צעד ראשון בכיוון הנכון
ההתייצבות במחירי הנדל"ן בחודשים האחרונים, לא נובעת מ"חבילת הצעדים" של משרד השיכון והאוצר, אלא בעיקר ממה שעושה הנגיד פישר
ואולם, השאלה המרכזית היא מה יהיה סוג הדירות שייפלטו לשוק כתוצאה מהלחיצה על הכפתור שנקרא "משקיעים". אין צורך במחקרים מעמיקים כדי לדעת כי מרבית הדירות להשקעה שנמכרו בשנים האחרונות נמצאות באיזור המרכז. בעיקר בין תל אביב לרמת גן, כאשר מדובר לרוב בדירות קטנות יחסית של 3 חדרים בבניינים לא חדשים. מי שמכיר את אוכלוסיית הזוגות הצעירים (ומי שעדיין לא, יכול להציץ בזוגות הצעירים שהתארחו בפרויקט "דיור עכשיו" של "כלכליסט"), רובם דווקא מעוניינים בדירות גדולות של 4 חדרים ומעלה בבניינים חדישים עם מעליות וחניות. על כן נראה כי הדירות שיימכרו על ידי המשקיעים לא יפתרו את מצוקת הדיור של הזוגות הצעירים.
במקביל, אותן הדירות שעומדות ריקות, כפי שהזכיר השר שטייניץ, שנרכשו להשקעה, נמצאות לרוב באיזורים ובניינים שרחוקים מהישג ידם של הזוגות הצעירים. אלה הן אותן הדירות בפרויקטים היוקרתיים באיזור פארק צמרת בתל אביב או בממילא בירושלים. כך שגם אם לפתע השוק יוצף בדירות אלה, לא הזוגות הצעירים יהיו אלה ש"יתנפלו" עליהן.
מה כן יכול להוציא אוויר מבועת הנדל"ן? למעשה, התהליך הזה כבר החל ואף מתחיל לחלחל מתחת לפני השטח, אבל לא בזכות הצעדים של משרד האוצר, אלא בעיקר בגלל דבריו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. המהלך של פישר נקרא "לדבר את שוק הנדל"ן למטה". לא היה קשה להבחין כי כמעט בכל הזדמנות ונאום בתקופה האחרונה, התייחס פישר לסוגיית הנדל"ן ואף אמר כי אין בועה, המחירים מתייצבים ואפילו מתחילים לרדת.
יש מי שחושב שמדובר בהתעסקות מוגזמת של הנגיד בנושא הנדל"ן, אבל ייתכן ומאחורי ההתבטאויות התכופות עומדת אסטרטגיה שנועדה לפוצץ את בועת הנדל"ן. בועות, בהגדרתן, הן לא תופעה כלכלית, אלא פסיכולוגית ולכן גם הטיפול בהן צריך להיות במישור הזה.
לפני כעשר שנים, לאחר אסון התאומים החל הממשל האמריקאי במדיניות של talking the dollar down כלפי המטבע במטרה מוצהרת להחליש אותו ולהגדיל את הייצוא האמריקאי. את התוצאות כולנו מכירים היטב, בעיקר הנגיד פישר. כשמישהו, ועוד אישיות מוערכת, כמו פישר במקרה הנוכחי, אומרים לציבור מספיק פעמים כי שוק הנדל"ן מתחיל להירגע, אנשים מאמינים בכך ועם האמונה מתחילה יציאת האוויר החם שתתורגם בהמשך לירידת המחירים.