המצור על עזה נכשל

עכשיו כבר אפשר לקבוע: המצור הכלכלי, ואולי גם המדיני, על שלטון חמאס בעזה נכשל. המאורעות האחרונים במצרים היו כנראה המסמר האחרון בארון המתים של המצור, שהחל עם כינון ממשלת חמאס בקיץ 2007. את ההחלטה להטיל מצור הדריכה מחשבה נכונה, שעיקרה היה כי את ממשלת חמאס אי אפשר לסלק באמצעים צבאיים.

אבו מאזן ואנשי הרשות הפלסטינית מרמאללה לא יכלו בשום אופן לחזור לעזה רכובים על טנקים ישראליים. לכן, כל שנותר היה האמצעים הכלכליים. האסטרטגיה הישראלית אמרה שיש להטיל עונשים כלכליים על עזה ובמקביל להיטיב עם הגדה המערבית - והיא זכתה להסכמה מארה"ב ורוב מדינות העולם, ובהן מצרים ומדינות ערביות נוספות. התוצאה המיוחלת היתה שתושבי עזה הנתונים במצור ומצוקה יביטו בקנאה באחיהם בגדה הנהנים משפע ומנחת, ואז יתמרדו ויפילו את שלטון חמאס.

מעבר קרני נסגר לתנועת פלסטינים. הסחורות הגיעו בדרכים אחרות צילום: אי פי אי

המנהרות והסיוע הזר שברו את המצור

במבחן התוצאה אין ספק: הרעיון הישראלי לא עבד. חרף המצוקה, שלטון חמאס בעזה לא נפל. תרמו לכך מאות המנהרות בגבול רפיח, שדרכן זרמו לעזה כמעט כל הסחורות והמצרכים שהיו חסרים למיליון וחצי תושבי הרצועה. סייעו לכך כספי הרשות הפלסטינית מרמאללה, שהמשיכה - וממשיכה גם היום - לשלם משכורות לכ־50 אלף עובדי הממשלה הפלסטינית, שחלקם התפטרו מעבודתם במשרדי ממשלת חמאס. עזרו גם כספי הארגונים הבינלאומיים, כמו סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, שמממנים שירותים חיוניים לרצועה. וכמובן לא הזיקו גם כספי הסיוע של איראן וארגונים מוסלמים עולמיים, שהצליחו להעביר כספים וסחורות לעזה.

את המכה הקשה ביותר ספג המצור לפני כשנה, לאחר פרשת המשט הטורקי, שאילצה את ממשלת ישראל לשנות מדיניות. במקום רשימה שקבעה אילו מצרכים מותר להכניס לרצועת עזה הונהגה רשימה חדשה, שפירטה את המצרכים שאסור להכניס לרצועה. היה זה שינוי מהותי שמשמעותו הקלה ניכרת במצור. לפני כחודש פרסמה לשכת הסטטיסטיקה הפלסטינית נתון וממנו עולה כי בסוף 2010 חל גידול ניכר בפעילות הכלכלית בעזה בבנייה, בתעשייה ובחקלאות. המסקנה היא שהמצור הכלכלי כמעט איננו.

ברמאללה חוששים מחוסר העניין בקהיר

לאחר שחודשה בשבוע שעבר הפעילות במנהרות שהופסקה בעת המהומות במצרים, הודיעו שלטונות חמאס שהם אוסרים על הכנסת סחורות מסוימות, כבגדים, ממעברי הגבול עם ישראל. לדברי מקורות ישראליים, הסיבה לאיסור היא רווחי חמאס מהסחורה המועברת במנהרות. דוברי חמאס מודים שהם מרוויחים מהסחורות העוברות במנהרות, אך לדבריהם, הם אינם רוצים בגדים מתוצרת ישראל משום שבכוונתם לעודד את תעשיית הטקסטיל והמתפרות שהחלו לעבוד לאחרונה בעזה.

בהנהגת הרשות הפלסטינית ברמאללה מעריכים - וחוששים - שהשינויים בשלטון בקהיר יביאו למדיניות מצרית חדשה בכל הנוגע לגבול עם חמאס ברפיח. שלטונו של מובארק והגנרל נאבק בחמאס, ואילו עכשיו נראה שהשלטון החדש בקהיר כמעט לא מתעניין בפלסטינים. מעבר הולכי הרגל ברפיח, למשל, נשלט זה זמן על ידי חמאס, וקיימת אפשרות שהמעברים במנהרות יהפכו לעניין חצי רשמי.