יש לכם ילד בגן? תכינו עוד אלף שקל בחודש
כ־300 אלף ילדים עד גיל 3 לומדים כיום בגנים פרטיים. הוריהם משלמים 2,500 שקל מדי חודש כדי שיוכלו לצאת לעבוד במקביל. הבעיה היא שהגנים הללו לא מפוקחים כלל על ידי המדינה. עתה הכנסת מקדמת חוק להחלת פיקוח, ובתגובה הגנים הפרטיים מאיימים בייקור של 40%
אם הדירות, המים, מוצרי החלב, הדלק והחשמל לא הספיקו - היכונו להתייקרות הבאה. ארגון גני הילדים הפרטיים מאיים בהעלאת שכר הלימוד במעונות יום ובפעוטונים בכאלף שקל החל מהשנה הבאה (2012). מדובר באלפי גנים פרטיים לילדים עד גיל 3 ברחבי הארץ, אשר אינם מפוקחים על ידי המדינה. התעריף הממוצע שגובים אותם גני ילדים כיום עומד על 2,500 שקל לחודש, אך הם מזהירים כי כוונת המדינה להחיל עליהם פיקוח תייקר את העלויות ואת התעריף בכ־40% בממוצע לכ־3,500 שקל בחודש.
הרקע להתייקרות הצפויה - הצעת חוק להסדרת הפיקוח על גני ילדים פרטיים המקודמת בימים אלו בכנסת. הצעת החוק נועדה להגביר את הדרישות מכל מסגרת חינוכית לילדים עד גיל 3 ולאחד את הדרישות מהמסגרות הללו בהיבטים של ביטחון פיזי (מבנה הגן או המעון, הציוד המתקנים ואמצעי הבטיחות) ומבחינת התנאים הנדרשים מממלאי התפקידים בגן (הכשרתם והיחס בין מספר הילדים למספר המטפלות). בעלי גני הילדים הפרטיים טוענים כי הצעת החוק תעלה דרמטית את ההוצאות שלהם ותחייב אותם לגלגל את המחיר על ההורים.
מעון נעמת בהרצליה צילום: רונן טופלברג
בממשלה מנסים להרגיע את ההורים וטוענים מנגד כי מדובר באיום מוגזם של הגנים הפרטיים. לדברי בכיר במשרד ממשלתי, "הפיקוח יעלה את העלות להורים ב־200 שקל לכל היותר כי הממשלה תספוג חלק מהייקור".
התור ארוך בכניסה לגני הילדים המפוקחים
הפיקוח על החינוך לילדים עד גיל 6 נחלק היום בין שני גופים ממשלתיים - משרד התמ"ת שמפקח על מעונות ופעוטונים לילדים עד גיל 3, ומשרד החינוך שמפקח על גני ילדים עד גיל 6. משרד התמ"ת מפקח כיום על כ־1,700 מעונות וכ־2,800 משפחתונים, בהם מתחנכים בין כ־85 אלף ילדים. מדובר בעיקר במעונות של הארגונים, ויצ"ו, נעמ"ת ואמונה. שכר הלימוד בגנים הללו מפוקח ונקבע על ידי המשרד. כיום הוא עומד על 1,515 שקל לילד בחודש.
במרבית הגנים הללו קיימות רשימות המתנה ארוכות והתשלום מסובסד חלקית על ידי המדינה לפי מבחן ההכנסה של ההורים. אלא שגני הילדים שבפיקוח משרד התמ"ת אינם יכולים להשביע את מלוא הביקושים ולכן כ־120 אלף ילדים לומדים כיום בכ־6,000 מסגרות פרטיות. התעריף שנקבע על ידי התמ"ת עבור המסגרות הציבוריות מהווה בדרך כלל את הבסיס ממנו נגזר גם התשלום במגזר הפרטי, בתוספת של כמה עשרות אחוזים. גנים פרטיים גובים כיום בין 2,000 ל־3,000 שקל בחודש.
הגנים הפרטיים כבר התייקרו בכ־60% בעשור האחרון
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי התעריפים שמכתיב משרד התמ"ת זינקו משנת 2000 ועד היום ב־46% (התעריף בשנת 2000 עמד על 1,040 שקלים לילד), ואילו התעריף הממוצע בגני הילדים הפרטיים עלה בשיעור גבוה יותר של 56% בתקופה זו. מדובר בעלייה דרמטית ביחס לשכר הממוצע במשק, שעלה באותה התקופה ב־25.5% בלבד.
העלייה הזו עומדת להכפיל את עצמה אם יתממשו האיומים של גני הילדים הפרטיים. את הפרשה החלה הצעת החוק הפרטית של ח"כ זבולון אורלב, שמוזגה עם הצעת חוק ממשלתית. הצעת החוק המאוחדת כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת ונמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לשלום הילד. ההצעה מייצרת סטנדרטים אחידים שיחולו על גני ילדים המפוקחים על ידי משרד התמ"ת וגם על גני הילדים הפרטיים שאינם נתונים לכלל לפיקוח כיום. על פי ההצעה, יוסדרו בתקנות כל תחומי החיים שנוגעים להפעלת מסגרת כזו לילדים, החל מהיחס בין מספר ילדים למטפלת (שצפוי לעמוד על 1 ל־5), דרך ההשכלה הפורמלית של הגננות ועד התנאים הפיזיים בגן, כמו שטחו של ארגז החול.
שלשום היתה אמורה הוועדה לשלום הילד לדון בהכנת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת, אולם הדיון נדחה לטובת פגישה שתתקיים מחר בין נציגי משרד התמ"ת לנציגי אגף התקציבים על מנת לדון במימון החוק. במשרד התמ"ת העריכו בעבר את עלות החוק בכ־1.5 מיליארד שקל למשך כשמונה שנים. המימון הנוסף אמור לאפשר סבסוד מסוים גם להורים מרקע סוציו־אקונומי נמוך יחסית שישלחו את הילדים לגני ילדים פרטיים שיוכפפו לפיקוח.
כל הגנים ששייכים למגזר הפרטי יצטרכו לשאת בהוצאות השדרוג של הגנים בעצמם, מה שיגרור על פי התחשיבים שלהם גידול של כ־40% בשכר הלימוד הממוצע של כל ילד, שבו יאלצו לשאת ההורים. על פי תחשיבים של ארגון גני הילדים הפרטיים, המאגד למעלה מאלף גני ילדים, לכל גן צפויות הוצאות חד פעמיות של כ־200 אלף שקל בגין תכנון ממ"ד, תגבור והוספה של תשתיות כיבוי אש, התאמת החצר ועוד. בנוסף, על פי התחשיבים של הארגון, צפויה תוספת עלות לגן של 40% בחודש באופן שוטף, למשל בגין הקטנת היחס שבין מספר הילדים למספר המטפלות והצורך בתגבור מערך הגננות.
"לדוכן פלאפל צריך רישיון ולגן ילדים לא?"
בממשלה טוענים כי האיום בהעלאת שכר הלימוד הוא ספין של גני הילדים הפרטיים וכי איחוד הסטנדרטים יגביר את התחרות בין הגנים והפעוטונים ולכן לא ייקר את העלות החודשית. "היום לא צריך רישיון בשביל להפעיל פעוטון, אבל כן צריך רישיון כדי להפעיל דוכן פלאפל", אמר ל"כלכליסט" גורם ממשלתי בכיר. לדבריו, "כל התחום של גני ילדים בגיל הרך מאוד פרוץ ודורש הסדרה. בגן ממוצע יש היום לפחות 25 ילדים וההכנסות החודשיות הן 60-70 אלף שקל. עם הכנסות כאלה אין שום סיבה לגלגל את השיפורים שנדרשים על פי חוק על ההורים, ואם נראה לאורך הזמן שהמחירים יקפצו דרמטית - נשקול להכניס אותם לפיקוח".
גם יוזם החוק ח"כ זבולון אורלב אינו חושש מהאיום של גני הילדים הפרטיים. "זה קמפיין מתוכנן לסיכול ממוקד של החוק רק מפני שלמפעילי המסגרות לפעוטות נוח במצב של הפקרות שבו אין חוק, אין דין ואין דיין", אמר אורלב ל"כלכליסט". לדבריו, "המסגרות לפעוטות משקיעות הון עתק בלוביסטים, בעורכי דין וביחצ"נים כדי להמשיך ולגבות תשלומים מופרזים מהורים. במחירים שגני הילדים הפרטיים גובים היום אין שום בעיה להמשיך ולקיים גן רווחי גם תחת הסטנדרטים החדשים, במיוחד לאור העובדה שהובטחו לגנים הנחות בארנונה ופטור מקנסות של הרשויות המקומיות על שימוש חורג".
מהכיוון של גני הילדים הפרטיים נשמע האיום להעלות את שכר הלימוד מוחשי יותר. לדברי שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל, "כבר היום מסתמן מחסור במסגרות לפעוטות בישראל. מי שיבחר להמשיך ולהפעיל את הגן על פי התקנות החדשות לא יוכל לעמוד במעמסה הכלכלית וייאלץ בעל כורחו לגלגל את הנטל אל ההורים, שרובם מגיעים ממעמד הביניים. במצב כזה שכר הלימוד יעלה, והרבה הורים לא יוכלו לשלוח את הילדים למסגרות חוץ ביתיות".
לדבריה, נכון להיום הפרשי התשלום החודשי הממוצע למעון מסובסד לעומת גן פרטי עומד על כ־400 שקל בחודש והפרש זה יגדל על פי הערכת הארגון לכדי פער של 1,500 שקל בממוצע בין מעון מסובסד לגן פרטי לאחר הצורך ביישום תקנות החוק החדש.
משרד התמ"ת: "אנו לוקחים אחריות על הפעוטות"
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "המשרד מוביל רפורמה כוללת לטיפול בילדי ישראל בגיל הרך, אשר כוללת חוק פיקוח על מעונות היום, אשר יסדיר לראשונה את תחום הטיפול הילדים בגיל הרך בעלות כוללת של למעלה ממיליארד שקל. משרד התמ"ת משתף פעולה עם משרד החינוך ועם כל הגורמים הרלבנטיים, וזאת על מנת להבטיח שילדי הגיל הרך יזכו לטיפול הפדגוגי המתאים, לתזונה ראויה ולגננים הראויים, שבישראל לא יפעל מעון לגיל הרך שאינו עומד בסטנדרטיים הבטיחותיים הנדרשים ושמדינת ישראל תיקח אחריות על הפעוטות שנמצאים בגיל כל כך קריטי להתפתחותם.
"החלת חוק הפיקוח טעונה אישור משרד האוצר ומציאת תקציב למימונו. בכוונת משרד התמ"ת לפעול - כבר בשנים הקרובות - להחלת מודל וואוצ'רים חדשני, אשר יעביר את כוח הבחירה אל ההורים ויעניק להם וואוצ'ר בגובה הסבסוד הממשלתי, שיאפשר לכל הורים זכאים לשלוח את ילדיהם למעון המתאים ביותר לצרכיהם, בהתאם לשיקולים המשתנים. המשרד פועל להגדלת היצע המעונות לרווחת האימהות העובדות, בהשקעה של 100 מיליון שקל המתווספים לעודפי התקציב באגף מעונות היום והצהרונים מהשנה, שנאמדים בעשרות מיליוני שקלים, אשר ינותבו גם הם לבינוי והגדלת ההיצע".
