אלקטרון בוי, גיבור אמריקאי

בבוקר יום חמישי בסוף אפריל קיבל אריק מרטין טלפון בהול. על הקו היה ספיידרמן, שביקש את עזרתו. שני טיפוסים מרושעים במיוחד תקפו את העיר סיאטל ורק אריק, בן ה־13, יכול להציל את המצב. אריק הסכים מיד. הוא לבש את חליפת הטייטס החדשה שלו, לקח חרב אור תכולה ועטה את זהות־העל שלו - אלקטרון בוי, ויצא מביתו להרפתקה שאת ממדיה לא יכול היה אפילו לדמיין.

ארבעה חודשים לפני כן ביקרו את אריק שני מתנדבים מטעם Make a Wish Foundation, עמותה אמריקאית שמגשימה חלומות של ילדים חולים. רוב הילדים שמופנים לעמותה מבקשים לבקר בדיסנילנד או לפגוש מישהו מפורסם. אריק, חובב קומיקס מושבע עם לב זהב, ביקש "להיות גיבור־על". המתנדבים אמרו שלא הבינו למה הוא מתכוון, והוא פירט: הוא צריך עוזר, כמו רובין של בטמן, הוא צריך דלוריאן - מכונית שדלתותיה נפתחות כלפי מעלה, כמו זו שהופיעה בסרט "בחזרה לעתיד", הוא צריך חליפה בצבעים כחול ואדום, והוא צריך לדעת לעוף, לרוץ מהר ושיהיו לו שרירים גדולים. הוא רוצה לעזור לאנשים.

אריק ועוזרו צופים בנבלים מופיעים על מסך ענקי צילום: MCT

"אחות שטיפלה בו סיפרה לנו על העמותה ושאלה אם אנחנו רוצים שייווצר איתם קשר", נזכרת ג'ודי, אמו של אריק, "בהתחלה אמרתי שאני חושבת שהוא לא יתאים לדרישות. חשבתי שהוא יהיה בסדר".

אבל אריק, למרבה הצער, התאים לדרישות הקפדניות של עמותת Make a wish, שמגשימה רק משאלות של ילדים שחולים במחלות מסכנות חיים. רופאיו הסבירו למשפחה שאין טיפול שיכול לנצח את הסרטן הנדיר שהתגלה כמה חודשים קודם לכן בשמונה מקומות בגופו.

אריק מרטין. ביקש להיות גיבור על

"אלקטרון בוי, תתחתן איתי"

לאריק, ילד רגיש וביישן, לא היו חיים פשוטים גם לפני הסרטן. הוא נולד עם לב ללא חדר ועלייה ימניים, ללא טחול ועם בעיה פיזיולוגית נדירה שהפכה אותו לרגיש מאוד למגע. אמו הביולוגית לא יכלה לגדל אותו ובגיל שישה שבועות הופקד בידיהם של ג'ודי וג'רמי מרטין, זוג מהעיר בלביו בסיאטל, שמשמשים כמשפחה אומנת לילדים עם בעיות רפואיות. עד היום העניקו בני הזוג מרטין בית חם ל־27 ילדים כאלה.

אריק נמצא בהשגחה תמידית של מבוגר. הוא מבקר בבית הספר לעתים נדירות, והוא אינו מסוגל לאכול ומוזן באמצעות צינורית ומכונה מיוחדת. בארבעת החודשים האחרונים התאשפז פעמיים.

אבל ביום חמישי, 29 באפריל, הוא היה האדם החזק ביותר במדינת וושינגטון. ב־Make a Wish החליטו התגייסו בכל הכוח כדי להגשים את המשאלה המשונה של אריק. הם תכננו עבורו משחק שלם, דרמה שתתחולל בכל רחבי העיר ושהוא יהיה גיבורה. והם סחפו למשחק הזה קהילה שלמה. כל מי שפנו אליו התרגש מהסיפור והתנדב לעזור. חנות קומיקס מקומית יצרה את סמלו של גיבור־העל "אלקטרון בוי" שאליו אריק עתיד היה להיהפך, תיאטרון הילדים של סיאטל עיצב תלבושות וסיפק שחקנים, שני כוכבי ריאליטי אמריקאים שיחקו את הרעים, שחקני קבוצת הכדורגל המפורסמת בסיאטל שיחקו את הקורבנות, ומאות תלמידים, תושבים ובהם 250 עובדי מפעל האנרגיה המקומי שימשו ניצבים בעלילה. אפילו המשטרה המקומית לקחה חלק בהפקה: שני כבישים ראשיים בסיאטל נחסמו כדי לאפשר את מעבר שיירתו של הילד האלקטרוני.

אמני קומיקס כבר החלו לצייר חוברות אלקטרון בוי צילום: MCT

אריק לא ידע מה צפוי לו באותו יום. אמו חשבה שהוא יחלה מרוב התרגשות אם יידע על התוכניות והעדיפה להפתיע אותו. אריק אכן הופתע. הוא לא הבין את פשר שיחת הטלפון המשונה עם "ספיידרמן", ולא ידע מדוע אמו מלבישה אותו בזריזות במדים הכחולים־אדומים. והוא היה המום לחלוטין כשיצא לבוש כאלקטרון בוי מפתח ביתו וגילה שם 20 אופנועי משטרה, לימוזינה ואת האלקטרון־מוביל שלו – רכב דלוריאן כמו שביקש. מהמכונית יצאו הנהגת שלו, שהציגה עצמה כ"מונשיין מייד", עלמת הירח, והעוזר שלו, "לייטנינג לאד" (נער הברק). לייטנינג, בגילומו של שחקן מקומי בשם רוב בורגס, ליווה את אלקטרון בוי במשך כל המסע, עזר לו להתגבר על הבהלה הראשונית ודאג שירגיש בנוח עם המעמד החדש. "אני פה לידך, אלקטרון בוי, פשוט תישאר איתי, חבר", חזר ואמר לאריק, שלפרקים נראה מבוהל.

התחנה הראשונה היתה אצטדיון הספורט קווסט, שבחדר ההלבשה שלו כלאו שני הרשעים - ד"ר דארק ובלקאאוט בוי - את שחקני קבוצת הכדורגל "הסיאטל סאונדרס". באמצעות הכוחות החשמליים שלו פתח אלקטרון בוי את דלת חדר ההלבשה והציל את שחקני הכדורגל, שהודו לו בלחיצות ידיים, חולצה, כדור חתום וצילום משותף על המגרש. החגיגה נקטעה כשפרצופיהם של ד"ר דארק ובלקאאוט בוי הופיעו על מסכי האצטדיון. ”זה לא יעזור לך, אלקטרון בוי, אנחנו פה כדי להחשיך את סיאטל", הבטיחו השניים.

אלקטרון בוי לא ויתר. הוא זינק אל האלקטרון־מוביל ואץ כדי להציל עובד של מפעל האנרגיה המקומי שהנבלים תקעו על ראש מנוף. 250 עובדי המפעל הריעו לו כשהם מניפים שלטים ועליהם סיסמאות כגון: "אוהבים אותך, אלקטרון בוי" ו"אלקטרון בוי, תתחתן איתי".

"הנבלים" בקטע וידאו שהוצג ברחבי העיר

משם המשיך הגיבור אל מגדל מחט החלל המפורסם של סיאטל. אויביו הרסו את המעלית של המגדל, אך ילד הפלא הצליח לתקן אותה והציל את תושבי העיר שנכלאו בפסגה. מיד אחר כך הופיעו במקום צמד הרשעים. אלקטרון בוי ידע מה לעשות. הוא קפץ עליהם עם החרב שלו - ולא רק שהביס אותם, אלא הצליח גם להחזיר אותם בתשובה. “ראיתי את האור", אמר לו ד"ר דארק בסוף המעשה, “אני חושב שטוב עדיף על אופל".

אחרי שהכל בא על מקומו בשלום, חברת עיריית סיאטל סאלי באגשו הודתה לאלקטרון בוי אישית, העניקה לו את מפתח העיר, והכריזה שמעתה ועד עולם יהיה 29 באפריל ידוע כיום אלקטרון בוי בסיאטל. והיא התכוונה לזה. אריק, שגם בסוף היום נראה מעט המום, אמר לעיתונאים שעקבו אחרי המשחק הענקי שזהו היום היפה בחייו. באותו לילה הוא לא הצליח להירדם מרוב התרגשות.

הסרט בדרך

אלא שההרפתקאות לא הסתיימו. הסיפור התפרסם בעיתון "סיאטל טיימס" וגרר גלים של תגובות. האירוע סוקר בעשרות עיתונים, אריק הופיע כמה פעמים בטלוויזיה, ולעמוד המעריצים של אלקטרון בוי בפייסבוק כבר הצטרפו כעשרת אלפים איש. (לצפייה בסיקורי הווידיאו של האירוע: http://bit.ly/bbKqso)

"אנחנו מקבלים כל כך הרבה תגובות נהדרות ואימיילים, ועונים עליהם כל יום", מספרת האם המאמצת ג'ודי, “יש לו אח ביולוגי שגדול ממנו בשש שנים ואריק מעולם לא פגש בו, וכשאמו של אריק ראתה את הכתבה בעיתון היא אמרה לאחיו: 'זה אח שלך'. באותו שבוע הם קבעו להיפגש".

גם התגשמות המשאלה של אריק התרחבה הרבה מעבר ליום אחד. כמה יוצרי קומיקס בעולם כבר החלו לכתוב ולאייר חוברות בכיכובו של אלקטרון בוי. "עשרות כבר פנו אלינו ואמרו שהם רוצים לעשות את הקומיקס", מספרת ג'ודי, "שני מפיקי קולנוע אמרו שהם רוצים להפיק את הסרט ומישהו אמר לנו שהוא רוצה לפנות לחברת מאטל כדי ליצור בובת משחק של אלקטרון בוי. זה בסדר מבחינתנו, כל עוד יהיה אפשר לתת את הרווחים ל־Make a wish. לפי החוק אסור להם להרוויח מהמשאלות, אבל אנחנו לא רוצים את הכסף. אנחנו רוצים שאחרים יקבלו משאלות ושאנחנו נוכל להפנות את תשומת הלב שלנו לדאגה לאריק".

כל תושבי סיאטל התגייסו למשימה

הכנסות מתמלוגים על אלקטרון בוי הן לא משהו שיכול לעזור לאריק?

"יש לאריק כל מה שהוא צריך", אומרת ג'ודי, "אין לו כל מה שהוא רוצה. לאף אחד אין כל מה שהוא רוצה".

מאז יום המשאלה, מספרת ג'ודי, אריק מלא אנרגיה מתמיד. עוד לא היה יום אחד שבו הרגיש רע מאז, וזה הישג גדול. הוא עדיין לובש מדי פעם את חליפת האלקטרון בוי שלו, וממשיך ליהנות מההמולה סביבו.

בינתיים, בסניף Make a wish בסיאטל המומים מעוצמת התגובה ומתקשים לעמוד בשטף הפניות מאנשים שמבקשים לתרום ולהתנדב מאז ששמעו על הסיפור. זו לא הפעם הראשונה או האחרונה שבה הרימו הפקה בסדר גודל כזה (בקרוב יגשימו משאלה של ילד שביקש להיות פיראט), אבל זו הפעם הראשונה שבה ראו סיפור מתפשט ככה. "כוחות־העל האמיתיים של אריק הם שהוא הצליח לאחד כל כך הרבה אנשים בקהילה, לעורר השראה ולהעלות חיוך על פניהם של רבים כל כך", אומרת ג'סי אלבס, מנהלת משאלות ב־Make a wish שהיתה אחראית על המשאלה של אריק, "אני לא יודעת אם אריק מבין עד כמה הוא גיבור, הרבה מעבר לעניין של יום המשאלה עצמו. הוא נגע בחיים של כל כך הרבה אנשים, הסיפור הזה הוא מעין סמל של הרוח האנושית במיטבה. עמוק בפנים הרעיון הזה של האנדרדוג שמציל את המצב מדבר לכולנו".