הבועה של ביבי. כאן גרים בכיף ביבי ובוגי ואיווט גם

1. תחשבו על התוכניות שלכם לשנה הבאה. אתם בוודאי מנהלים מחושבים ואנשי עסקים מנוסים. תחשבו שוב. התוכניות שלכם מבוססות על התחזיות לאינפלציה, לצמיחה, לשער המטבע. אתם בוודאי בודקים את יעדי ההכנסות וההוצאות בתקציב ואתם מחשבים את התזרים הצפוי. למרבה הצער, הנתונים האלה עלולים להיות חסרי משמעות ב־2011. כשאתם עוצמים עיניים לרווחה ומתעלמים מהמציאות סביבכם, אתם עלולים לאבד את העסקים שלכם, את המשרות שלכם, את ההשקעות והחסכונות שלכם. אה, כן, כמעט שכחתי - גם את הבתים שלכם. ואולי גם את החיים שלכם.

2. כששואלים אותי על התוכנית העסקית של "כלכליסט" ל־2011 אני משיב בשאלה: רוצים תוכנית עסקית עם טילים על תל אביב ברבעון השני או השלישי? איך בכלל אפשר לתכנן את השנה הבאה כששומעים תחזית כה מחרידה על המלחמה הבאה מפיו של ראש אמ"ן האלוף עמוס ידלין? ואולי שמתם לב, שהדחקתם את המשמעות של דברי ידלין, ברגע שליאונרדו דיקפריו קפץ לבקר?

איור: יונתן וקסמן

3. מי שמדבר על בועת נדל"ן מחמיץ את הבועה האמיתית. הבועה של ביבי. כאן גרים בכיף ביבי ובוגי, סילבן ועוזי, איווט ובנימין זאב. וגם אנחנו. בבועה של ביבי אפשר לשקר לנשיא ארה"ב, לצפצף על מנהיגי אירופה, לזלזל בעולם כולו, להשפיל ידידים, למעוך את הסיכוי הקטן לשלום. ובאותה נשימה לפרסם תחזיות כלכליות ורודות כמו לחייו של סטנלי. הבועה חיה בהכחשת מציאות פתולוגית והיא מסרבת לשמוע קולות אחרים. בימים האחרונים יש שמועות שראש הממשלה מנסה להיחלץ מהבועה שלו. אולי. אשרי המאמין. אם אתם אנשים מאמינים - אתם יכולים לחתום על התוכניות ולשלוח לדירקטוריון.

4. הגילויים המזעזעים מהצינורות הרקובים של מערכת הביטחון מעמידים באור מגוחך את הצדיקים שנזפו באמנון אברמוביץ' כשהרים לראשונה את מכסה הביוב. הנה לכם שוב הכלל הידוע: אור השמש הוא אמצעי החיטוי הטוב ביותר. השאלה איך בועז הרפז סובב על אצבעו גנרלים מנוסים מרתקת, אך אתם צריכים להיות מודאגים משאלות קשות יותר הראויות לבדיקה חיונית, דחופה ומעמיקה: האם ההכרעה הגורלית ביותר למדינת ישראל - לתקוף או לא לתקוף את איראן - נגועה גם היא בצחנה של אינטרסים ויצרים של האישים המעורבים, ובראשם שר הביטחון אהוד ברק. שרי ביטחון כבר הובילו בעבר את ישראל באף למלחמות קשות ומיותרות. ברק עלול לגרור אותנו למלחמה הנוראה מכולן. איך מכמתים את האישיות המפותלת של שר הביטחון בהערכת הסיכונים למפעל שלנו?

5. המפעל הציוני, נס גדול היה פה, בסכנה. בפרפראזה על סיסמת הבחירות האמריקאית - זה לא הכלכלה, טמבל - אני מציע כותרת קצת אחרת: זה אנחנו הטמבלים. אנחנו נותנים את המפתחות שלנו לאנשים טיפשים, מנותקים או מושחתים. או גם וגם וגם. זו ההעדפה הנגלית שלנו. כשהסירנות ייללו - ניילל ביחד. ואני מתנצל על הרעש. זו אזעקת אמת.