ברק לא מתנגד לקיצוץ: "משרד הביטחון יטול חלק בכל תוכנית חבילה"

בצל המחאה, קיימה היום (א') הממשלה ישיבה שהוקדשה לסכנות הכלכליות האורבות לישראל בעקבות הסערות בשווקים מסביב לעולם. שר האוצר, יובל שטייניץ, מגובה בצמרת משרדו, הציג יחד עם הנגיד סטנלי פישר סקירות על הנעשה בעולם. ראש הממשלה ושאר הבכירים תמימי דעים כי כל שינוי בסדרי עדיפויות צריך להיעשות במסגרת התקציב הקיים.

בישיבה הזהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הפתרונות שתציע ועדת טרכטנברג לא צריכות "להביא לפשיטת רגל כפי שקורה באירופה". ואמר כי "נצטרך לשמור על מסגרת התקציב תוך שינוי סדר העדיפויות הפנימי במדינה. מעל הכל אנו חייבים להמשיך לנהוג באחריות. העיקרון המנחה של המדיניות הוא אחריות כלכלית ורגישות חברתית. אחד האילוצים הוא כלכלת העולם שנמצאת במיתון עמוק".

אהוד ברק צילום: יותם פרום

למרות ההערכות כי משרד הביטחון יתנגד לכל קיצוץ בתקציבו, שר הביטחון, אהוד ברק, הבטיח בישיבה כי "משרד הביטחון יטול חלק בכל תוכנית חבילה ריאלית שתתמודד עם כל הנושאים שעל הפרק".

שטייניץ אמר בישיבה כי "כלכלת ישראל צלחה את המחצית הראשונה של 2011 בצורה סבירה, גם מבחינת האבטלה, יש גידול משמעותי בהשקעות בשוק ההייטק, בתי החרושת, ובכלל במגזר היצרני, מה שכמעט ולא מתרחש מחוץ לישראל. יש האטה מסוימת בחודשיים האחרונים - צריך להיות עם היד על הדופק". שטייניץ אמר כי הוא אופטימי לגבי התאוששותה של ארה"ב, אך הוא "פחות אופטימי" לגבי המשבר האירופי. "זה מחייב אותנו במשנה זהירות", התריע. "אנו צועדים על גשר צר, גם אם הצלחנו להתמודד עם המשבר בלי חובות ואבטלה, חייבים להמשיך, אפשר לשפר ולתקן, אך עם אותם עקרונות שהחזיקו אותנו מחוץ למשבר העולמי".

לפי מצגת שהראו אנשי האוצר לשרים, צפי ביצוע התקציב לסוף השנה עומד על 100%. ההכנסות בינתיים הן על פי התכנון, עם זאת אנשי אגף תקציבים אמרו כי עד כה בהתאם לתחזית ישנו חוסר מצטבר של כ-400 מיליון שקל בשבעת החודשים האחרונים. "אנו רואים בשלושה החודשים האחרונים שינוי מגמה, בעיקר בהכנסות ממסים עקיפים. התרחיש המרכזי הוא שהכנסות ממסים יהיו בדיוק בהתאם לאומדן. אנו לא צופים שהשינוי במגמה יהיה קבוע". בהמשך הציגו הכלכלנים את העליות בחובות של מדינות העולם בשלוש השנים האחרונות, והוסיפו כי "המשק הישראלי מושפע  מהביצוע של הכלכלה האמריקאית והאירופית".

לשרים גם נרמזו רמזים עבים דרך הצגת הריסונים התקציביים, עליות במסים וצמצום המגזר הציבורי שהותקנו באירופה וארה"ב. בפני השרים אף הוצגו דוגמאות בינלאומיות לגזירות כלכליות במדינות שבהן הוחלט על מדיניות פיסקלית מרסנת. אנשי האוצר הדגישו בישיבה כי סך הביצועים של ישראל סביר יחסית לעולם. "יש אי ודאות גדולה שמשפיעה על ביצועי המשק בעתיד. זה מחייב אותנו למדיניות פיסקאלית אחראית".

באוצר הזכירו בישיבה כי הורדת דירוג האשראי של ארה"ב לא שינתה את דירוג האשראי של ישראל, אולם כפועל יוצא הורד דירוג אג"ח ממשלת ישראל בערבות ממשלת ארה"ב. מדובר ב 12.5 מיליארד דולר - כ- 7% מהחוב הממשלתי.

לאחר מכן התייחסו אנשי האוצר למצב בשווקי ההון ואמרו כי "אנו נמצאים בימים תנודתיים מאוד", והציגו שקפים שהכילו את הירידות בבורסות שונות בעולם.

ברק ציין כי הוא מתנגד למסקנות הסקירות וההערכות שלפיהן יש לשמור על מסגרת התקציב, והכריז: "אנו ניצבים בפני מחאה חברתית שהיא הזדמנות לשינוי עמוק של סדר העדיפויות והשיח הישראלי. ברקע טלטלה כלכלית עולמית. בתנאים אלה רצוי שנשמור על מסגרת הוצאה. אולם אם נידרש לכך - יש להגדיל הן את תקרת ההוצאה והן את המקורות גם במיסוי וגם בדרכים אחרות, המוכרות היטב לאוצר ולבנק ישראל. אני מאמין שמול מיתון עולמי ניתן ואפשרי גם להגדיל את הגירעון לטובת יציבות החברה והמשק".

"אסור לנו לחשוב שהגיע הזמן לחגוג"

הנגיד עצמו הביע אופטימיות זהירה וציין כי "אנו נמצאים בצמיחה, יחס חוב-תוצר טוב, ובנתוני פתיחה טובים במידה ויתפתח משבר". פישר ציין כי "יש חשיבות בשמירה על מסגרת התקציב – פריצתו תפגע באמינות שלנו. אפשר לשנות סדרים בתוך התקציב".

הנגיד הוסיף כי "יכול להיות שעומדות לפנינו בעיות חמורות, אך אם נשמור על המערכת הפיננסית לא ניגרר ולא נגרום לפאניקה. המשק יצלח את המשבר – במידה וזה יתפתח - בצורה לא פחות טובה מאשר המשבר הקודם". עם זאת הנגיד הזהיר וסיים באומרו "אסור לנו לחשוב שהגיע הזמן לחגוג. אין לשווקים רחמים. הם מבינים בכסף. עלינו לשלם את החובות שלנו כמו שהמדינה הזאת עשתה ב-63 השנים האחרונות".