כשצדיק בינו פגש את עמוס ירון

בניסיון להמחיש את הסרבול הפקידותי שמונע פיתוחים בתחום האנרגיהחושף עמוס ירון לראשונה את הדרך שבה ויתר משרד הביטחון על מניית הזהב שהחזיק בחברת הדלק פז.

"במהלך כהונתי כמנכ"ל משרד הביטחון פגש אותי יום אחד במסעדת מסה בתל אביב צדיק בינו (בעלי חברת פז - ע"ג ול"ג). זו היתה הפעם הראשונה שדיברתי איתו. 'עמוס, מה שלומך?' הוא שואל אותי כאילו אנחנו חברים מהגן. אחר כך הוא אומר לי, 'ביקשתי פגישה איתך ולא קיבלתי'. אמרתי לו שאבדוק, אולי נפלה טעות.

"אני מגיע למשרד במשרד, בודק, ואומרים לי שהוא לא ביקש פגישה. אמרתי למזכירה, 'תזמינו אותו'. הוא בא אחרי שלושה ימים, ובמהלך הפגישה הוא עושה לי חידון. הוא שאל אותי, 'אתה יודע מה ההבדל בין פז, דלק וסונול? בוא, אני אגיד לך: החברה היחידה שאתה מחזיק בביצים זו פז. משרד הביטחון מחזיק לי במניית זהב. זה מפריע לי בביזנס. אני רוצה לקנות, למכור, ואומרים לי שאם משרד הביטחון מחזיק במניה אולי הפעילות שלי אפלה'.

"אמרתי לו, 'שמעתי אותך', והבטחתי שהוא יקבל תשובה. הראש שלי עובד מהר: קראתי לצביה, היועצת משפטית. צביה לא היתה אז באה מיכל, עו"ד צעירה, שמחזיקה את התיק. אני אומר לה, 'שלחי לפז מכתב שאומר שאנחנו מוותרים על מניית הזהב'. תבינו, זה משהו שלפני 30 שנה לא יכולתי לקחת צ'אנס כי הדלק לא היה מוצר רגיל. היה חרם ערבי וקנינו בשקט דלק ממקסיקו. אז היה היגיון בהחזקה במניית הזהב.

"מיכל אמרה לי שצביה בחופש ואולי נחכה קצת. מגיע יום ראשון וצביה חזרה, והיא לא נותנת לי סיבה הגיונית למה לא לבטל את מניית הזהב בפז.

איך זה נגמר? מהרגע שבינו פגש אותי ועד הרגע שקיבל מכתב עברו 10 ימים. אם לא הייתי שם עד היום הוא לא היה מקבל אותו. היו הולכים ליועץ המשפטי וזה היה נסחב. זה מה שקורה פה. לא מחזיקים שור בקרניו: לא משחררים את מה שצריך.

אם הפקיד הממוצע אומר 'כן' הוא מסתכן, אבל אם הוא אומר 'לא' אז לא קרה כלום. עכשיו אתם מבינים למה מתקשקשים שמונה שנים עם מתן רישיון והקמה של יצרני החשמל הפרטיים. איזו בעיה יש עם זה? צריך לכתוב את לוחות הברית מחדש?"