500,000,000 דולר של תמלוגים בשנה

המלחמה על תמלוגי הגז הולכת וצוברת תאוצה. לקראת סוף ספטמבר אמורה ועדת ששינסקי, הוועדה שמינה משרד האוצר לבחינת מדיניות התמלוגים על הפקת גז בישראל, להגיש את המלצות הביניים שלה. עד כה הספיקה המלחמה הזאת לתפוס גוונים פוליטיים, מדיניים, ואפילו בינלאומיים. זאת בזמן שלציבור הרחב אין מושג של ממש על מה בעצם המריבה, או במילים אחרות - כמה המדינה צפויה להרוויח מהעלאת התמלוגים לגובה של עד 24% (במקום 12.5% ברוטו כיום), וכמה צפויים בעלי ההון השונים להפסיד מכך.

לכתבות נוספות בפרויקט:

• העלאת התמלוגים היא לא צעד רטרואקטיבי
• תשובה VS מימן
• המס הנמוך ביותר של נובל אנרג'י - בישראל
• לא רק גז: מדינה מחלקת אוצרותיה
  

בדיקת "כלכליסט" חושפת לראשונה את גובה הפער בין התמלוגים שישלמו למדינה השותפות בקידוחי הגז ים תטיס, תמר ולווייתן על פי גובה התמלוגים הנוכחי - לבין התמלוגים שהן ישלמו למדינה אם התמלוגים יעלו. הפער הוא מדהים ועומד, בהערכה גסה תחת הנחות שונות, על כ־500 מיליון דולר בשנה (בשנות השיא של הפקת הגז).

עבור המדינה מדובר בכסף רב - 1.07% מסך הכנסות המדינה ממסים בשנה שעברה. מנגד, עבור השותף הישראלי הגדול ביותר במאגרי הגז - איש העסקים יצחק תשובה - מדובר בוויתור על סכום קטן בהרבה. זאת משום שאחזקותיו של תשובה בקידוחים, אם מביאים בחשבון את השרשור של החברות השונות שבהן הוא שולט, מסתכמות בכ־15%-10%.

במילים אחרות, אם למישהו היה ספק מדוע צריך להעלות את התמלוגים, כעת התשובה ברורה יותר. התועלת למדינה מתוספת של סכום שנתי בגובה של כמה מיליארדי שקלים היא עצומה. מדובר בתוספת שיכולה לשמש להגדלת השירותים החברתיים שהמדינה מעניקה, לצמצום חובותיה לעולם ולציבור בישראל, ולשיפור איכות החיים של כולנו.