מתחת לקורי העכביש
יש הסכמה רחבה שמאור היא המועמדת הראויה ביותר לתפקיד יו"ר הבנק. לא התקנון הכשיל אותה, אלא שיקולים זרים שלא כולם נחשפו
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
אכן, היו גם היבטים משפטיים בשאלה אם גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי, יכולה להתמנות לתפקיד יו"ר הבנק, בלי צינון. עובדה: משפטנים נכבדים העניקו חוות דעת מנוגדות לגמרי לשאלה הזו. ונכון, גם גליה מאור איננה בדיוק כיפה אדומה שזאבים התנכלו לה. אי אפשר להאשים אותה בנאיביות - היא ידעה לבחוש, להזמין חוות דעת, לשתות קפה עם רגולטור. גם שליחיה ומקורביה לא נחו בשבועות האחרונים. האם עשתה משהו לא ראוי שפוסל אותה? ככל הידוע לא.
מאור ניווטה את בנק לאומי בשנים האחרונות ביד בוטחת ומנוסה, כמעט ללא זעזועים. אין מחלוקת על כישוריה. למעשה, יש הסכמה רחבה שמאור שהיא המועמדת הראויה ביותר לתפקיד יו"ר הבנק. לא התקנון הכשיל אותה, אלא שיקולים זרים שלא כולם נחשפו.
שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ הצטייד בחוות דעת משפטית כדי להתערב בהליכי הבחירה של יו"ר הבנק. שטייניץ מכחיש בלהט שהוא דוחף מועמד משלו לתפקיד. אחרים נשבעים ששר האוצר השתמש בחוות הדעת ככסות לעניינו האמיתי. יש עדויות עקשניות שלפיהן גם ראש הממשלה בנימין נתניהו העדיף מועמד אחר על פני גליה מאור, וששליחיו פעלו כדי לעשות את רצונו.
עוד אלה מושכים בחוטים, קפץ למים העכורים גם זוהר גושן, יו"ר רשות ניירות ערך. גם לו צץ סעיף רדום - סעיף 87 לתקנון - שמאפשר איזה פלפול פרוצדורלי מנדנד במיוחד. גם כאן צריך לשאול למה קפץ לו הגושן. כשסעיפי החוק והתקנון מתנגשים ומסתלסלים, ודאי היה אפשר למצוא דרך ראויה שתאפשר את הבחירה הטובה ביותר, אבל לא כשהפוליטיקאים חמדניים ושליחיהם חסרי מעצורים.
המעורבות הפוליטית־אינטרסנטית הזו חייבת להדאיג אותנו יותר מהשאלות המשפטיות והפרוצדורליות הנוקדניות שהוארו בזרקורים. יו"ר בנק לאומי איננו הכיסא המתאים לסידור עבודה פוליטי. אם מישהו רוצה להיטיב עם מקורב - נא למצוא לו ג'וב נחשק, הרחק מהכסף שלנו. ההפסד הוא לא רק של גליה מאור.
