התאוששות למראית עין

דיברנו לא פעם על כך שארה"ב עוברת תהליך משמעותי של הורדת מינוף של כל הסקטורים, או לשם דיוק של כל הסקטורים הלא ממשלתיים. מה שאנו רואים למעשה החל משנת 2008 זה תהליך של הורדת מינוף בעיקר מכיוון לוקחי המשכנתאות שהיוו את החלק הארי של החוב בארה"ב ואילו עתה היקפן קטן באופן משמעותי (למרות ריביות נמוכות היסטורית).

זו בדיוק הסיבה שהחתום מטה רחוק מלהיות משוכנע כי ההתאוששות הכלכלית בארה"ב היא ברת קיימא ואמיתית. הדבר נכון כל עוד הצמיחה הכלכלית אינה מגיעה מהתאוששות של שוק העבודה או מהגדלת האשראי של המגזר הפרטי וכולה נשענת על יכולתה של ממשלת ארה"ב ללוות בריבית נמוכה (לשם תמיכה בצרכן ובמגזר העסקי). יהיו שיצביעו כי המגזר העסקי בארה"ב כן לווה, והדבר בא לידי ביטוי בשוק הנפקות פעיל ביותר, אך יש לזכור כי הדבר מתאפשר תודות לשמירה מכוונת של התשואות על רמה נמוכה על ידי מסע ההרחבה הכמותית של הבנק המרכזי בארה"ב.

לעניין אציין כי למרות שהשוק והכלכלה שילמו מחיר כבד על תמחור לא נכון של סיכון בשנת 2008, השוק עדיין מתעלם היום מתמחור לא נכון של סיכון במגזרים רבים כדוגמת השוק הקונצרני, חוב המדינות ושוק המשכנתאות.

חשוב להבהיר את ההבדל – כלכלה שצומחת בעיקר על ידי הגדלה של מינוף אינה צומחת באמת! הצמיחה הזו היא הלוואה מן העתיד וכאשר יצטרכו להחזיר את החוב בתקופה מאוחרת יותר הדבר יפגע בצמיחה של אותה תקופה עתידית. צמיחה אמיתית מגיעה משני מקורות בלבד: דמוגרפיה ושיפור בפרודוקטיביות. מי שמתקשה לרדת לעומקה של מחשבה זו יגלול מעט למטה לסיפור על ספרד ויבין את כוונתי.

הרכב עדיין לא מניע

השבוע כתב פול קרוגמן טור מרתק ובו הוא מבקש להפסיק לתאר את כלכלת ארה"ב בצורה מטפורית כרכב עם תקלה, אשר דחיפה קלה תחזירו לפעילות תקינה. גישה מטפורית זו מנחה בשלב זה את הממשל שהתחיל עם הסיוע לבנקים, עבר לתוכנית סיוע ראשונה של 800 מיליארד דולר ועתה עובר לתוכנית תמרוץ (סמויה) נוספת בדמות הארכת הטבות המס שערכה עומד גם הוא על למעלה מ-800 מיליארד דולר.

שימו לב כי כל זה לא ממש מועיל ואם נקזז את היקפי הסיוע נראה כי הרכב לא מאיץ שוב ותקוות הממשל מתגלות בינתיים כתקוות שווא.

128 מיליארד סיבות לחשוש מספרד

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל