פרשנות
הכנס של כחלון: לא אפקטיבי
הבעיה אינה במפגש עם בכירי המשק, אלא במה שיש להם לומר ובתשובות של שר האוצר
- נתן יורה חץ שוביניסטי לכיוון סלינגר
- שויד לכחלון: "יש הסתה של פקידי ממשלה נגד תעשיית ההייטק"
- "המערכת כולה בהלם, אם כחלון רוצה לנהל את הבנקים, שיבוא"
יש במשק יותר מ"פוגלים" ו"אלשטיינים"
האמת היא שלכחלון אין סיבה לחשוש מפגישה עם בכירי המשק. מפגש כזה אינו פסול ועשוי להביא תועלת. היה מועיל אילו התמהיל העסקי היה מגוון יותר וחורג מבועת ה"פוגלים" וה"אלשטיינים", שממילא יושבים גב אל גב באותן מסעדות. מתבקש שכחלון ימצא זמן גם למפגשים עם נציגי עסקים בינוניים וקטנים ממגוון רחב יותר של תחומים. אבל הבעיה אינה עצם המפגש, אלא תוכנו.
משה כחלון עם סטפן בורגס מנכ"ל כיל צילום: שאול גולן
נכון, לא ציפינו מהנוכחים במפגש להעלות על סדר היום נושאים חברתיים כאובים כמו יוקר המחייה, פערי שכר, מלחמה בהון השחור או סבסוד מעונות יום לאמהות חד־הוריות; אבל גם כשהם מדברים על הבעיות הקרובות ללבם — רגולציה, רגולציה ורגולציה — בכירי המגזר העסקי אינם מצליחים להשתחרר מהקלישאות השחוקות: "רוצים ודאות", "אין פרגון", "אווירה שבה להרוויח זה פשע" וכיוצ"ב.
מה לעשות, הפזמון השחוק הזה מעולם לא היה אפקטיבי. קשה לרחם על תאגידי ענק שמרוויחים מאות מיליוני שקלים, והאוזן מתקשה להכיל את הקושי של מנהלים שחוזרים הביתה עם שכר חודשי בעלות של מאות אלפי שקלים. במקרים כאלה דיאלוג המבוסס על רגש וחמלה אפילו מעורר את התגובה ההופכית. אם הם כאלה בכירי המגזר, שטיפסו לצמרת הודות לכישוריהם הייחודיים, ניתן לצפות מהם להפגין קצת יותר יצירתיות במפגש נדיר שכזה — לבוא מוכנים עם נתונים ומספרים, לא עם ססמאות פופוליסטיות שחוקות.
דרושה מדיניות ארוכת טווח
וכחלון? הוא מצדו סיכם את המפגש באמירה שהוא נועד "לקדם תקציב שיתמקד בהעלאת הצמיחה ושיפור הפריון", ומיהר להוסיף "לצד המשך המאבק ביוקר המחייה וצמצום הפערים". משרד האוצר לא באמת צריך להיפגש עם בכירי המשק כדי להבין שישראל סובלת מבעיה חמורה של פריון, מירידה חדה ביצוא, ומכך שיש כאן בעיה מחריפה של יוקר מחייה ופערים חברתיים. משרד האוצר צריך לשבת לעבוד ולייצר רפורמות אמיתיות: להקל במקומות שבאמת נדרשת בהם פחות רגולציה, להקשיח במקומות שבהם היא חסרה ובעיקר להתוות מדיניות ארוכות טווח. כלומר, להחליט לאן רוצים להוביל את המשק, לאילו ענפים צריך לסייע והיכן צריך לשחרר לתחרות מבחוץ. בשביל זה לא מספיק מפגש. דרוש יותר מזה.
עוד סימליות אחת שהיתה טמונה בעובדה שהמפגש התקיים בבניין הבורסה היא שאחד המוזמנים היה גיל שויד, מנכ"ל וממייסדי צ'ק פוינט, שהיא החברה הישראלית הכי מצליחה שלא נסחרת כאן, חרף העובדה שכל מנכ"ל בורסה חולם להחתים אותה. אם צריך להמר, כנראה שגם אחרי המפגש אתמול הסיכוי שנראה את שויד נכנס שוב בשערי בניין הבורסה כדי לפתוח את המסחר במניות צ'ק פוינט אפסי. יותר סביר שמנהלים שכבר פתחו שם את מסחר ינטשו את הבניין.
