הכלכלה הפלסטינית: הולדת התיירות

חג המולד שנחוג בבית לחם, בסוף השבוע, היה מיוחד במשהו. הטקסים המסורתיים והתפילות התקיימו אמנם כבכל שנה, אבל בעיר חגגו גם את שנת השיא בתיירות עולי הרגל. מדובר בשיא של כל הזמנים. מאז הולדת ישו לפני 2010 שנים מעולם לא ביקרו והתפללו בעיר כל כך הרבה מאמינים נוצרים. קרוב ל־3.5 מיליון תיירים הגיעו במהלך השנה האחרונה לישראל (שיא בפני עצמו) וקצת פחות ממחציתם ביקרו בבית לחם. בביקור בעיר בשבוע שעבר אפשר היה לראות אותם בכל מקום; מגיעים בשיירות של כ־150 אוטובוסים בכל יום שעוברים במעבר הצמוד לקבר רחל, וממשיכים ברחובות המקושטים באלפי נורות צבעוניות, בעצי אשוח ובשאר סמלי החג - עד לכנסיית המולד ולשדה הרועים שבמורד לבית סאחור הסמוכה.

"אנחנו מבחינים בין תיירים לבין מבקרים", אומר סמיר חזבון, ראש לשכת המסחר של בית לחם, שלקח אותי לתערוכה של התעשייה המקומית. התיירים הם אלה שנשארים ללון לילה אחד בעיר (אין כמעט שנשארים יותר מלילה אחד) - ואילו המבקרים הם אלה שבאים לכמה שעות בלבד. אלה גם אלה מפרנסים בכבוד את המסעדות הגדולות, שבחלקן יש כ־1,000 מקומות לסועדים, והן מגישות בימים אלה קרוב ל־7,000 ארוחות חמות ביום. התיירים גם פוקדים את 28 חנויות המזכרות שבעיר.

התיירים שנשארים ללון לילה בעיר מהווים כשליש מעולי הרגל שבאים לבית לחם. הגידול במספרם בשנים האחרונות מדהים. אם ב־1995 היו בבית לחם שישה בתי מלון ובהם כ־400 חדרים - הרי היום יש 31 בתי מלון ובהם 2,750 חדרים. בשלבי תכנון ובנייה ישנם כעת עוד תשעה בתי מלון שיושלמו בתוך שלוש שנים ואז יהיו בעיר 4,000 חדרי מלון. חזבון אומר שאי אפשר כעת להשיג חדר בעיר, אפילו לא על גג מלון. בעיר החלה להתפתח תיירות אלטרנטיבית של חדרים בבתים פרטיים, צימרים, שלא נודעה בה מעולם. לילה במלון בבית לחם עולה בממוצע 30 דולר (בקבוצות) לעומת כ־50 דולר ויותר בירושלים.

הסיבה לבום התיירות הגדול היא אחת: הרגיעה הביטחונית. כאשר התברר שבבית לחם שוררים חוק וסדר, לא חששו השנה יותר ממיליון תיירים להיכנס לשטח הפלסטיני. בעבר, בעקבות עימותי הדמים מלפני עשר שנים, ירד מספר הבאים לבית לחם עד לאלפים בודדים בכל שנה. נאסר גם על אזרחים ישראלים להיכנס לעיר. עד לשנה שעברה היו מדריכי התיירים הישראלים יורדים מהאוטובוס במעבר קבר רחל, ומחכים עד שהתיירים יחזרו מבית לחם לשטח ישראל.

החגיגות בבית לחם בסוף השבוע צילום: רויטרס

סמי אבו־דיה, בעל חברת התיירות הגדולה נט, אומר שהעובדה שהמדריכים הישראלים ירדו מהאוטובוסים לפני הכניסה לבית לחם גרמה נזק גדול. התיירים היו שואלים את המדריכים: מדוע אתם עוזבים אותנו? והם ענו: אסור לנו להיכנס לבית לחם כי זה מסוכן. כך נגרמה בהלה. בשנה שעברה התירה מערכת הביטחון לכמה עשרות מדריכים ישראלים להיכנס לבית לחם, ועכשיו נראה שהבעיה נפתרה.

חל שינוי מעניין גם בארצות המוצא של עולי הרגל. כעת רוב עולי הרגל באים ממדינות מזרח אירופה ובראשן רוסיה, ואחריהן אמריקה ומערב אירופה. סיבה חשובה לכך היא ביטול הצורך בוויזות מרוסיה ומאוקראינה. חזבון אומר שבשנים הקרובות יחול שינוי נוסף והוא תוספת של המוני עולי רגל נוצרים ממזרח אסיה. כבר עכשיו יש הזמנות רבות של נוצרים מהודו, והסוכנים מדווחים על פוטנציאל גדול לביקורים בעיר של בני הקהילות הנוצריות מאינדונזיה ותאילנד. תיירות נוצרית היא אולי המוצר היחיד שהכלכלה הפלסטינית יכולה להציע - ושאין לה מתחרים. צריך רק שיהיה שקט.