עכשיו התור שלהם

ציון קינן צילום: סיון פרג'

בין הפטיש לסדן - ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים

בצד אחד עומד נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בחליפה מחויטת. בצד השני ניצבת בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון בחליפת עסקים. זהו אינו הדו־קרב הסופי בין השניים, סטייל "הטוב, הרע והמכוער", אלא שני האנשים שמסמנים את הקצוות שביניהם יפעל ציון קינן בשנתו הראשונה כמנכ"ל בנק הפועלים.

לאורך השנים נבנו בין קינן לבין אריסון יחסי אמון, ואריסון היתה אף זו ששכנעה את קינן להישאר בבנק כששקל בעבר הצעה להתמנות למנכ"ל בזק. עם זאת, ככל שהמצב הכלכלי בעולם ובישראל ישתפר, עשויה אריסון לדרוש מקינן להציב לבנק יעדים שאפתניים יותר ויותר של תשואה להון. קינן עלול להיקלע למצב שבו הוא נמצא בין הפטיש (אריסון) שדורש תשואות גבוהות להון, לבין הסדן (בנק ישראל) שמבחינתו מערכת הבנקאות אחרי המשבר נכנסה לעידן חדש, שמרני בהרבה, שבו תשואות דו־ספרתיות גבוהות יהיו נדירות ביותר.

מה דעתך על מניית פועלים:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הפעולה הראשונה של קינן כמנכ"ל היתה הכרזה על סבב מינויים בצמרת הבנק, שבמסגרתו מונה שמעון גל מבנק מזרחי־טפחות למנהל החטיבה העסקית ולילך אשר־טופילסקי קודמה לתפקיד ראש החטיבה הקמעונאית. קינן מינה גם מנהלת חדשה לחטיבת משאבי אנוש - אפרת יעבץ. נושא מעניין שייבחן בשנה הקרובה הוא האם יעבץ וקינן, המתמחה במשאבי אנוש, יצליחו להגיע עם העובדים להסכמה על קיצוצי שכר. על פיטורי עובדים אף אחד לא מדבר בבנק, לאחר הצלקת שהותירה פרשת הפיטורים ב־2002–2003. "זו היתה התקופה הקשה בחיי", סיפר בעבר קינן למקורביו בבנק.

כך או כך, קינן יוצא למסלול לא פשוט, ומספר לא קטן של משוכות לפניו. יותר מ־35 שנה אחרי שהיה אלוף התיכונים בקפיצה לגובה, נראה שהמנכ"ל החדש של הפועלים יצטרך לשוב ולהפגין את כישורי הניתור שלו.

טל רז צילום: אוראל כהן

יוצא לריצת חייו - טל רז, מנכ"ל כלל פיננסים

טל רז, מדריך לספינינג וטריאתלוניסט מושבע, צפוי לצאת החודש לאחת הריצות החשובות בחייו. סמנכ"ל הכספים המוכשר של סלקום ייכנס לתפקיד מנכ"ל בית ההשקעות כלל פיננסים כאשר כל העיניים מופנות אליו: מצד אחד אלו של נוחי דנקנר, יו"ר ובעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, ומצד שני עובדי החברה, שמצפים לשינוי וגם קצת חוששים ממנו.

רז רגיל לטפל בדו"חות כספיים, אולם כעת הוא הולך להיות זה שישלם את המחיר על המספרים בהם. אם הוא יצליח להעביר את בית ההשקעות לרווחיות לאורך זמן, התפקיד עשוי להיות מפנה בחייו.

רז נחשב למנהל מוצלח - אך חסר ניסיון בכל מה שקשור לעולם בתי ההשקעות. זהו חיסרון שעשוי להתברר כיתרון: מצד אחד, הוא יצטרך להסתדר עכשיו לא רק בין מתחרים שרובם גדלו יחדיו בשוק ההון יחדיו ומכירים זה את זה שנים, אלא גם עם מנהלים ותיקים בכלל פיננסים, ביניהם הוא עלול להיות אאוטסיידר. מנגד, כאדם חיצוני, שלא מגיע מהארגון, הוא עשוי לטפל בבעיות שאחרים התקשו לטפל בהן עד עכשיו. הוא יבחן את המוצרים והאנשים ללא דעה קדומה או היכרות מוקדמת, והצפי הוא שיבצע פיטורים ופעולות לקיצוץ בהוצאות, חלקן גם בשכבות ההנהלה.

במקביל, רז יצטרך גם לזכות באמון העובדים, ולהתמודד עם ירידת המוטיבציה בקרב רבים מהם. בימים אלה התחושה במסדרונות בית ההשקעות קשה, לאחר תקופה לא טובה שכללה הפסדים ופדיונות גבוהים מהממוצע בתעשייה. רז, שרגיל להחדיר מוטיבציה במשתתפי שיעורי הספינינג שהוא מעביר בהולמס פלייס, יצטרך להחדיר לא מעט מוטיבציה בקרב העובדים, אך אם במקביל הוא יבצע פיטורים - המשימה עשויה להיות קשה במיוחד.

גדי לסין צילום: סיון פרג'

האתגר מחכה בחוץ - גדי לסין, מנכ"ל שטראוס

גדי לסין, מנכ"ל קבוצת שטראוס הטרי, לא רק נבחר בגיל 42 להוביל את קבוצת המזון השנייה בגדולה בישראל - הוא התיישב על כיסא מרופד היטב, גם מלמעלה וגם מלמטה.

בין לסין ובין עופרה שטראוס, היו"ר הדומיננטית של הקבוצה, יש מערכת יחסים חמה וארוכת שנים, ובשוק מספרים שהיא זו שלחצה למינויו. מלמטה, בתוך הארגון, הוא זוכה לאהדה ולפרגון, כמי שנחשב מנהיג ואיש חברותי ופתוח.

האתגר של לסין, אם כך, לא טמון בתוך החברה, אלא דווקא מחוצה לה - עליו לזכות בהכרה מבחוץ, ובראש ובראשונה משוק ההון. בשוק היו בטוחים שאבי בן אסייאג, המשנה למנכ"ל ומי שניהל את הקשר עם האנליסטים, ימונה למנכ"ל, והופתעו לגלות שלסין הוא זה שיאחוז במושכות. עד אז הכירו את לסין בעיקר מדו"חות שטראוס ישראל שבראשה עמד, אלא שאלה הראו חולשה במכירות, למרות השיפור ברווח. אחרי החגים יתחיל לסין בסבב פגישות אישיות עם אנליסטים וינסה להוכיח שגם אם הוא לא רואה חשבון כמו קודמו, הוא איש חזון שיכול לקחת את החברה קדימה.

את ענף המזון מובילים אותם אנשים שנים ארוכות, יש ביניהם קשרי חברות והערכה, ולסין מבחינתם הוא הילד החדש והצעיר בשכונה, גם אם הוא נמצא במשחק כבר שנים רבות. לסין כל הזמן שומע כמה הוא צעיר - "ילד פלא" לפי המחמיאים, "צעיר מדי" לפי המפרגנים פחות. לסין אולי נראה טוב, רהוט, ייצוגי ויודע לדבר, אבל את הלגיטימציה האמיתית הוא ישיג כשיהיה חתום על עסקאות משמעותיות ועל דו"חות טובים. גם קודמו בתפקיד, ארז ויגודמן, לקח את ההגה של הקבוצה לידיו באותו גיל בדיוק, והשכיל לפתח את הקבוצה ולהפוך לאוטוריטה בכל הקשור לשוק המזון. על לסין יהיה לעמוד ברף שהציב לו ויגודמן, ואף לנסות ולהתעלות מעליו.

אריק שור צילום: אוראל כהן

העיקר שזהבית תחייך - אריק שור, מנכ"ל תנובה

האתגר הגדול של אריק שור, מנכ"ל תנובה הנכנס, טמון בגורם האנושי. שור התמנה לראש הקבוצה בשעה שהאיש הכי ותיק בהנהלה עובד בה פחות משנתיים. הוא נכנס לתפקיד כשאין תחתיו סמנכ"ל כספים, סמנכ"ל פיתוח עסקי או סמנכ"ל משאבי אנוש. מצד אחד מדובר ביתרון גדול - הוא יוכל לאייש את התפקידים באנשים משלו. מצד שני - מדובר באתגר ענק.

תחת הבעלות החדשה של קבוצת אייפקס־שמיר תנובה אולי הצליחה לשפר את הרווח ואפילו לחלק דיבידנד, אבל היא לא הצליחה לייצב את השורות, לא כלפי חוץ ולא כלפי פנים. העובדים טענו שנוצר ריחוק בינם לבין ההנהלה; המנהלים, גם מהגברדיה הישנה וגם החדשים, לא מצאו את עצמם; וסיפורים על חיכוכים בין היו"ר זהבית כהן למנכ"ל הקודם ליעד כהן דלפו לתקשורת ללא הרף.

שור יצטרך לבנות הנהלה יציבה, ליצור שקט פנימי לאחר שנים של מהומה ולהחזיר את אמון העובדים במערכת. זה לא יהיה פשוט. העובדים, במיוחד אלה בתשלובת החלב, היו רגילים לליעד כהן, שהכיר אותם בשמם שנים רבות. כהן הכיר את תחום החלב מכל כיוון אפשרי, ואילו שור צריך ללמוד אותו. שור יצטרך ליצור הנהלה שתדע להצעיד את תנובה קדימה, אל עבר האקזיט הנכסף של הבעלים, שלא מעוניינים להחזיק בקונצרן שנים ארוכות. הוא יצטרך לזגזג בין האינטרסים של הטווח הארוך ואלו של הטווח הקצר, שעשויים לא פעם להתנגש.

אתגר נוסף, שבו נראה שהוא עומד בינתיים בהצלחה, הוא להסתדר עם זהבית כהן הדומיננטית. נראה ששור, שהתמודד עם בוסים מעורבים עוד כשהיה מנכ"ל חוגלה־קימברלי, הצליח עד כה לרצות את כהן ולעבוד איתה בשיתוף פעולה. במסדרונות תנובה, בכל אופן, מספרי שמאז שהוא נכנס לתפקידו - כהן מחייכת.

מישל סיבוני

להסתדר עם המבורגר - מישל סיבוני, מנכ"ל הראל ביטוח

מישל סיבוני, שנכנס לנעליו של מנכ"ל הראל ביטוח הפורש מוטי רוזן, לא ישב במשרדו שבמתחם הבורסה ברמת גן והמתין בציפייה לתפקיד המכובד. למעשה, סיבוני חיבב מאוד את תפקידו כמשנה למנכ"ל וראש חטיבת החיסכון ארוך הטווח. אבל כשאיש כמו יאיר המבורגר, יו"ר קבוצת הראל ובעל השליטה, קורא אותך לדגל - המילה "לא" נעלמת מהלקסיקון.

סיבוני (50) ידוע כאיש חם ונעים הליכות, פתוח ולבבי, בניגוד לתדמית הקרה משהו שהודבקה לרוזן.

אם צריך לסמן את האתגר המשמעותי ביותר העומד בפני סיבוני, הוא אינו טמון דווקא בהיבט המקצועי. הראל היא בסך הכל חברה מצוינת, שמספקת תחרות איתנה לחברות בענף ושולטת ביד רמה על ענף ביטוחי הבריאות - למרות שגם בה, כמו בכל חברה, יש תחומים הטעונים שיפור.

האתגר האמיתי של סיבוני הוא בהתמודדות עם יו"ר ובעל שליטה דומיננטי כמו יאיר המבורגר, אתגר ששחק את קודמו בתפקיד 13 שנה, עד שקצה נפשו. המבורגר, שהוריו ייסדו את החברה, ידוע כיו"ר שמאוד בקיא ומעורב בנבכי התנהלות החברה, ואינו שש לתת למנכ"ל שלו יד חופשית מוחלטת. רוזן, שידוע כמנהל מבריק וחד תפיסה, הקפיד לשמור על פרופיל נמוך בהתנהלותו מול המבורגר, עד שנמאס לו.

על פניו, השילוב בין סיבוני ובין המבורגר הדומיננטי יכול להתברר כמצוין, שכן נראה שסיבוני יעדיף שלא להגיע לחיכוכים וייתן להמבורגר למשוך בחוטים. קודמו של סיבוני בתפקיד הוכיח שעד שמגיעים מים עד נפש עובר הרבה זמן, מה גם שהמבורגר אינו צעיר (63), וייתכן שביום מן הימים יוותר על האחיזה החזקה במושכות החברה.

אייל לפידות צילום: אבי ולדמן

האיש שבא לעשות סדר - אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס

בראשית ינואר השנה הודיע יהלי שפי, אז מנכ"ל חברת הביטוח הפניקס, על פרישתו. הודעת הפרישה לא היתה מפתיעה לאור חילוקי הדעות בין שפי לבעל השליטה בהפניקס, יצחק תשובה. תשובה נדרש למצוא מנהיג מחליף לזרוע הפיננסית של עסקיו - ומהר. אייל לפידות (44), אז מנכ"ל דלק ישראל, נחשב מנכ"ל צעיר ומוכשר שהוביל את דלק ישראל להנפקה ולרווחיות. נוסף על כך, הוא הגיע עם רקע בעסקי הביטוח, לאחר שכיהן כמנכ"ל ביטוח ישיר במשך ארבע שנים, והביא את החברה לרווחי שיא ב־2004.

הפניקס, עם עזיבתו של שפי, היתה חברה מדממת. היא נתפסה כחברה עם בזבזנות תפעולית ובעלת שדרה ניהולית לא יציבה. לפידות לא מיהר להשיב בחיוב להצעה של תשובה, הגם שהוא ידוע כאחד האנשים הקרובים אליו ביותר. אין ספק שהפניקס היא אתגר לא פשוט, ותשובה הצליח לפתות את לפידות גם באמצעות מענק אופציות שמן, עד שנעתר.

הפניקס היא חברה טובה ביסודה, בעלת פוטנציאל ותשתית - אך דרושים בה סדר, התייעלות, קיצוץ בהוצאות, ייצוב שדרת הניהול ובניית מערך השקעות כמעט מבראשית. לפידות, רואה חשבון בהשכלתו, ידוע ביכולותיו לקצץ בשומנים. מיד לאחר שנכנס לתפקיד ביוני האחרון הוא כבר החל לבצע קיצוצים בעלויות ולגייס יועצים במטרה להרים את מערך ההשקעות של הקבוצה.

להרים את הפניקס המדשדשת אינו מהלך שניתן לעשות ביום או אפילו בשנה. לפידות, כאמור, כבר החל לעבוד: הוא מינה את שמעון קלמן למספר שתיים שלו, ושכר חברת ייעוץ שתסייע באיחוד מערך סוכנויות הביטוח של החברה לגוף אחד. מעניין יהיה לראות אם לפידות יצליח לשפר את מערך ההשקעות של הקבוצה, ולהביא לכך שלקוחותיה ירגישו שוב שכספם נמצא בידיים בטוחות.

השתתפו בהכנת הכתבה: תומר זלצר, הדר רז, גלי ברגר ורחלי בינדמן

לעמוד אנשי השנה של כלכליסט - לחצו כאן