פרמיית הסיכון של הישראליות
האם המנכ"לים של החברות הציבוריות מקדישים את תשומת הלב הראויה לסביבה המדינית-בטחונית המחריפה והולכת בה פועלת מדינת ישראל. דברים של מו"ל כלכליסט יואל אסתרון בכנס תל אביב 100 Live2
בדצמבר 2008 תל אביב 100 הגיע לשפל של 564 נקודות. באפריל 2010, תל אביב 100 חצה את האלף, והשבוע הוא משייט בגובה 1,200. בפרספקטיבה של שנתיים וחצי אפשר לומר - לא רע. בכלל לא רע.
נראה מרוסק, וצמח יחד עם השוק. אבל אני חייב להגיד שהחגיגה נראית מנותקת מהמציאות הישראלית. זה בלט ביום ראשון השבוע: השוק עלה יפה כשבמרחק של 50-40 קילומטרים מאחד העם, יורטו רקטות ונפלו פגזים.
אף אחד לא אוהב להיות הבחור שמקלקל מסיבות, בטח לא מישהו שהקים עיתון כלכלי ב-2008, כשהעולם
המנהלים הבכירים של החברות הישראליות עושים עבודה מצוינת אבל כל מנהל יודע שהעסק שלו פועל בתוך סביבה, ובתוך הקשר. איי המצוינות של העסקים הישראלים בתחומים רבים – הייטק, ביוטק, אנרגיה, בנקאות, תקשורת – פועלים בשכונה קשה שנקראת המזרח התיכון. השכונה הזו בוערת עכשיו. ומי שמתכנן את התכניות העסקיות שלו, בלי לקחת בחשבון את השריפות מסביב – חייב להסביר איך הוא יכול להתעלם מהמצב האזורי.
הסכסוך הישראלי פלסטיני עלול להגיע לרגע מכריע בספטמבר הקרוב. הסיכוי לשלום, או אפילו למשא ומתן על שלום, לא נראה באופק. אולי תפרוץ אינתיפאדה שלישית כפי שמנבאים חזאים פסימיים, ואולי הם יתבדו. האם החברות של תל אביב 100 ימשיכו להיות מנותקות מההתרחשות הזו? האם זה סביר שהחגיגה תימשך באין מפריע?
חברות מוטות ייצוא סובלות כבר עכשיו, לא רק מהחולשה בגוש היורו והגמגום של השוק האמריקאי, אלא גם מהבידוד המדיני של ישראל. מספטמבר זה עלול להיות חריף יותר. האם זה נמצא בתכניות העסקיות של החברות המובילות? מישהו בכלל מכניס לחישובים את פרמיית הסיכון של הישראליות? מישהו משקלל את החולשה של ממשלת ישראל? את היחסים המקולקלים עם מימשל אובמה? מעניין לדעת אם המנכ"לים מקדישים למעטפת המקרו-כלכלית, מדינית ובטחונית את תשומת הלב הראויה.
