על הסחיטה

כתב האישום נגד מרגלית צנעני ומיכאל חזן מספר לנו כמה סיפורים מקבילים. סיפור האישומים הפליליים (סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע הסחיטה) שנגזר מסיפור על התנהלות המוזיקה המזרחית בכלל וכוכב נולד בפרט.

שלום דומרני וחזן תכננו, לפי כתב האישום להקים מיזם אמרגנות אליו תזרים מרגול טאלנטים שאותם תשכנע לערוק מ"טדי הפקות". השדרים הפופולריים אליקו ואילן שמתוארים כ"אנשים שלו" (של דומרני) יתנו את הרוח הגבית. הם יקדמו על הבמות הציבוריות שלהם את הטאלנטים של דומרני-חזן-מרגול. מדובר בשדרים הפופולריים ביותר בסצנה המזרחית. ידענו שהם מתחרים ויריבים מקצועיים מושבעים זה לזה, אבל חולקים, לכאורה, בנאמנותם לדומרני.

הסיפור מעיק. לך תדע אילו אינטרסים מפוקפקים מייצגים השדרים האלה היום כשהם מקדמים בהתלהבות זמר כזה או אחר. כתב האישום מטיל צל כבד ביותר על אמינותם הרדיופונית והמקצועית. לך תדע מי שילם עבור מה ואיך מתחלקות ההכנסות מהופעות של הזמרים המקודמים והמועדפים על ידי שני השדרים.

מרגול. "זה לא הפרסי מנתניה" צילום: יוסי זליגר

את כתב האישום ניתן לראות כשיבוש מסויים לפרויקט המוזיקלי שתוכנן. הסכסוך ומעורבותם של חזן ודומרני בעימות בין מרגול והאמרגן אטדגי, נקלט בהאזנות הסתר המשטרתיות. הרשעה מחייבת את התביעה להוכיח את הקונטקסט, ולא רק את הטקסט שיורט בהאזנות. הציטוטים שהובאו בכתב האישום הם בהחלט התחלה טובה.

לפי כתב האישום, מיזם האמרגנות המוסיקלי טורפד בידי המשטרה. מי שחייבת לה את התודה הגדולה ביותר היא "כוכב נולד". עדיין לא ברור היקף הנזקים שיספגו טמירה ירדני וצביקה הדר, אבל לפחות מפגיעה ישירה הם ניצלו. הרעיון שמרגול - מעמדת השופטת - תקדם מועמדים ותשאב אותם לטובת דומרני וחזן הוא יותר מסיבה טובה לפזר את התוכנית. אין לדעת אם התרנגולת הקשישה הזו, "כוכב נולד", תמשיך להטיל ביצי זהב, אבל אם חלקן היו עושות את דרכן לסלי הפרוטקשן שהגן על השופטת מרגול זה באמת הסוף של התוכנית.

ובחזרה לסיפור הסחיטה שמתואר בכתב האישום. לא מעט נכתב על מנגנוני הבוררות והאכיפה שמתנהלים במקביל ומתחת למנגנונים שמציעה החברה הלגיטימית - בתי המשפט, הבוררויות המוכרות. לא יהיה זה הוגן להאשים רק את הסחבת של בתי המשפט ורפיסות ההוצאה לפועל הממלכתית בפריחתם של שירותי העולם התחתון. תחום האירועים והחתונות מתנהל באמצעות כסף שחור. זמר מוזמן לחתונה. סוגרים אתו, לצורך הדוגמא, על מאה אלף שקל. 50 אלף תמורת חשבונית והיתר ביד, בתיק, במזומן. כולם מרוויחים - הזמר, חתן השמחה, מס הכנסה - וקשה לאתר את ההפרשים המושחרים. אם וכאשר מתגלע סכסוך, איך בדיוק מצפים שבית המשפט ינהג - שיטענו בפני השופטת המחוזית הנכבדה שמגיע למרגול חצי, אבל חצי ממה בדיוק? אטדגי, שוב לפי הדוגמא, יסכים לחצי מהסכומים ששולמו תמורת חשבונית, אבל מה עם היתר?

ועל יעילות האכיפה חבל להכביר מלים. חזן מוצג בכתב האישום כדמות אלימה במיוחד, מזרה אימים, שמשיגה מה שהיא רוצה ("זה לא הפרסי מנתניה", אומרת מרגול לאטדגי), שמסוגל במכת לשונו המאיימת לגרום התקף לב. אם למשטרה יהיה הישג גדול בכל הסיפור הזה הרי זו ההוכחה שהיא מסוגלת להיות לא פחות אפקטיבית.