אלפים מול ביתו של השר גדעון סער בתל-אביב: "העם דורש חינוך ציבורי"

אלפי מפגינים התאספו הערב (ה') מול ביתו של שר החינוך, גדעון סער, כשהם מוחים על הפרטת החינוך הציבורי, לאחר צעדה ארוכה שהחלה במאהלי המחאה של שדירות רוטשילד והסתיימה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב. בין המפגינים המרכזיים ניתן היה לזהות קבוצות מחאה מהסגל האקדמי הזוטר, סמינר לוינסקי , הנוער העובד והלומד ,עובדות העמותה החינוכית 'קרב', והנהגת מחאת האוהלים שמחו תוך קריאות "דור שלם דורש חינוך", ו- "העם דורש חינוך ציבורי".

אסתר סרוק, יו"ר הסגל הזוטר וחוקרת באוניברסיטה העברית, קראה לשר סער לחדול מהפרטת מערך החינוך לעמותות המעסיקות מורות בקבלנות. "אי אפשר לקבל חינוך אמיתי מקבלני שירות. אי אפשר לבנות מערכת חינוך אמיתית כשמסתכלים דרך החור של הגרוש. עשרות מורים מפוטרים מדי שמונה חודשים בשיטת 'שכור וזרוק', כאילו מערכת החינוך היתה חברת כח אדם". בהתייחסה לרפורמה בהשכלה הגבוהה לפי תשקיע המדינה מיליארדים ב'השבת מוחות' והקמת מרכזי מצוינות, אומרת סרוק לסער כי "אין טעם בהשבת מוחות כל עוד לא עושים דבר כדי למנוע נטישת מוחות".

נציגת ההורים בהפגנה, גלית לשם, פנתה אל סער, שלא נכח בהפגנה ואמרה: "באתי לספר לך איך ייראה העתיד: הורים עייפים יותר, חולים יותר ושחוקים יותר. ילדים שמאבדים את חדוות הלמידה וההשכלה".

"הנה כמה מספרים", הציגה לשם. "אנחנו שני הורים, לאבא יש תואר שני, לאמא דוקטורט. כל אחד מאיתנו עובד 60 שעות בחודש במשרה מלאה ועוד איזו הכנסה מהצד. יש לנו שלוש ילדות, ואנחנו משלמים 3200 שקל לחודש על הגן הפרטי. הגן הזה ייסגר בשמיני באוגוסט, אבל אנחנו נשלם סכום על חודש מלא. ככה זה בישראל: אתה משלם חודש שלם על שמונה ימים. ואז מגיע הצהרון שעולה 1,800 שקל בחודש ואחר כך עוד בייביסיטר שעולה 800 שקל בחודש, וכל זה רק כי הלימודים בבית הספר מסתיימים באחת. ולכל הורה כזה יש 12 ימי חופשה, ככה זה לפי החוק. אומרים שלממשלה אין כסף. אז אולי תסביר לי, איך זה שאין אף שר שמתנדב להיות שר רווחה או שר בריאות במשרה מלאה"

מאחורי מחאת החינוך הערב עומדות מספר דרישות מרכזיות: לחדול מהפרטת מערכת החינוך לעמותות פרטיות כגון עמותת קרב, להגדיל את מספר כיתות הלימוד , להעלות את השכר ההתחלתי של מורה למקובל במדינות ה OECD (8000 שקל לחודש לפחות), ולהגביר את הבטחון התעסוקתי של עובדי ההוראה.

מפגינים בירושלים צילום: מיקי אלון

אחד ממארגני ההפגנה הוא עדו פלזנטל, מורה להיסטוריה בבית הספר זיו בירושלים. "אנו דורשים חינוך שוויוני. הרפורמות עד היום היו סביב הסכמי שכר. בעיות היסוד לא נפתרו - מערכת החינוך צריכה לדאוג לשיוויון. צריך לצמצם כיתות וללמד באמת במקום לרדוף אחר ציונים", אמר פלזנטל. לדבריו, "המדינה מפריטה אותנו. אני עובד בעמותה במקום שהמדינה

תעסיק אותי".

לילי בן עמי, מורה בזיו שמשתתפת בהפגנה, אומרת כי "אני רוצה שמקצוע ההוראה יהיה נחשק ושהאדם הכי איכותי יבוא אליו. זה האינטרס של כולנו". בן עמי אף מבהירה כי המורים המועסקים על ידי עמותת רנה קסין יגישו תלונה במשרד התמ"ת על תנאים לקויים.

בד בבד, עשרות מחוסרי דיור צועדים ברחובות ירושלים וזועקים "לא אכפת לנו מהשלטון, אין לנו מקום לישון".

המורים קוראים לשינוי במערכת החינוך צילום: מיקי אלון

יותר מאלף הפגינו בירושלים

למעלה מאלף איש מפגינים מול משרד החינוך בירושלים ומוחים "יש חינוך פרטי, אין צדק חברתי". בהפגנה לוקחים חלק מורים המוחים על תנאי העסקתם ודורשים תמורות מרחיקות לכת במערכת החינוך, וכן תנועות נוער ואזרחים שמניפים שלטים הקוראים בין השאר "לא ימין ולא שמאל, ערבות מעל הכל".

מרב איתן, מורה, אמרה כי "הפרטת מערכת החינוך פוגעת בחלשים ביותר, אנו קוראים לשר החינוך להעסיק את המורים בצורה ישירה". ד"ר יורם הרפז, מרצה בכיר לחינוך, הצהיר כי "במפעלים של משרד החינוך, המכונים בתי ספר, עובדים תלמידים על פס ייצור שמכונה לימודים. ומה מייצרים בבתי החרושת האלה? פועלים. בתי החרושת מייצרים פועלים לבתי חרושת של המאה ה-19. הם נתקעו שמה כי הם בייביסיטרים. רק 30% מהבוגרים יוצאים עם בגרויות אפקטיביות שמאפשרות להם להתקבל ללימודים גבוהים". לדבריו, "בתי הספר חייבים להפך לאתרי חינוך חדשים שבהם ילמדו תחומים שיאפשרו להם לגבש זהות. באתרי חינוך כאלו החינוך יתבסס על פעולה חקרנית, ויצירות במקום בחינות".