פרשת הנגבי: שקר שווה קלון
גזר הדין שניתן היום חוזר למושכלות הבסיסיים - בשקר טבוע קלון
להבדיל מהכרעת הדין המורכבת, גזר הדין שניתן היום היה פשוט בהרבה. דעת הרוב של השופטים אריה רומנוב ועודד שחם חזרה למושכלות בסיסיים - בשקר טבוע קלון. קלון הוא תלוי נסיבות והנסיבות שבהן שיקר הנגבי הן מחוייבות קלון. שקר עקבי, סדרתי, מתוכנן, נטול חרטה, בתצהיר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית. ומדובר בשר בממשלה.
קלון אינו עונש אלא מגביל כשירות וכשרות. הקלון של איש ציבור אינו דבק רק באדם, אלא בעיקר במוסד שבו הוא מכהן. וכשמדובר באישים ובמוסדות המרכזיים בחיינו - שר, ח"כ, כנסת - הדגש עובר אלינו לציבור. לאמון הציבור במערכת, לערכים הראויים להתקיים בפרהסיה הציבורית. שקלול של כל אלה עולה אפילו על תרומתו הייחודית של הנגבי לפוליטיקה הישראלית, שממליציו מרוממים לדרגת אינטרס לאומי עליון שנפגע.
מומלץ לא להתרגש. לטווח הארוך, מעבר לחוטמו הקואליציוני של נתניהו, שומר עלינו גזר הדין מפני זילות נוספת של החיים הציבוריים, זילות לפיה שקר בנסיבות המחמירות שתוארו לעיל הוא נטול קלון. ומנגד, מומלץ למעריציו של הנגבי לא להתרגש. ההרחקה מהכנסת היא זמנית וחשוב יותר - האיש אינו מנוע מלכהן בממשלה אם וכאשר תאפשר זאת הקונסטלציה הקואליציונית. תוצאה מוזרה זו היא פרי שילוב בעייתי של סעיפי חוק שונים בחוקי היסוד הכנסת והממשלה.
הפרקליטות בטיעוניה לעונש אמנם ביקשה מאסר על תנאי, אך לא נימקה מדוע מאסר על תנאי מונע כהונה בממשלה. במיוחד לנוכח הסעיף שקובע את המניעות מהרגע שמסתיימת ריצוי תקופת המאסר. מאחר שהתביעה לא העמידה את התזה שלה להכרעה שיפוטית, למרות שההגנה ביקשה זאת, נמנע בית המשפט מלהכריע. לכן יכול הנגבי לעוף מהכנסת, אבל לשבת בממשלה.
התוצאה היום נגזרה מעמדתו של השופט רומנוב. עמדותיהם של צור שזיכה לכל אורך הדרך (שוחד, הפרת אמונים ושקר) ושחם שהרשיע לכל אורך הדרך, היו צפויות - נגד ובעד הטלת הקלון. רומנוב שזיכה משוחד והרשיע בשקר, הצטרף לשחם בהרשעה בהפרת אמונים, אך תמך בביטולה מטעמי הגנה מן הצדק. בבואו לגזור את הדין, הוא הצטרף לשחם בהטלת הקלון. בגלל שהגנאי המוסרי במעשה אינו נעלם. אפילו בכוחם של 24 מכתבי המלצה אין להעלימו.
הכרעת הקלון בפרשה זו מעמידה באור מגוחך את העדר הקלון של חיים רמון. אם הקלון דבק במוסד, הרי שבזמנו הכשיר בית המשפט עבריין מין כח"כ ושר, בניגוד לרוח ולשון הכרעת הדין הנוקבת בגנותו. אחת משתיים: או שבית המשפט עשה שם פליק-פלאק תמוה לאחור - מהרשעה קשה להיעדר קלון, או שבגזר הדין הוא מצא דרך מקורית לחזור בו מהעוול שעשתה הכרעת הדין לרמון. גזר הדין של הנגבי לפחות עקבי - שקר שווה קלון.