הכלכלה הפלסטינית: רוצים לישראל

בשנים האחרונות, 12 אלף פלסטינים ממזרח ירושלים פנו למשרד הפנים וקיבלו אזרחות ישראלית. "ברור לנו שהתופעה נמצאת בעלייה", אמרה לי בשבוע שעבר דוברת משרד הפנים. בשנה שעברה עמד מספר הפניות על כאלף בלבד.

בשיחות עם פלסטינים בעיר מתברר שנסיבות כלכליות הן שהובילו לתופעה, שלא זכתה עד כה לפרסום. לכאורה, 12 אלף הוא מספר נמוך לאור העובדה שבמזרח ירושלים מתגוררים כ־270 אלף פלסטינים, אבל במבט מקיף יותר אין ספק שזוהי תופעה דרמטית ומרתקת מבחינה כלכלית, חברתית ופוליטית. עד לפני שנים אחדות פלסטינים ירושלמים התביישו ואף פחדו להתאזרח - בתקופה האחרונה הפחד והבושה חלפו. "אנשים אפילו מתגאים בכך", אמר לי חבר עיתונאי ממזרח העיר.

תושבי הקבע והאיום הדמוגרפי

ערביי ירושלים נמצאים במעמד של "תושב קבע". זאת בניגוד לערבים ששהו בתחומי ישראל אחרי מלחמת העצמאות וקיבלו מיד עם הקמת המדינה אזרחות מלאה. כאשר סופחה מזרח ירושלים לישראל ב־1967 שררה בארץ חרדה מ"האיום הדמוגרפי", ולכן החליטה הממשלה שלא לתת לערביי העיר אזרחות מלאה, אלא לזכותם במעמד של "תושב קבע".

תושבי קבע נושאים תעודת זהות ישראלית (בצבע כחול) והם שונים מאזרח רגיל בכך שאינם רשאים לקבל דרכון ישראלי, ואינם זכאים לבחור לכנסת. העובדה שאינם יכולים לבחור לכנסת לא הציקה מעולם לערביי ירושלים, מה גם שהם רשאים לבחור ולהיבחר למוסדות הרשות הפלסטינית. גם עניין הדרכון לא הטריד אותם במיוחד מפני שהם יכולים לקבל במשרד הפנים תעודה מסע (לסה פסה) שהיא מעין דרכון ישראלי זמני.

כפר סילוואן. מצוקת נדל"ן חריפה במזרח ירושלים צילום: עמית שאבי

המגרעת הגדולה של "תושב קבע" היא שאפשר לאבד את תעודת הזהות הכחולה (כלומר את הזכות לתושבות) אם התושב נעדר מהעיר לזמן ממושך. במשך שנים ארוכות לא היו כלל פניות של פלסטינים ירושלמים לקבלת אזרחות. פנייה כזאת נחשבה בגידה. המופתי של ירושלים אף הוציא פסק הלכה שהדבר אסור על פי האסלאם, ושליחים של הרשות הפלסטינית איימו על כל מי שהגיש בקשה להתאזרחות.

נוסף על כך, תהליך ההתאזרחות הוא משימה קשה לפלסטינים, שהיא נמשכת לפעמים קרוב לשנתיים. במזרח ירושלים אין לאיש ספק שאם התהליך היה פשוט יותר, ללא עיכובים ודרישות מחמירות - מספר המתאזרחים היה מגיע לעשרות אלפים.

נדל"ן, לא פוליטיקה

הסיבה העיקרית לגידול בבקשות ההתאזרחות היא מצוקת המגורים במזרח העיר. בשכונות הערביות אין כמעט היצע של דירות, ומאז בנייתה של גדר ההפרדה היתה נהירה של פלסטינים בעלי תעודות ירושלמיות אל תוך העיר. בפרברים הגדולים של שכונות הדואר, כפר עקב, ביר נבאללה ואל־ראם שבצפון העיר, דרך אל־עזריה ואבו־דיס במזרח ועד בית לחם בדרום, התעוררה בהלה ששלטונות ישראל יפקיעו מידיהם את התעודות הישראליות משום שהם גרים מחוץ לעיר.

הברירות שעמדו בפניהם היו לשכור חדר בעיר העתיקה בשכר דירה גבוה או דירה בשכונה יהודית. לעומת זאת, מי שמתאזרח בישראל יכול לבחור מגורים כרצונו, בארץ ובחו"ל, בלי שניתן לשלול ממנו את תעודת הזהות הכחולה; מה גם שהרשות ברמאללה כבר לא מסוגלת להיאבק בתופעה.