המשפחה כמגן

קשר דם

בני המשפחה של החשודים בפרשות השוחד משמשים שכפ"ץ אנושי

שלשום דחה השופט עודד מודריק את הקראת כתב האישום נגד אל"מ (מיל') שמואל אביבי. פרקליטו עו"ד ששי גז ביקש שהות ללמוד את החומר. אביבי, שהיה נספח צה"ל בשוויץ, מואשם בשוחד ובהפרת אמונים. בתקופת נספחותו,

לגז, שטרם למד את החומר, אין עדיין הסבר לגמול הנדיב שלו זכתה הרעיה המסורה. אבל לא נתפלא אם נשמע הסבר שחזר על עצמו בסיפורי שוחד רבים שבהם היו מעורבים בני משפחה: איך אפשר למנוע מהקרוב המוכשר להתפרנס?

כמו הילדים של אריק שרון ואביגדור ליברמן. גלעד שרון קיבל סכום יפה על מחקרי אינטרנט תיירותיים שביצע עבור דודי אפל, והיועמ"ש מזוז החליט שלא מדובר בשוחד לאב. מיכל ליברמן היתה בעלת חברה שאביה שאב ממנה כספים. גם מכך לא יתרומם סעיף שוחד.

לא תמיד מצליחים בני המשפחה להגן על עצמם או על קרוביהם. עמרי שרון הלך לכלא אף שהמוטב לשוחד הבחירות היה אביו. בפרשת הולילנד טוענת הפרקליטות שכספי השוחד הגיעו בחלקם לאח יוסי אולמרט. פרקליטו של אהוד אולמרט, עו"ד אלי זהר, טוען שהוא לא טיפש עד כדי כך שיפזר ככה את כספי השוחד ברחבי הלשכה (המזכירה זקן) העירייה (המהנדס שטרית) וגם המשפחה (האח יוסי).

מיליונר מקש

הפרקליטות מנסה להוכיח את הקשר לקודקוד, אבל בסופו של יום הכל תלוי בטיב המיגון

בני משפחה יכולים לשמש כחלק מהשכפ"ץ שמגן על החשוד העיקרי. הפרקליטות מנסה להרים את המסך כדי לזהות ולחשוף את הקודקוד כמבצע העבירה, אבל הכל תלוי בטיב המיגון. אהוד ברק נחשד בהקמת עמותות לגיוס כספי תרומות מעל המותר. בדיוק כמו אריק ועמרי, אלא ששכבת המגן שלו בראשות בוז'י הרצוג היתה עמידה יותר בחקירות.

פרשות דומות של אנשי קש בתחום הכלכלי מתבררות היום בבתי המשפט. האם נחום גלמור היה איש הקש של גאידמק ברכישת טרמופוסט ההולנדית? האם גד זאבי היה איש הקש של מיכאל צ'רנוי ברכישת מניות בזק?

סעיף השוחד נגד ליברמן לא ייכלל כנראה בכתב האישום, או מפני שהשכפ"צים שלו הרוויחו את כספם ביושר, או שמדובר בכספי שוחד שהם קיבלו עבורו ולא הגיעו אליו. אחד הקשיים שעומדים בפני הפרקליטות הוא להוכיח "רווחים" מפוקפקים בעת הכהונה הציבורית, וגם קשה להוכיח ש"אנשי הקש" עשויים מקש אמיתי.

אחד מהם הוא נהגו בעבר של ליברמן, איגור שניידר. "איך זה", הטיחו החוקרים בליברמן, "שנהג הופך למיליונר?". "ואיך זה", הטיח בהם חזרה, "ששומר ראש במועדונים כמוני הופך לשר בממשלת ישראל?".

המלחמה בניירת

השופט גרוניס פסק הוצאות עונשין של 20 אלף שקל בגלל הגשת מאות עמודים מיותרים

לשופטים מתחיל להימאס להיקבר תחת הררי החומר. בסכסוך על הפרת סימני מסחר, הוגשו לבית המשפט העליון בקשה ותשובה לרשות ערעור ועיכוב ביצוע. השופט אשר גרוניס נקט צעד חריג מאוד והטיל בשבוע שעבר על שתי החברות הוצאות עונשיות בסכום של 10,000 שקל כל אחת. הוא נימק זאת באורך הלא הגיוני של הבקשה והתשובה, שיחד עם הנספחים כללו, כל אחת, מאות עמודים. ומדובר בבקשה, לא בסיכומים.

"הניירת מתרבה ומתרבה", כתב גרוניס, "שאלה מעניינת היא מה הסיבה לגידול הנמשך. יהיו כאלה שיאמרו שהאשם הוא באמצעים הטכנולוגיים המשתכללים מעת לעת, לרבות האפשרות של 'גזור' ו'הדבק'. ניתן להעלות השערות נוספות לגבי הסיבות לתופעה, אך דומה שלא ניתן לחלוק על עצם קיומה".