ללמוד מהניסיון של שוחט
יובל שטייניץ צריך ללמוד שיעור בהיסטוריה ולהבין שהגיעה השעה לסגור עסקה על תמלוגי הגז
מה יקרה אם ההמלצות תהיינה מושלמות מדי
לפני 10 שנים הגישה ועדה בראשות פרופסור לכלכלה מהאוניברסיטה העברית לשר האוצר דאז, אברהם שוחט, דו"ח מפורט ובו שורת המלצות לרפורמה מקיפה במיסוי ההון. מה לא היה בפנים? מס על הבורסה, מס על עיזבון, מס על קרנות השתלמות. הכל היה נכון, שוויוני, צודק ומושלם. אלא שוועדת בן־בסט והמלצותיה התרסקו על קרקע המציאות הפוליטית הישראלית. שוחט לא הצליח לעמוד בלחצים הפוליטיים והרפורמה לא יצאה לדרך.
שנים אחר כך התבונן שוחט מן הצד וראה כיצד מחליפו סילבן שלום מצליח להטיל מס על הבורסה רק אחרי שהחליט לוותר על מיסוי קרנות ההשתלמות כדי לא לריב עם מיליוני שכירים ועם ההסתדרות. אז, רק אז, הבין שוחט היטב: השלמות היא הסכנה הגדולה ביותר של כל רפורמה.
יובל שטייניץ, שכוונותיו המקוריות היו טובות, עלול ללמוד על בשרו שההיסטוריה חוזרת. יש הבדל בין להסתכסך עם תשובה לבין לריב עם מאות אלפי משקיעים שהפכו את מניות הגז לקרן ההשתלמות האישית שלהם. הוא עשוי לגלות שכמו שקרה לשוחט לפני עשור, וכמו שקרה לו עצמו לפני שנה וחצי בפארסת הטלת המע"מ על הפירות והירקות שלא יצאה לפועל, שראש הממשלה בנימין נתניהו לא נותן לו גב.
נכון, צריך וראוי להעלות את התמלוגים שמשלמות חברות הגז. אבל כדי שזה יקרה, זו בדיוק השעה לסגור עסקה. כזו שתבטיח שהמלצות ועדת ששינסקי לא יצטרפו לרשימת ההמלצות הטובות ביותר שלא יושמו מעולם.
