תחילת הסוף ביורו
עם תחילת 2011, נראה כי מתחיל גם סוף חדש: סוף תקופה של אמון ביורו. על בנק ישראל לעקוב אחר ההשפעות על השקל, לטובת היצואנים לאירופה
שוקי המטבע סערו בשבוע שעבר, שהיה הראשון ב-2011. לאחר שבשבועיים האחרונים של 2010 ראינו תנודות טכניות, במסגרתן הדולר דווקא נחלש מול העולם, עם תחילתה של השנה נראו מגמות הפוכות והדולר שב והתחזק.
קשה להתעלם מהעובדה כי את עיקר הכח המחודש שלו, שאב הדולר מהמטבע האירופי. זה האחרון איבד בשבוע שעבר כ-3.5% מערכו ביחס לדולר, הרבה מאוד בשביל שבוע אחד. הדבר גרר את היחלשותו המשמעותית מול השקל, כ-2.3% בשבוע זה.
מדובר במהלך משמעותי ומעורר שאלות, בעיקר שאלות של אמון. בהתבוננות על ערכו של היורו במונחי שקל, עולה שאלה נוספת, שאלת התגובה של המטבע המקומי. ננסה לענות עליהן.
ירידה באמון
הבעיה העיקרית של היורו היא ירידה באמון העולם באירופה: בדרכה להתמודדות עם משברי החוב, בתיאום הכלכלי והפוליטי שלה, בניגודי העניינים הקיימים בין המדינות החברות ובמגמות המאקרו כלכליות בגוש.
האמון בכלכלה המייצגת את המטבע הוא תנאי בסיסי לרכישה של מטבע. אירופה קיבלה את אמון העולם זה תקופה ארוכה, בעוד שארה"ב, הצד השני של המטבע, נחשבה למדינה הגולשת אל משבר מתמשך. אירופה סובלת מדפלציה ומצמיחה נמוכה, עקב מדיניות צנע וצמצום תקציבי. הדבר מעורר מחלוקת קשה מבית, כאשר צרפת מנסה להוביל דווקא לכיוון המדיניות המרחיבה, דוגמת ארה"ב.
אבל בכך לא תמו הבעיות. משבר החובות ממשיך לרחף מעל מדינות באיחוד, מבלי שיגיע אל פתרונו. כבר ראינו שתי מערכות למשבר, האחת באפריל 2010 והשניה בנובמבר האחרון. בשתי המערכות לא נראתה מדיניות ומנהיגות אחידה בגוש, אף כי בנובמבר נראה כי הוצע פתרון מערכתי ובר יישום.
הירידה באמון באירופה ובמטבע האחיד, הביאה את סין לנסות ולגונן עליו, בעיקר מתוך רצון לגונן על השקעתה.מתוך יתרות של כ-2.7 טריליון דולר, מחזיקה סין כ-15% ביורו. סכום נכבד זה דורש הגנה וסין הביעה אמון במטבע האירופי. מובן מבחינתה של סין, אבל העולם לא משתכנע בעמדה ולא קונה את היורו. ההיפך הוא הנכון.
העולם כבר לא מתרגש מהיורו: השקל כדוגמה
אחרי שני סיבובי משבר, נראה כי הסיבוב הבא כבר לא ירגש את העולם והוא ישאיר את הבעיות באירופה. באפריל נוצרה נפילה של כ-15% במדד 500 S&P, בנובמבר הירידה היתה פחות מ-5%. ובפעם הבאה?
בעיותיו של היורו מתחילות לעייף את העולם. על אף עצמתה של גרמניה, הנהנית מצמיחה מוטת יצוא, אירופה ניצבת מאחור, לעומת הגוש האסייתי, הצומח בשיעור דרמטי של 10% ולעומת ארה"ב, הצומחת בקצב מערבי נאות של מעל 3%. משבר החובות התפרץ לפני יותר משנתיים, ונראה כי העולם שם אותו מאחור, אבל לא אירופה. נראה כי תש כוחו של העולם מלחזור אל משבר החובות של אירופה, פעם אחר פעם.
גם שערי המטבעות מושפעים בצורה מתונה יחסית מנפילתו של היורו. הם אמנם נחלשים מול הדולר אך בשיעורים מתונים יותר מזה של היורו. למעשה, שיעור נפילתם של מטבעות אחרים אל מול הדולר היה כמחצית משיעור נפילתו של היורו מול הדולר. התוצאה היא התחזקותם של מטבעות אלה אל מול היורו.
גם השקל שלנו רשם מהלך דומה ונחלש מול הדולר. אולם, שיעור ההיחלשות מול הדולר היה מתון עוד יותר מאשר במטבעות המובילים בעולם. בתרשים הבא ניתן לראות את גרף היורו אל מול השקל. בעבר היתה תחלופה נאה בין השערים וכאשר היורו התחזק, כך קרה גם לשקל.
שיעור ההתאמה הולך ופוחת, כפי שמסמן הקו היורד בתרשים. הסיבה היא שבניגוד להתאמות טכניות יחסית במטבעות האחרים בעולם, השקל שלנו נהנה מגישה חיובית וביקושים של משקיעים בעולם, ולכן הוא מושפע בשיעור מתון יותר לעומת מטבעות אחרים. כתוצאה מכך, השקל מתחזק בצורה משמעותית מול היורו, יותר מכל מטבע אחר מלבד הדולר.
כיוון שמדובר בשינוי תפיסתי גורף ביחס ליורו ולא באירוע נקודתי, ניתן להניח כי המגמות הללו יימשכו. כלומר, היורו ימשיך לצנוח והמטבעות האחרים יושפעו. גם השקל יושפע, אבל בשיעור מתון יותר.
כך או כך, זה יהיה כואב ליצואנים בישראל הפועלים בגוש היורו, אבל על בנק ישראל לנטר את ההשפעות ולוודא כי השקל לא נשאר במקומו אלא מגיב בצורה נאותה, לא פחות ממטבעות אחרים, להיחלשות של היורו אל מול הדולר. פיחות קל אל מול הדולר לא יכול להספיק, ועל בנק ישראל יהיה לוודא כי הקו היורד בתרשים הנ"ל חוזר ומתאזן, בסביבה גבוהה יותר, התואמת את הממוצע ארוך הטווח של השקל מול היורו.
הכותב הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי
