, היא תהיה עשויה מהאריג שמפתחים כיום במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, צרותיו יצטמצמו. מדובר באריג שעשוי מסיבי קוולאר של דופונט, עם ננוטכנולוגיה שעושה שימוש באבץ חמצני כדי לרתום אנרגיה מכל תנועה של האריג. זה אומר שבאטמן יהיה לא רק מוגן בפני כדורים ומהלומות, אלא גם ישתמש בתנועה שלו ושל יריביו כדי לייצר כוח חשמלי, מעין תחנת כוח קטנה ומהלכת. יש לזה המון יישומים".
הטרגדיה של הגיבור האנושי
מהם באמת היישומים של כל העניין הזה? מה כוחו הפרקטי של המחקר המקיף שמכונס ב"להיהפך לבאטמן"?
כן, זה נראה כמו בדיחה. לא חסרים פריקים של קומיקס שכבר פרסמו מדריכים לגיבורי־על. אבל איש לא עשה זאת באמצעות הכלים המדעיים והניסיון בלחימה העומדים לרשותו של זר. ומבחינתו הספר נכתב בשירות המדע, לא בשירות קהילת חובבי באטמן. "החלטתי לכתוב על סיטואציה שבה הגוף מגיב לאימון, כשאני עושה שימוש בבאטמן כמטפורה לביצוע אולטימטיבי בגוף", הוא מסביר את המוטיבציה. "בזמן התחקיר והכתיבה פשוט הבנתי שאכן קיימת אפשרות ריאלית לקיומו של גיבור־על אנושי עם יכולות דומות לאלו של באטמן. לכן חשבתי שיהיה מעניין לחקור ולבחון את הרקע המדעי של היתכנות כזאת, ובחלק מהמקרים לערער עליה. האפשרות קיימת ואפשר להוכיח אותה מדעית, אבל היא עדיין בגדר אפשרות בעלת סבירות מסוימת, לא גבוהה במיוחד".
האם כדאי לנו לנסות להשתמש בממצאים שלך ובטכנולוגיות החדישות כדי באמת ליצור באטמנים?
"לא בטוח. זה כמובן מסקרן אותי לראות באטמן אמיתי בפעולה, אבל כדי ליצור גיבור־על נדרשים הרבה זמן והמון תשומת לב. הנקודה שלי היא שלנו כבני אדם יש פוטנציאל עצום שאנחנו מסוגלים להתחבר אליו על פי צורך או רצון. מה שחשוב הוא שאנחנו מבינים היום יותר מתמיד איך הגוף שלנו עובד ומגיב לאימון. אנשים מתחברים לספר כי הם מוצאים בו את המדע שעוסק באחד מאייקוני הפופ הגדולים שיש - באטמן. נדמה לי שאנחנו לא צריכים להשתמש בידע הזה כדי ליצור סופר אנשים, אלא לגייס אותו כדי להפוך לטובים ביותר שאנחנו יכולים להיות. אם על הדרך מישהו יהיה מסוגל לעשות את מה שבאטמן עושה, אז למה לא".
למה לא, באמת? אולי כי לא פשוט לבלות שנים במסע שסופו בדידות, חיי סוד, מאמץ פיזי אדיר, עומס מנטלי כביר, דיכאון ודי הרבה אנשים שיחכו לנו מעבר לפינה? ומה יעשו אלה שרוצים להיות הג'וקר, או אלה שרוצות להיות אשת החתול? מיריביו של באטמן, מתברר, נדרש הרבה פחות. כדי להיות רשע אין שום צורך למתוח את גבולות הגוף והנפש האנושיים; אולי צריך רק לחזור לבסיס שלנו. זר שוקע בהרהורים כשהוא חושב על הקשר בין יכולותיו של באטמן למין האנושי: "גיבורים אמיתיים בעיניי הם אנשים שלא מפחדים להגן על אחרים ועל עקרונות מסוימים, למרות המחיר. למשל, שוטרים וכבאים, שיודעים שהם עלולים להיפגע ואף למות ועדיין בוחרים לעשות את מה שהם עושים.
"מה שמצחיק הוא שעל פי ההגדרה הזו רוב גיבורי־העל למעשה אינם גיבורים - סופרמן, ספיידרמן, וונדר וומן; כולם כמעט בלתי פגיעים, ולכן למעשה אינם מסכנים כלל את חייהם. באטמן אנושי ופגיע, ובכל זאת נלחם. הוא לא גיבור־על, כי גיבורי־העל שלנו מושלמים, בלתי פגיעים. כך אנחנו אוהבים אותם. את בני האדם, לעומת זאת, אנחנו אוהבים באיזשהו שלב לצלוב. נראה לי שמי שירצה להפוך באמת לבאטמן, יצטרך גם להתמודד עם העובדה הלא נעימה הזו".
ובכל זאת, אם היית בוחר להיות גיבור־על, מי היית בוחר להיות?
"אני אוהב להיות איש משפחה יותר מדי מכדי להפוך לגיבור־על. אם היה סופר־איש משפחה זה מה שהייתי רוצה להיות, אלא שאני לא בטוח מה חובותיו של גיבור־על כזה".
