סוף הכיסים הממשלתיים
ממשלת ארה"ב מגיעה לקצה גבול היכולת בסיוע לתאגידים
לאחרונה פרסמה קרן המטבע הבינלאומית דוח הסוקר את התאוששות כלכלת ארה"ב. בדוח נכתב כי כלכלת ארה"ב ממשיכה להתאושש באופן מתון בדומה למה שאפיין אותה אחרי משברים פיננסיים שהתרחשו בעבר. נרשם כי המדיניות המאקרו כלכלית ממשיכה להיות תומכת, אך נראה כי זה אמור להשתנות לרעה בהמשך
על ענף הנדל"ן נכתב כי הוא מדוכא לאור רמות המלאים ושיעורי תפוסה נמוכים. צוין כי שווי הנכסים של הציבור חטף מכה קשה בשל משבר הנדל"ן והמשך משבר בשוק הנדל"ן הוא המסביר העיקרי לחולשה של הביקושים הפרטיים בארה"ב.
הביקושים הפרטיים החלשים מביאים לשוק תעסוקה המאופיין בתהליך התאוששות איטי למדי אומרים בקרן ווסיפים כי במבט קדימה, הצמיחה צפויה להתחזק למרות מדיניות פיסקאלית נוחה פחות, ובעיקר תודות למדיניות מוניטארית תומכת.
פחות או יותר זה סיכום של דעת הקונצנזוס אבל נתן לראות בו חידוש מרענן - אם בעבר ראינו כי לאחר המיתון/משבר חלה התאוששות חזקה למדי בתוצר ובתעסוקה, בעוד שההתאוששות בסקטור העסקי והפיננסי מבוששת לבוא, הרי שמאז שנות ה-90 התמונה התהפכה לחלוטין. תהליך זה הוא גם דינאמי ומסביר כיצד במשבר הנוכחי צד החברות מציג רווחיות שיא, נהנה ממרווחי אשראי נמוכים, בעוד שהכלכלה מציגה את ההתאוששות האיטית ביותר ב- 60 השנים האחרונות.
אין הדבר מפתיע: הוא מבטא את ההעדפה של קובעי המדיניות (ממשלות ובנקים מרכזיים) בבחירת הפתרונות למשבר. גם אם אתעלם מהערכה/קביעה של מה נכון יותר, יש לציין כי קיימת בעיה בסיסית במדיניות הזו לאור כך שהיא מביאה להתאוששות כלכלית אנמית, חולשה במקורות הממשלות לפתרון משברים ועלייה בגירעונות וביחסי החוב-תוצר. המשמעות היא כי קיים סיכון משמעותי שבעתיד הממשלות פשוט לא יוכלו להמשיך ולהושיט עזרה לסקטור החברות והפיננסים מהמקום אליו הן פונות.
הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל
