הכלכלה הפלסטינית: הנדידה לירדן

בימים אלו, לקראת סיום שנת הלימודים, עומדים בוגרי בתי הספר התיכוניים הפלסטינים לצאת להמשך הדרך. בלי שירות צבאי, בלי נסיעות להודו ולדרום אמריקה, נערכים בני ה־18 ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. אחרי קבלת תוצאות בחינות התווג'יהי (מתכונת בחינות הבגרות הנהוגה בעולם הערבי), הצעירים

משבר ההשכלה בשטחים: רמה נמוכה, תקציבים נמוכים

בגדה ובעזה יש 11 מוסדות להשכלה גבוהה; הגדולים הם המכללה האמריקאית בג'נין, אוניברסיטאות א־נג'אח בשכם, ביר זית, אל־קודס ובית לחם, שתי מכללות בחברון ושלוש בעזה. לאלה יש להוסיף את אוניברסיטת אל־קודס הפתוחה, ושורה של מכללות קהילתיות. הביקוש ללימודים הגבוהים גובר - תנאי הסף לקבלה עלו מציון תווג'יהי ממוצע של 60 לציון ממוצע של 70. וכן, אלו עדיין ציונים נמוכים, שכן הרמה במוסדות הלימוד המקומיים נמוכה למדי.

כמו בישראל, גם ברשות המשבר בהשכלה הגבוהה הוא עניין קבוע. אין תקציבים, הסיוע של אש"ף והממשלה הצטמצם, התרומות הצטמקו, והמוסדות בשטחים נאלצים לממן כ־80% מהתקציב שלהן משכר הלימוד. והשכר הזה אינו גבוה; במקצועות ההומניים - שאותם לומדים כ־80% מ־100 אלף הסטודנטים בשטחים (לא כולל 60 אלף תלמידי האוניברסיטה הפתוחה) - הוא עומד על כ־7,000 שקל לשנה בממוצע. במצב הכלכלי בגדה וברצועה, את שכר הלימוד הזה אי אפשר להעלות, והמוסדות כורעים תחת העול. בהתאם, גם משכורת המרצים עלובות, כ־1,500 דולר לחודש.

בריחת המוחות של ערביי ישראל: לא מתקבלים בארץ

ובכל זאת, יש מי שיש להם כסף. המשפחות החזקות והאמידות - ראשי אש"ף ופתח, חברי פרלמנט וממשלה, אנשי עסקים - שולחות את בניהן ללמוד בחו"ל. רובם נוסעים לארצות הברית ולמערב אירופה, אחרים למזרח אירופה ומדינות ערב. מבין אלו, ירדן היא היעד המבוקש - ולא רק אצל הפלסטינים.

סקר שנעשה לאחרונה בישראל גילה כי אלפי צעירים ערבים ישראלים למדו בשנים האחרונות באוניברסיטאות בירדן. על פי הסקר, שביצעו ד"ר חאלד עראר וד"ר קוסאי חאג' יחיא, ב־1998 למדו בירדן כמאה ערבים מישראל; ב־2005 הם כבר היו יותר מ־2,000, ובשנה הנוכחית עומד מספרם על כ־5,000.

המגמה הזאת מצביעה על כך שירדן החליפה את היעדים הקודמים של הסטודנטים הערבים ישראלים - מזרח אירופה (בעיקר לפני נפילת מסך הברזל, אז נעזרו בקשרים ובמלגות של המפלגה הקומוניסטית) ובהמשך גם גרמניה ואיטליה.

רמת הלימודים בממלכה ההאשמית סבירה, ומעניקה לסטודנטים כלים מקצועיים טובים - ובאנגלית. סטודנט לרפואה שפגשתי לאחרונה במעבר לירדן סיפר לי שכל מכריו שסיימו ללמוד רפואה בירדן עברו בקלות את בחינות ההסמכה של משרד הבריאות בישראל. שכר הלימוד בירדן אמנם יקר, כ־20 אלף שקל לשנה, ואולם ההוצאות האחרות נמוכות.

מבחינת הערבים ישראלים, שלעתים מתקשים להתקבל לאוניברסיטאות ישראליות, מדובר בפתרון קרוב, זמין ונוח. הבעיה שלהם מחמירה, באופן טבעי, כשהם מעוניינים ללמוד מקצועות מבוקשים - רפואה ורפואת שיניים, סיעוד, רוקחות, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, אופטומטריה ורנטגנאות. ואלו אמנם המקצועות הנלמדים בירדן, כשהמוביל הוא רוקחות, שאותו לומדים 2,500 מבין הערבים ישראלים בירדן.